שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בלעדי ל"כלכליסט": "אולי רוח הרפאים שלי נתנה מעטפות חומות לצבי בר"

איש העסקים היהודי־איטלקי המתגורר בלונדון חשוד בכך ששיחד את ראש עיריית ר"ג ביותר ממיליון שקל, תמורת קידום אינטרסים שלו בשני פרויקטים בעיר. "תרמתי מיליונים, זה מגעיל שאני חשוד בשוחד", אמר בחקירתו המובאת כאן לראשונה

איתי הר אור 08:2522.09.11

"אני מכחיש ששילמתי שוחד, כל שוחד, למישהו, אי פעם בחיי", כך טען המיליונר היהודי־איטלקי עמנואל ארביב, במסגרת חקירתו במשטרה בפרשת השוחד של ראש עיריית רמת גן צבי בר.

 

ארביב נחקר ארבע פעמים במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה. הוא נחשד בכך שיחד עם קרוב משפחתו, יזם הנדל"ן שאול לגזיאל, נתן שוחד לבר כדי שיפעל לקידום האינטרסים של לגזיאל בשני פרויקטים ברמת גן: פרויקט המגורים מגדל התמרים ופרויקט המשרדים בית ליר אור (שבו ממוקם המרכז האקדמי למשפט ועסקים) ברחוב בן גוריון בעיר.

 

לאחרונה הודיעה הפרקליטות לארביב כי בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע על חלקו בפרשה. הודעה דומה נמסרה לבר וללגזיאל. כעת "כלכליסט" חושף לראשונה את תמלילי החקירות של המיליונר המסתורי.

 

עמנואל ארביב עמנואל ארביב

 

"לא הייתי מעורב במגדל התמרים"

 

על פי טיוטת כתב האישום נגד בר, ביולי 2005 הוא נטל הלוואה בסך 225 אלף ליש"ט מהחברה הלונדונית גרוב פרופרטי פייננס. בפועל, מי ששילמו את החזר ההלוואה היו לגזיאל וארביב, על ידי העברות בנקאיות וצ'קים שאותם העביר ארביב לחברה בין פברואר לנובמבר 2006.

 

בסך הכל, נטען בטיוטת כתב האישום, העבירו ארביב ולגזיאל החזרים בהיקף של 123 אלף ליש"ט לגרוב פרופרטי, ואלה הופסקו לאחר מועד פתיחת החקירה הגלויה בפרשה. שמו של ארביב לא נחשף בתחילה והמשטרה התירה לפרסם רק כי "איש עסקים עתיר ממון" מעורב בה. רק לאחר כמה ימים נודע כי מדובר בארביב, המתגורר בלונדון אך מחזיק גם בווילה ברחוב היקר ביותר בישראל — גלי תכלת בהרצליה פיתוח.

 

חקירתו הראשונה של ארביב במשטרה התקיימה ב־2 באפריל 2009. חקירתו נערכה באנגלית על ידי החוקרות יעל הראל ואיריס פישר, תוך שימוש במסמכים שתורגמו מאיטלקית.

 

בתחילה התבקש ארביב לפרט את כל נכסיו ואחזקותיו בארץ ובחו"ל, ובהמשך לספר על היכרותו עם בן דודו לגזיאל ועל יחסיו עם בר. ארביב טען כי הקשר שקיים עם בר ומשפחתו לא היה קרוב במיוחד.יום למחרת, ב־3 באפריל 2009, נחקר ארביב בשנית. במהלך החקירה כבר הטיחו בפניו החוקרות באופן ישיר את החשדות נגדו תוך הצגת מסמכים המעידים לכאורה על פירעון הלוואה על ידו: "האם אתה משלם לצבי בר סכומים נוספים כמו תשלומי ההלוואה שפירטתי לעיל?", שאלה החוקרת, וארביב השיב: "אף פעם לא".

