שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי ל"כלכליסט": ההסתדרות דורשת לנקות את המגזר הציבורי מחוזים אישיים

המחאה החברתית מדרבנת גם את ההסתדרות - בארגון דורשים לאגד תחת הסכם קיבוצי את אלפי עובדי החוזים האישיים ומיקור־החוץ במגזר הציבורי: "זו תופעה שיצאה משליטה ויש להפסיקה". האוצר: "הממונה על השכר יבחן את הנושא"

מיקי פלד 06:5925.09.11

המאבק הבא של ההסתדרות, כך נדמה, לא יהיה על תוספות שכר לסקטור זה או אחר, אלא על שינוי מבנה ההעסקה במגזר הציבורי כולו. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע שעבר נשלחה פנייה מטעמו של מספר 2 בארגון, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אבי ניסנקורן, אל הממונה על השכר באוצר אילן לוין, ובה דרישה להתחיל משא ומתן על הכנסתם של אלפי העובדים בחוזים אישיים ועובדי מיקור־החוץ בשירות המדינה וברשויות המקומיות אל תוך מסגרת של חוזה קיבוצי תחת ההסתדרות, שבו מועסקים יותר מ־90% מהעובדים במגזר הציבורי.

 

נושא אחר שלגביו קיימת אפשרות לדיון הוא העסקתם של עובדי שירותי הניקיון והאבטחה, שרבים מהם, במיוחד ברשויות המקומיות, סובלים מפגיעה מתמשכת בזכויותיהם. בהסתדרות סירבו לפרט לגבי משמעות הדרישה לשינוי מבנה ההעסקה, אך בכיר בארגון אמר כי "יש לנו בעיה עם כל אחת מצורות ההעסקה הלא ישירה שנפוצה במגזר הציבורי. זו תופעה שיצאה משליטה ויש להפסיק אותה".

 

 

המכתב בא בהמשך לפגישה שנערכה לפני שבועיים בלשכתו של יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שמינה את ניסנקורן לטפל באופן אישי בנושא. במקביל, מאות עובדים בחוזים אישיים המועסקים במשרדי הממשלה מנסים כעת להתאגד במסגרת עמותת אחדות, כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט". אלה מעוניינים גם הם לאגד את עובדי החוזים האישיים בשירות המדינה, המונים כ־10% מכלל העובדים - כ־6,000 איש.

 

אבירם ז'ולטי, יו"ר אחדות, עקץ את ההסתדרות ואמר ל"כלכליסט" כי "אנחנו שמחים לשמוע שלאחר שנים, ההסתדרות החליטה להירתם לטובת מאבקם של עובדי החוזים. עם זאת, ההסתדרות אינה הגוף המייצג את עובדי החוזים. אנו מזמינים את ראשי ההסתדרות לפתוח בהידברות עם נציגות עובדי החוזים לפני שהם פונים למשרד האוצר. עובדי החוזים לא יסכימו לכך שמאבקם יסתיים באותה הדרך שבה הסתיימו מאבקיהם של העובדים הסוציאליים ושל הרופאים המתמחים".

 

לא יכולים להתמקח - אבל מרוויחים יותר

 

מצבם של העובדים בחוזים אישיים בשירות המדינה שונה מזה של עובדי מיקור־החוץ או עובדי קבלני השירותים בשירות המדינה וברשויות המקומיות. במפתיע, הראשונים אינם יכולים כלל לדון בתנאי שכרם מול המעסיק, שכן הוא נקבע על פי טבלת שכר ייעודית לפי מקצוע, ותק ותפקיד. הם מקבלים תוספות שכר תקופתיות, אך אלו נעשות בצורה חד־צדדית, לפי החלטת אגף הממונה על השכר באוצר ונציבות שירות המדינה, או האחראים על הנושא ברשויות המקומיות הרלבנטיות.

