$
בארץ

"אנו מעמד הביניים של שירות המדינה, ואנו מתחילים לבעוט"

המחאה הציבורית מתגלגלת אל תוך משרדי הממשלה. התאגדות העובדים שהקימו השנה עובדי המדינה בחוזים אישיים כבר כוללת מאות חברים, המוחים על חוסר היכולת לנהל מו"מ על השכר: "אנחנו עובדים סוג ב' בכל הקשור לתוספות השונות"

מיקי פלד 09:5514.09.11

בנובמבר אשתקד כ־54 אלף עובדי מדינה, לצד מאות אלפים בכלל המגזר הציבורי, המתינו לראות מה יעלה בגורל המו"מ הארוך והמייגע בין ההסתדרות למשרד האוצר על תוספות שכר. יו"ר ההסתדרות עופר עיני דרש תוספות שכר שימנעו את השחיקה בשכר שתגרום האינפלציה בארבע השנים הקרובות. לעומתו, שר האוצר יובל שטייניץ רצה לרשום הישג בדמות רתימת עובדי המגזר הציבורי לנטל הוצאות המדינה בשל המשבר הכלכלי. הפשרה שהושגה בסופו של דבר העלתה חיוך על פני העובדים המיוצגים על ידי ההסתדרות וחתומים על חוזים קיבוציים. מי שנותרו פחות מרוצים הם 6,000 עובדי המדינה המועסקים בחוזים אישיים.

 

בעלי החוזים הקיבוציים קיבלו תוספות שכר נאות והטבות רבות כמו השתתפות במימון מעונות וגני ילדים ומענק של 2,000 שקל, אך נאלצו גם לתרום מחצית מדמי ההבראה שלהם לטובת קרן מיוחדת להצלת מפעלים במצוקה. גם המועסקים בחוזים אישיים, שאינם מיוצגים על ידי ההסתדרות, נאלצו משום מה להשתתף בתרומה לקרן. אלא שמהם נחסכו כל הגזרים: הם אינם זכאים לתוספות שכר ולא יכולים אפילו לנהל מו"מ על תוספות כאלה. החוזים האחידים שלהם אינם ניתנים לשינוי, כאילו לא מדובר היה ביחסי עבודה אלא בפתיחה של חשבון בנק.

 

התרומה ללא התמורה הזו היתה הזרז להקמתו של "אחדות", הארגון שסוחף אחריו בשבועות האחרונים מאות מעובדי החוזים האישיים בשירות המדינה. המטרה שלהם היא שיהיה מי שייצג אותם מול המדינה כגוף אחד, בדיוק כפי שעושה ההסתדרות. בשבועות האחרונים התגבשה היוזמה הזו לערימת טפסים המאפשרים למעוניינים להירשם ולהצטרף כחברים לעמותה. גם החלטת נציבות שירות המדינה והאוצר בתחילת ספטמבר לספק סבסוד מעונות וגנים גם לעובדי החוזים האישיים — לא עצרה את גל המצטרפים לעמותה שמסתכם כעת במאות רבות. "אנחנו מעמד הביניים של שירות המדינה", אומר שי רטר, מנהל במשרד התקשורת ומיוזמי "אחדות". "כשלוחצים על המעמד הזה, הוא מתחיל לבעוט. כשלוחצים על המשכורת מכל מיני כיוונים אז עולה צעקה. כשאתה רואה שבחוץ מתחילים ומצליחים לשנות דברים, אתה רוצה גם להיות חלק מהשינוי".

 

מימין רם קנדיל, אבירם ז'לוטי ושי ריטר מימין רם קנדיל, אבירם ז'לוטי ושי ריטר צילום: נועם מושקוביץ'

 

שני קולות למדינה

 

"המדינה מדברת בשני קולות", אומר אבירם ז'לוטי, כלכלן במשרד התמ"ת העומד כיום בראש "אחדות". "מבחינתה, כשההסתדרות נדרשת להסכים לתת כסף, היא מייצגת את כלל העובדים, אך כאשר ההסתדרות דורשת כסף — היא לא מייצגת את כולם".

 

ההתארגנות לא נעלמה מעיניו של יו"ר ההסתדרות עיני. ביום חמישי שעבר כונסו בכירי ההסתדרות בלשכתו לדיון במעמדם של עובדי החוזה האישי במגזר הציבורי. מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי והאיש של עיני למשימות מיוחדות עו"ד אבי ניסנקורן קיבל הוראה לטפל בנושא, כחלק מניסיון גורף יותר של ההסתדרות להפסיק את השחיקה בכוחה במגזר הציבורי. במשרד התמ"ת, לדוגמה, 70% מבעלי התפקידים האקדמיים מועסקים בחוזה אישי, ובלמ"ס רוב העובדים עובדים תחת חוזה אישי. כ־10% מעובדי המדינה מועסקים תחת חוזים אישיים.