 

"אני, החוקרת, אומרת לך שאתם משלמים את הסכומים שהוזכרו תמורת ההלוואה שצבי בר לקח, בגלל הציפייה שלך שהוא ייטיב איתך מתוקף תפקידו כראש עיריית רמת גן וראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ואכן תמורת הכסף הזה קיבלת יתרונות משמעותיים וסיוע בפרויקטים שבהם היית מעורב ברמת גן. מהי תגובתך?". ארביב ענה: "נדחה לחלוטין".

 

בהמשך שאלו החוקרות את ארביב מה ידוע לו על מי שמסתמן כעד המפתח בפרשה, שבתאי לגזיאל, אחיו של שאול, ומי שחשף לכאורה בפני המשטרה את הקשר החמור בין בר לאחיו. "מה אתה יודע על הסכסוך בין שאול לשבתאי לגזיאל?", שאלה החוקרת את ארביב. "אני יודע שהם לא מדברים כבר כמה שנים", ענה ארביב.

 

"שבתאי לגזיאל אמר במשטרה שהשותפים במגדל התמרים שילמו באמצעות אחיו שוחד לצבי בר עבור מעורבותו בפינוי קופת חולים מהנכס, הגדלת אחוזי הבנייה המותרים בבניין וצמצמום מס שבח. מה תגובתך?", שאלה החוקרת את ארביב, והוא ענה: "אינני יודע על כך דבר. במשך שמונה או תשע השנים האחרונות לא הייתי מעורב בפרויקט".

 

בהמשך טען ארביב כי לא היה מעורב בעצמו בפירעון ההלוואה לבר, אלא שימש רק כיועץ פיננסי לפרקליטו של בר, עו"ד מוטי גלוסקה (המשמש בין היתר כראש המוסד הארצי לבוררות של לשכת עורכי הדין - אה"א), שהיה הגורם שפרע את ההלוואה בפועל: "כל מה שעשיתי היה לעזור למוטי - לתת לו עצה על האופן והזמן הטובים ביותר לפרוע את ההלוואה. מוטי פרע את ההלוואה. מדוע הוא פרע חלק או הכל? אני לא יודע".

 

"אני מצטער שלמוטי אין זיכרון טוב"

 

גלוסקה מסר עדות בפרשה, והפרקליטות החליטה בסופו של דבר שלא להעמידו לדין. בהמשך חקירתו עומת ארביב עם עדויותיו של גלוסקה, ומהן עלה כי לא טיפל בהחזרי ההלוואה ולא ידע מהיכן מגיע הכסף.

 

"אני מצטער לומר שלמוטי אין זיכרון טוב, בלשון המעטה", דחה ארביב את עדותו של גלוסקה.

 

בהמשך יום החקירה, שבמהלכו ביקש ארביב לעשות הפסקה לתפילת מנחה, הוא עומת גם עם עדותו של צבי בר: "בר אמר בהודעתו במשטרה ב־12 בפברואר 2008 שהוא חושב שאתה קשור לפרויקט מגדלי התמרים. מדוע לדעתך הוא חושב זאת?". "אין לי מושג, אבל אני לא מחובר", ענה ארביב. החוקרת המשיכה: "בר אמר בהודעתו במשטרה ב־3 בדצמבר 2008 כי הורה לגלוסקה לבוא אליכם ולבקש מכם הלוואה כדי להקטין את סכום ההלוואה מגרוב. מה תגובתך?", שאלה החוקרת, וארביב ענה: "אני מבין. זה לא נכון. אין לי מושג למה הוא אמר את זה".

 

בסוף חקירתו השנייה ביקשה ארביב להבהיר: "אני בא לכאן בהתנדבות, על חשבוני, לעזור להבהיר את אי־ההבנות הברורות שהובילו אותך להאמין בטענות שלגביהן הזהרת אותי.... אנחנו באים לישראל רק לחופשה ולעשות כאן עסקים בשם הציונות. אלה לא רק מילים, אלא מעשים... כמשפחה, אנו אחראים לתרומות של כמעט 100 מיליון דולר למוסדות כמו קרן היסוד, תל השומר, האוניברסיטה העברית, בסיסי הצבא וחיל הים. זה מגעיל שאני צריך לבוא לישראל כדי להיות בחזקת חשוד".