עם זאת, הם זוכים לשכר גבוה יותר מאשר העובדים המועסקים תחת חוזה קיבוצי וכן זוכים להגנת ההסתדרות, לקביעות וכדומה. פער השכר יכול לנוע בין כמה מאות שקלים בחודש לשכר כפול כמעט במקרה של אקדמאים בכירים — כלכלנים, מהנדסים ועורכי דין. עובדי מיקור־חוץ — ובהם גם אנשי מחשוב — כלל אינם מועסקים ישירות על ידי המדינה או הרשות המקומית ושכרם נקבע בעיקר על פי תוצאות המכרז שבו זוכה החברה שבה הם מועסקים.

 

"הגמישות הניהולית" לא על הפרק

 

פגישה בין ניסנקורן ללוין טרם נקבעה, אך זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה הצדדים משוחחים בנושא. בשנים האחרונות חל גידול מהיר מאוד במספר העובדים המועסקים במסגרות הלא קיבוציות במגזר הציבורי, ומצב זה מטריד את מנוחת ההסתדרות לא מעט. מלבד הסוגיה העקרונית, שלפיה על כל העובדים במשק להיות מאוגדים בארגון עובדים, בהסתדרות גם מודעים לכך שאם המגמה לא תיפסק, בכמה גופים חשובים של המגזר הציבורי לא תהיה לה אחיזה, והכוח הארגוני ייפגע. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למשל, כבר 70% מהעובדים מועסקים בחוזה אישי.

 

הפעם הראשונה שבה הנושא עלה לדיון היה בעת הסכם השכר ב־2008 בין משרד האוצר, אז בראשות השר רוני בר־און, לבין עיני. סעיף 13 של ההסכם דיבר על הקמת ועדה מיוחדת שתבדוק את שינוי מבנה ההעסקה בשירות המדינה, אך בשל חוסר אמון מתמשך בין האוצר להסתדרות, ועדה כזו לא יצאה מעולם לפועל.

 

נראה שעתה, גם בעקבות המחאה החברתית, ההסתדרות עצמה מרגישה שיש לה גב ציבורי לדרוש שינוי כזה, כפי שבא לידי ביטוי גם במאבק המתנהל בימים אלה ברכבת עם הדרישה למנוע מיקור־חוץ של תחזוקת הקרונות החדשים, ועם ההוסטלים לניצולי שואה שההסתדרות דורשת שעובדיהם יוכרו כעובדי מדינה. עם זאת, חלקו השני של השינוי המדובר — העברת יותר כוח למנהלים במגזר הציבורי על חשבון ועד העובדים, שינוי המוכר יותר בכינוי "גמישות ניהולית" — אינו נמצא כרגע על הפרק, לפחות מבחינת ההסתדרות.

 

נקודה אחרונה זו היא קריטית מבחינת האוצר ובהסתדרות לא פוסלים אותה על הסף, אם כי לא מוכנים לקשר בינה לבין הכנסת עובדים למסגרת הקיבוצית. גורמים בהסתדרות אמרו כי בעבר הראה עיני שהוא מסוגל להגיע להסכמים הכוללים מידה מסוימת של "גמישות ניהולית", כפי שאירע במעצ החדשה ובמינהל מקרקעי ישראל רק לאחרונה.

השאלה היא מה יקרה עם אותם עובדים בחוזים אישיים המשתכרים יותר מעמיתיהם המועסקים בחוזה הקיבוצי. הכנסה שלהם לחוזים הקיבוציים תדרוש גם העלאת שכר לעובדי החוזה הקיבוצי, שכן הראשונים לא יסכימו כמובן להורדת שכרם. בהסתדרות מנסים להמעיט כרגע בחשיבות הסוגיה, וגורם בארגון הסתפק באומרו: "אם יש רצון טוב, אפשר להגיע להבנות".

 

מהאוצר נמסר כי "המכתב נשלח לכמה מעסיקים שונים. הממונה על השכר יבחן את הנושא מול הגורמים הרלבנטיים ובכללם ההסתדרות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x