"יש סטודנטים שלא הולכים אחרי נטיות לבם מחשש שלא ימצאו עבודה"

"אני חושב שיש היום סטודנטים שלא הולכים אחרי נטיות לבם מכיוון שהם חוששים שאם ילמדו תחום כזה או אחר, הם לא ימצאו מקום עבודה. פתיחת הדלתות של עסקים למצטיינים מכל הפקולטות והתחומים מאפשרת לסטודנט ללמוד מה שהוא רוצה", כך אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד, אחד החותמים על האמנה למיצוי ההון האנושי.

כ־300 מנהלים מובילים של חברות עסקיות, ארגונים ציבוריים, אוניברסיטאות ומכללות חתמו עד כה על האמנה, והצהירו בכך על מחויבותם לתת הזדמנות שווה לבוגרי תואר מכל תחומי הלימודים האקדמיים ולבחון מועמדים על פי ציוניהם והמוסד האקדמי שבו למדו, ולא לפי תחום הלימודים.

מחר ייערך באוניברסיטת תל־אביב כנס ההשקה של האמנה למיצוי ההון, בהשתתפות שר האוצר יובל שטייניץ, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב המועצה להשכלה גבוהה פרופ' מנואל טרכטנברג וראשי המוסדות האקדמיים.

מאיר ברנד צילום: דימטרי שבצנקו

"אנו מאמינים שההישגים והיצרתיות של צוות נקבעים בין היתר על ידי השונות הקיימת בתוך הצוות. שילוב של עובדים שהנם בוגרי מדעי הרוח, אמנויות וחברה עם בוגרי מדעים מדויקים, טבע וחיים, תורם להגברת היצירתיות וההישגים של הארגון", נכתב באמנה.

"מנהל צריך קודם ערכים"

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום ויוזם האמנה, הרחיב ל"כלכליסט" בעניין המניעים לרעיון: "אין לי שום דבר נגד בוגרי כלכלה או מינהל עסקים. יש לי משהו נגד העדפת בוגרי מקצועות אלו במקומות שבהם זה לא הכרחי. תפקידים כמו רכש, שהיו פעם פתוחים רק לבוגרי כלכלה או מינהל עסקים, פתוחים היום לכולם. אחד הדברים החשובים ביותר הוא רמת המוסד שבו למד הבוגר — בארה"ב לבוגר ספרות מהרווארד יש יותר סיכוי להתקבל למקום נחשק מאשר לבוגר מדעי המחשב מאוניברסיטה לא ידועה. הכוונה היא לפתוח כמה שיותר תפקידים לכמה שיותר דיסציפלינות".

שפירא חושב שהצלחה בתפקיד ניהולי דורשת תכונות שלא נלמדות בפקולטה למינהל עסקים. "אתה צריך להיות אדם בעל ערכים ועשיר בתרבותו. אם המנהל הוא אדם, גם החברה שבה הוא עובד תצליח יותר. המסר לצעירים הוא: לכו ללמוד מה שאתם אוהבים. השאלה 'מה תעשה עם זה?' כבר לא רלבנטית. אם תלמד תחום שאתה לא אוהב, כנראה שלא תהיה טוב בו וגם לא תצליח".

להסבר טענתו מגייס שפירא את ההיסטוריה: "היהודים היו תמיד הסוחרים הטובים ביותר והם למדו גמרא. אפשר ללמוד כל נושא ברמה שמאתגרת את המוח. המסר למוסדות האקדמיים הוא לא להתפשר על הרמה ולהתמקד ביכולות, ולא בידע המעשי. אני כבר אלמד את המועמד טוב יותר מהאוניברסיטה איך לעשות קמפיין פרסום".

"מיומנות מקבלים בעבודה"

יונתן קולודני, לשעבר מנכ"ל מקינזי ישראל, מחזק את הדברים: "את רוב המיומנויות הדרושות לעבודה, את התוכן המעשי, מקבלים מהמעסיק. אתה תמיד מפיק יותר אם אתה נהנה ממה שאתה עושה".

קולודני מבהיר שהאמנה טובה גם לעסקים: "החברות שחתמו עשו זאת לא כי הן רוצות לדאוג לאקדמיה, אלא כי זה מגדיל את הפוטנציאל שלהן לגייס בוגרים שמגיעים עם השקפת עולם שונה. מה שחשוב זה שהן למדו איך לחשוב ואיך לנתח".