$
הוועידה המרכזית 2011

"מי שחושב שמחירי הדירות יירדו חי באשליה"

נשיא התאחדות הקבלנים ניסים בובליל: "אי אפשר להוריד מחירים כשאין קרקע ואין מימון". מנכ"לית מכון גזית גלוב אפרת טולקובסקי: "בניית שכונות מצוקה לא תפתור את הבעיה"

מיקי פלד ושירלי ששון-עזר 14:5007.09.11
"מי שחושב שאפשר להוריד את מחירי הדירות כאשר אין לנו קרקע, כאשר הבנקים לא נותנים מימון וכאשר התמ"ת לא מאשר הבאת עובדים זרים, טועה. מי שמצפה שמחירי הדירות יירדו חי באשליה". כך אמר נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, בוועידה המרכזית של "כלכליסט", במושב חברה וכלכלה בשיתוף עם נגב קרמיקה.

 

"אנחנו שואלים את עצמנו מדוע קשה כל כך לקנות? הרי בשנים עברו היה לא פשוט, אבל לא עד כדי כך", הוסיף בובליל והמשיך: " אני חושב שכולם צודקים. מינהל מקרקעי ישראל צודק, בכל מכרז הוא מכפיל את המחיר ומכניס עוד כסף למדינה. מדינת ישראל נהנתה מ-15 מיליארד שקל בשנה החולפת,  אבל הציבור משלם את המחיר. גם מינהל הכנסות המדינה צודק - אנחנו יודעים שלפחות שליש ממחיר הדירה הולך למדינה דרך מע"מ מסים עקיפים וישירים. גם הוועדות המחוזיות צודקות - לוקח זמן לבדוק כל דבר וכל פרט. ראשי הערים צודקים גם כן - הם צריכים לדאוג לחינוך ולתשתיות אז הם מעדיפים לבנות דירות גדולות לאוכלוסיה מבוססת. גם בנק ישראל צודק, אני הייתי שמח אם היה רגולטור כמו סטנלי פישר לענף הבנייה. הוא הוציא כרטיס צהוב לבנקים ואמר להם לא להמשיך לממן את הקבלנים במדינת ישראל".

 

ניסים בובליל ניסים בובליל צילום: אוראל כהן

 

"יש רשימה ארוכה מאוד של צדק, אבל בסופו של דבר הצדק גורם לתוצאה שאנחנו רואים. אני מציע שנהיה טיפה פחות צודקים וקצת יותר חכמים. מחירי הדירות לא ירדו, אתם אולי לא אוהבים לשמוע את זה אבל מי שחושב שאפשר להוריד את מחירי הדירות כאשר אין לנו קרקע, כאשר הבנקים לא נותנים מימון, כאשר התמ"ת לא מאשר הבאת עובדים זרים - טועה.  אני קורא לממשלת ישראל לפקוח את העיניים - לפתוח את הספרים וללמוד משנים עברו ופשוט להעתיק".

 

ד"ר אפרת טולקובסקי, מנכ"לית מכון גזית-גלוב, אמרה כי "משק הבית הזה לא מאפשר לממן את עלות הבנייה הישירה של דירת 4 חדרים.. אנחנו מדברים כאן על בעיה של עוני ואני חושבת שמדינת ישראל צריכה להיות מעורבת בנושא הדיור".

 

ד"ר אפרת טולקובסקי ד"ר אפרת טולקובסקי צילום: אוראל כהן

לדבריה "צריך לשאול איך מפרשים את הזכות לדיור. מה שנקרא דיור בר השגה דורש גם את התערבות המדינה. הכנסת אוכלוסיות חלשות לשכונות חזקות".

 

במושב דיברה גם סתיו שפיר, אחת ממובילות מאבק האוהלים שהגיעה לכנס שעה קצרה לאחר שלקחה חלק בניסיונות ההתנגדות לפינוי הבתים הארעיים בשכונת ג'סי כהן בחולון. שפיר סיפרה כי "עכשיו אנחנו מתמקדים בשאלה איך משיגים כסף כדי לקנות עצים ולבנות את הבתים מחדש".

 


 

שפיר אמרה כי "בלילות האחרונים אנחנו מסתובבים בין מאהלים שעומדים בפני צווי פינוי ומחכים שיגיעו כוחות המשטרה כדי נוכל להגן עליהם. אני חוויתי מראה כואב. בשכונת המצוקה בחולון, שהוזנחה על ידי העירייה והממשלה והפכה מוחלשת במכוון, הורכב מאהל של אנשים שברובם אנשי ליכוד שתומכים בראש הממשלה. הם אפילו הרגישו בהתחלה כי במקום לדבר על דיור, המחאה הפכה להיות כללית יותר והם צריכים בית. יש שם אנשים שחיים ברחוב וצריכים בתים עכשיו. הקמנו בתים מעץ כפתרון מיידי וזמני. היום הגיעו מאות שוטרים כדי לפרק את הבתים האלה. השוטרים פשוט הזיזו את נשים והגברים הצידה ופינו אותם".

