השקף שלא היה במצגת
למרות מסרי ההרגעה של הרגולטורים, האם החשיפה של הקרנות לאג"ח של הטייקונים היא מינורית?
נתוני ההשקעה של קרנות הנאמנות באג"ח הקונצרניות של חברות ההשקעה והאחזקה, שאותם העבירה רשות ניירות ערך לח"כ זהבה גלאון, היו רחוקים מלהפתיע. לא היה ספק שכאשר תתבצע בדיקה שכזאת, נראה שחלק ניכר מכספי הציבור אכן מושקע בהן. וזה עוד לא הכסף הגדול - אלו רק כספי החיסכון קצר הטווח.
עם זאת, אסור להמעיט בחשיבותם של הנתונים שהציגה רשות ני"ע. 19% מההשקעה של קרנות הנאמנות באג"ח הקונצרניות הם באג"ח של חברות האחזקה - כלומר, אלו העומדות בראש הפירמידה. אלו לא חברות יצרניות, אלא חברות שפעילותן הבלעדית היא נטילת מימון (מהבנקים או מבעלי האג"ח) וניצולו לצורך ביצוע של השקעות ממונפות. מי שגורף את הקופה הם כמובן בעלי השליטה בחברות הללו - יתר המשקיעים מסתפקים בהחזר ההלוואה ובריבית נוחה, במקרה הטוב, או שהם נאלצים למצוא את עצמם נאבקים על כל פירור אפשרי שנותר מההשקעה, במקרה הרע.
המצגת שהעבירה רשות ני"ע לגלאון מכילה שמונה שקפים, ובכל זאת, נדמה כי השקף החשוב ביותר הוא דווקא זה שלא נמצא בה. השקף הזה מציג את מבני השליטה בחברות קרנות הנאמנות, שמנהלות את כספי הציבור. בחינה, אפילו זריזה שלהם, היתה מראה עוד נתון שאותו כולנו מכירים מצוין: בתי ההשקעות נשלטים בחלקם על ידי אותם טייקונים - אקסלנס על ידי הפניקס של יצחק תשובה וכלל פיננסים ואפסילון על ידי כלל ביטוח וכור של נוחי דנקנר.
כאן המקום לציין ולהדגיש, כי הרגולציה עושה כל שביכולתה על מנת לפקח על הליך ההשקעה, וסביר מאוד להניח שבעלי השליטה השונים לא מעורבים בדרך קבלת ההחלטות של מנהלי הקרנות. סביר אפילו להניח שהם בכלל לא מתקרבים למשרדיהם.
בדיוק לשם כך גם נדרשים הגופים להעביר את החלטות ההשקעה שלהם דרך ועדות השקעה, ומנהלי ההשקעות עצמם נדרשים ללימודים אינטנסיביים לצורך קבלת תעודת ניהול ההשקעות מהרשות. אך האם אתם באמת חושבים שבמקרה של משבר אמון באחת מהחברות בגופים שהוזכרו יקום מנהל קרן שמשתייכת לאותה קבוצה, ויטיל וטו על ההשקעה בה? תרשו לנו לפקפק בכך.