 

נדמה כי ההסתדרות הסכימה ליצירת מעמד של עובדים לא מאוגדים בתוך המגזר הציבורי, בתמורה לשמירת יחסי העבודה הקשיחים לשאר העובדים המיוצגים על ידה. למעשה, כמעט כל כלכלן, רו"ח, עו"ד, מהנדס, איש מחשבים ובוגרי אקדמיה אחרים שיחלו לעבוד בשירות המדינה יוחתמו על חוזה אישי ולא קיבוצי תחת ההסתדרות. היתרון: השכר כמעט כפול. החיסרון: אין מעמד של קביעות ואין כל הגנה מצד ההסתדרות.

 

רם קנדיל מהלמ"ס, אחד המובילים הנוספים של עמותת "אחדות", טוען כי לו ולעמיתיו לא היה מוצא אחר לבד מהשמעת קול עצמאי. "היינו חייבים בהתאגדות חיצונית להסתדרות. בעבר ניסיתי לפנות לגורמים שם כדי שייקחו אותנו וידאגו לנו, אבל לא קרה עם זה כלום", הוא מספר. "עוד לא קיבלנו טלפון מההסתדרות וגם לא נקבל כל כך מהר. גם אם ההסתדרות תבקש מאיתנו להצטרף אליה ותאמר שהיא תייצג אותנו, אנחנו רוצים שההצטרפות תיעשה בתנאים שלנו. לא נמהר למסור את המפתחות".

 

לא חושפים מספרים

 

חשוב להדגיש כי ז'לוטי, רטר, קנדיל וחבריהם אינם עניים. גם אם במגזר הפרטי יכולים היו להרוויח יותר, הם עדיין משתכרים הרבה יותר מאשר עמיתיהם המועסקים תחת הסכם קיבוצי. שכרם נקבע בטבלאות לפי מקצוע ודירוג התפקיד המבוצע. כך למשל, כלכלן מומחה בחוזה אישי בשירות המדינה בעל ותק של חמש שנים ישתכר בערך 15 אלף שקל בחודש. "אני מניח שרובנו יכולים למצוא עבודה לא פחות טובה בחוץ", אומר ז'לוטי. "בסוף, עבודה בחוזה אישי היא לא רע מוחלט, אבל נוצרה דינמיקה שלקחה את סוג ההעסקה הזו כמה צעדים קדימה מדי. מישהו שאין לו אופק ניהולי או אפשרויות קידום פשוט לא יקבל העלאת שכר. עם מה שהוא נכנס כך הוא ייצא, כאשר פעם בכמה זמן ייתנו לו תוספת כלשהי הנתונה אך ורק לשיקול דעתו של הממונה על השכר באוצר".

 

"עובד צריך לדעת שהוא לא חייב לחכות למאבקים של ההסתדרות פעם בכמה שנים, אלא שתהיה לו הצמדה פעם בשנה", מוסיף קנדיל. "זה לא משהו שיהפוך את העובד לעשיר, אלא רק ישמור על הרמה הריאלית של שכרו".

 

תנאי הכרחי, גם אם לא יחיד, לכך ש"אחדות" תוכל לייצג את העובדים בחוזה אישי אל מול נציבות שירות המדינה והממונה על השכר באוצר, הוא שמספר החברים בה יעמוד על לפחות שליש מכלל העובדים הללו — כלומר 2,000 איש. ז'לוטי וחבריו אינם מוכנים למסור מספרים מדויקים, אך מדברים על מאות רבות של מצטרפים.

 

העמותה שכרה עורך דין שאליו יוכלו לפנות חברי העמותה עם בעיות הקשורות ליחסי העבודה, ואף החלה במו"מ להורדת דמי הניהול שמשלמים העובדים בחוזה אישי לקרנות הפנסיה. במקביל, הם אומרים, "צריך להבין שמדובר פה בעיקרון. זה העיקרון שאתה עובד סוג ב' בכל הקשור לתוספות השונות, שאפשר לקחת לך אבל לא לתת כשצריך", הם אומרים.

 

אתם מתכוונים לשבות במסגרת המאבק?

ז'לוטי: "נדע לנקוט צעדים ארגוניים, אבל אנחנו לא רוצים לאיים".

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המענק בסך 2,000 שקל נקבע בהסכם הקיבוצי, ולכן לא חל על עובדים המועסקים בחוזים אישיים. מעבר לעדכונים שנעשו לפי עליית המדד, הוחלט להחיל את הגדלת ההפרשות לקופת גמל ואת תוספת המעונות המוגדלת, אשר נקבעו בהסכם עם ההסתדרות, גם על העובדים המועסקים בחוזים אישיים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x