 

חקירתו השלישית של ארביב התקיימה ב־15 ביוני 2009, לאחר שחזר לאירופה, שב לישראל והביא עמו מסמכים שביקשה היחידה החוקרת. לטענתו, לא שילם סנט אחד "להלוואה שמוטי לקח", ורק סייע לגלוסקה לפתוח חשבון השקעות שנועד לשרת את חשבון ההלוואה, והוא נפתח בסיוע מקורב לארביב, אדם בשם ניל רובינשטיין.

 

הפעם הפתיעו החוקרות את ארביב בשאלות על מה שנטען כלא פחות מאשר העברות מעטפות מזומנים לבר.

 

החוקרת שאלה את ארביב: "האם השתתפת בארוחת ערב במסעדת דגים בבית עוז, עם צבי בר ואחרים לפני כמה שנים? מי היה בארוחת הערב ומה נידון שם?". "אני לא חושב כך", ענה ארביב והוסיף: "אם זאת המסעדה שאני מכיר, היא נמצאת באבא הלל, יש לה שם מוזר, היא לחלוטין לא כשרה וכף רגלי לא דרכה בה לפחות בעשר השנים האחרונות".

 

החוקרת שאלה את ארביב: "נאמר לנו שירדת לחניון של הבניין עם צבי בר". ארביב השיב: "אולי רוח הרפאים שלי".

החוקרת: "האם העברת משהו מהמטען של המכונית שלך למכונית של צבי בר?" ארביב: "אפילו לא רוח רפאים שלי!".

החוקרת: "הראיות מצביע על כך שהעברת שקיות נייר חומות וגדולות מתא המטען של מכוניתך למכונית של בר. מה היה בשקיות החומות?". ארביב: "זה הופך להיות מגוחך. לא הייתי במסעדה בבית עוז, לא דיברתי עם אף אחד, לא הלכתי לשום חניה, מעולם לא ראיתי את המכונית של צבי בר ולא יודע על שום מעטפות".

 

החוקרים שבו לשאול: "בהודעה הקודמת שלך אמרת שבן דודך שבתאי לגזיאל הוא סוחר יהלומים מיומן ומנוסה. סוחרי היהלומים ידועים ביושר שלהם. למה שהוא יאמר כי השותפים בפרויקט שילמו שוחד, גם בהתייחס אליך, אם זה לא נכון?". ארביב השיב: "קודם כל, אני לא זוכר שאמרת לי שטינו ׁׁ(כך מכנה ארביב את שבתאי לגזיאל - אה"א) התייחס אליי כמשלם שוחד. לזה ענית לי שאת לא בטוחה ששמי הוזכר או שמא 'כל השותפים'. בכל מקרה, שוב, אני מכחיש לחלוטין ששילמתי שוחד, כל שוחד או כל טובת הנאה כלשהי לאף אחד, כולל צבי בר, אי פעם בחיי".

 

"אולי אתה נזהר בגלל האזנות המשטרה?"

 

בפעם הרביעית שבה נחקר, ב־19 בינואר 2010, הגבירה המשטרה את הלחץ על ארביב והשמיעה לו האזנות סתר שביצעה לשיחותיו עם אחרים. בין היתר הושמעה לארביב שיחה מ־13 באוגוסט 2007. החוקרת: "שאול לגזיאל מתקשר אליך ואתם מדברים על פגישות ועסקים. בהמשך אתה שואל את שאול: מה שלום 'החבר הגדול' ("The Big Friend", כך מופיע בתמליל — אה"א), ושאול אומר שהוא קצת עצבני, יש לו בית ברמת גן עם חוב, ואתה שואל: 'האם הוא עוזר לנו או לא?'. מי זה 'החבר הגדול', למי אתה מתכוון?". ארביב ענה: "אני לא חושב שאמרתי 'חבר גדול'. השמות היחידים שאני זוכר שהזכרתי הם רם או רן ומוטי".