 

שפיר אמנם ציינה כי האחריות מוטלת על הממשלה, אבל "האחריות הגדולה מוטלת עלינו כאזרחים. אנחנו צריכים לעמוד לצד האנשים שאין להם ולהילחם על עתיד החברה שלנו. תוכנית הפעולה שלנו היא להפגין סולידריות עם האנשים הללו ולומר לראשי העיריות - בואו תעמדו איתנו. זו ההזדמנות שלכם. קחו את ההזדמנות בידיים ובואו נתחיל לעבוד ביחד".

 

"הכלכלה הישראלית היא לא סופרמרקט - היא בוטיק"

 

לצד שפיר, דיבר בפאנל הכלכלה והחברה גם שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת. "צריך לבחון מחדש את הדילמה האם לדאוג לתעשייה המקומית ולעובדיה, או לעודד ייבוא ובכך לדאוג ל-7 מיליון צרכנים", אמר. "הדילמה התעצמה בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים. זוהי שאלה של מדיניות. ממשלת ישראל עושה ככל יכולתה על מנת לגוון את הפתרונות המצויים. היום אנחנו יודעים שהכלכלה הישראלית היא לא סופרמרקט - היא בוטיק. אנחנו לא מתחרים עם הסינים והאמריקאים, אנחנו מתחרים בנישות מסויימות".

 

קדמי הוסיף כי "יבוא מעורר הקשרים, ולפעמים הם לא חיוביים. אם נלך לשנות ה-90 - אז הונהגה מדיניות החשיפה. כמעט לא השתנה כלום. היבוא עומד על 27% לתוצר, חשיפת המשק לא הביאה להצפת המשק. בעידן הגלובליזציה ניתן לעשות הכל במחירים זולים. מצד שני, יש בארץ תעשייה מבורכת שהקימה את המדינה הזאת. לפני 10 שנים היתה בארץ תעשיית טקסטיל מפוארת שהעסיקה 50 אלף עובדים, היום יש 10,000 עובדים. יש שיעור מכס של 12% על טקסטיל ואנחנו מתלבטים האם להוריד את המכס או לא - אם אנחנו מורידים את המכס, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים. יחד עם זאת, מחירי הטקסטיל ירדו ב-12%".

 

לבסוף, אמר קדמי כי "בקיץ האחרון עלה כל נושא המזון לכותרות. אני לא חושב שמשרד התמ"ת רוצה לפגוע במישהו, אבל ספינים תמיד אפשר לייצר. שוק החלב יקבל פתרונות במסגרת ועדת המזון. אני סבור שהרפורמה נכונה - לצערי הממשלה עדיין לא אישרה אותה, וראינו שלא חיכו במשק כדי לנצל את הפרצות ולעקוף את מסקנות הרפורמה. אני מקווה שהממשלה תשכיל לאמץ את המסקנות במהרה".

 

שרון קדמי בוועידה שרון קדמי בוועידה צילום: אוראל כהן

 

משה ליאון: אי אפשר להתעלם מהנעשה בעולם

 

באותו דיון דיב גם משה ליאון,  מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר. לדבריו, "ישראל לא יכולה להתעלם מהנעשה בעולם בכל הקשור למסוי ישיר על חברות. דעתי היא כי אם הכיוון בעולם הוא להעלאת מסים אז אפשר להעלות, אך אם המסים בעולם יישארו פחותים אנחנו לא נוכל שלא להיות כשאר העמים". בכל הנוגע למס העקיף, מצטרף ליאון לדעה הכללית, לפיה "אין שום סיבה בעולם שהמדינה תרוויח כתוצאה מכך שחומרי גלם עולים בעולם. אם עולים המחירים אין סיבה שהמיסוי יעלה".

 

משה ליאון וסתיו שפיר משה ליאון וסתיו שפיר צילום: עמית שעל

 

עם זאת, מדגיש ליאון כי "אם ראש הממשלה ושר האוצר היו נענים לדרישות לא היתה מדינת ישראל או תקציב. לכן, צריך להתמקד במספר נושאים. הראשון הוא הדיור, שסובל ממחדל שיווק קרקעות של שנים. כאן ראש הממשלה צריך לקחת באופן אישי את הנושא הזה, לכנס את כל הגורמים שאחראים על שיווק בישראל פעם בשבוע ולשמוע מה מעכב ומדוע לא משווקים יחידות דיור. אם לא נשווק יחידות דיור מעבר למה שמשווקים כרגע המחאה החברתית לא תסתיים. כמו כן, צריך להגדיל את הסבסוד והאפשרויות של מעונות יום ופעוטונים".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x