 

החוקרת יעל הראל התעקשה: "אתה מתעלם מהשאלה. שאלתי אותך על המונח שבו השתמשת, 'החבר הגדול', ושאלתי אותך למי אתה מתכוון". ארביב: "אני שואל אותו מה שלום החבר שלנו, כאן, שם?... אני לא חושב שאני אומר 'ידיד גדול'". "אז למי אתה מתכוון?", שאלה החוקרת. ארביב ענה: "איך אתה מצפה ממני לזכור קטע שיחה מלפני שלוש שנים?". החוקרת שאלה בציניות: "נראה שאתה מבין את שאול תוך כדי דיבור. אולי זו המשטרה שגורמת לך אמנזיה?". ארביב התחמק: "כבר עניתי על השאלה הזאת, ואני לא רוצה לבזבז זמן בחזרה על אותם דברים 60 פעם".

 

החוקרת המשיכה להקשות על ארביב: "אני אומרת לך שכאשר אתה אומר 'החבר הגדול', אתה מתכוון לצבי בר, ראש עיריית רמת גן. מהי תגובתך?". "אני לא אומר 'ידיד גדול'. את מעלה השערות ואני לא מוכן לשער", אמר ארביב. "אני אומרת לך שאתה מתכוון לצבי בר ובכוונה מכנה אותו 'החבר הגדול' ולא בשמו, כי אתה מפחד מהאזנות המשטרה. מהי תגובתך?". התשובה היתה: "אני חוזר על התשובה שלי מקודם".

 

בהמשך החקירה שוב ניסתה החוקרת לשאול שאלה עקרונית, והפעם לגבי בניין ליר אור, הידוע כמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. "האם ביקשת את עזרתו של צבי בר?" שאלה, ובהמשך: "האם אתה מצפה מצבי בר לעזור לך עם הפחתת מס שבח של בית ליר אור?". "אני לא יודע על מה את מדברת" ענה, ואילו החוקרת פירטה: "אני אומרת לך שיש לך ציפיות שצבי בר יעזור לך בתשלום מס שבח לבית ליר אור, כי שילמת לו כמה חודשים קודם לכן את הסכום של 110 אלף ליש"ט ותשלומים אחרים לחברת גרוב. מהי תגובתך?". ארביב ענה: "אני מכחיש כל חלק וחלק של ההצהרה לעיל. לגבי סוגיות גרוב, אני מאמין כי בישיבות הקודמות ובמידע שסיפקתי ואף יותר מכך, בעימות של מוטי איתי, היה ברור כשמש כי הכסף הגיע ממוטי".

 

עורכי דינו של עמנואל ארביב, איתן מעוז מגולדפרב־זליגמן ויוסי אשכנזי מהרצוג פוקס נאמן, מסרו בתגובה: "עמדתנו המפורטת בנוגע לכל הטענות, נמסרה לפרקליטות ואנו ממתינים להכרעתה בעניין. לגבי ההלוואה - אין שחר לטענה שעמנואל ארביב פרע הלוואה עבור צבי בר, או שקיבל טובת הנאה כלשהי מהעירייה או מצבי בר. הדברים פשוט לא נכונים וקלים להוכחה. לגבי מגדלי התמרים אף הפרקליטות שוכנעה שאין כלום בטענה, ואף לא הזמינה אותנו לשימוע בעניין. עמנואל הוא ציוני חם התורם מזמנו ומכספו באופן ניכר לבטחונה ורווחתה של מדינת ישראל. דבר לא נפל בהתנהלותו."

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x