שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

"תיק רמדיה לא היה אמור להיות פלילי"

עו"ד רלי לשם, ראש מחלקת ליטיגציה במיתר ליקוורניק ועורך דינו של מנכ"ל רמדיה, סבור שלפרקליטות לא היה אומץ להגיע להסדר עם בכירי החברה, שרשות ניירות ערך צריכה לרדת מעץ האכיפה המינהלית, ושבישראל יש תרבות של הרשעות מהירות

משה גורלי 08:2825.08.11

עורכי הדין ד"ר ישראל (רלי) לשם ורם כספי הזדמנו לפני כמה חודשים לפאנל משותף בכנס משפטי. כספי, כהרגלו בקודש, נשא נאום חוצב להבות בגנות "מפלצת ניגוד העניינים" - המגמה המשפטית הרווחת בישראל לפסול ולהפליל בגין כל קשר והיכרות אקראיים ורחוקים. לשם חייך לעצמו ושרבט פתק לכספי: "אם כך, אתה חוזר בך מהבקשה לפסול אותי?". כספי, שחוש הומור לא חסר לו, שרבט בחזרה: "לא, במקרה הזה משלמים לי שכר טרחה".

 

ומהו המקרה? עו"ד גד טיכו ממשרדו של כספי ייצג את אלפרד אקירוב בבוררות מול רשת הילטון. הבורר היה לשם. אקירוב, כספי וטיכו ביקשו לפסול את לשם כיוון ששותפו במשרד מיתר, עו"ד קליף פיליג, ייצג קונסורציום שהלווה 20 מיליארד דולר לחברת בלקסטון לצורך רכישת הילטון. פיליג רשם את השעבוד לטובת המלווים. בקשת הפסילה נשענה על ניגוד אינטרסים של הבורר - האינטרס שלו לטובת הילטון. השופטת מיכל אגמון־גונן דחתה לאחרונה את הטענה וניקתה את לשם.

 

"הקושי אצלנו שלא ניתן לתקוף פסק בורר לגופו, לכן תוקפים את הבורר לגופו; לא נעים, אבל זה בהחלט סיכון מקצועי שבורר לוקח על עצמו. אם ההתקפה האישית עוברת את המידה ההכרחית, זה עלול להרתיע בוררים מלמלא את תפקידם", אומר לשם. "אבל הדברים איכשהו נדבקים. כשהסתיימה הבוררות שאל אותי מישהו, איך זה שפסקתי 20 מיליון דולר, שזה בדיוק סכום ההלוואה? עניתי לו שיש לו טעות קטנה - ההלוואה היתה 20 מיליארד דולר".

 

תיק רמדיה

 

לשם הוא ראש מחלקת הליטיגציה במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין. המשרד הוא בין חמשת הגדולים בישראל. לשם מנהל במחלקתו כ־45 עורכי דין. בימים אלה הוא מייצג את מנכ"ל רמדיה גידי לנדסברגר בתיק הפלילי שמתנהל נגד בכירי החברה. ב־2003, שלושה תינוקות שהוזנו בתחליף החלב הצמחי ששיווקה רמדיה מתו, ויותר מ־20 נפגעו לאחר שהוויטמין החיוני B1 (תיאמין) הוצא מתערובת הוויטמינים שהוספה לתחליף החלב במהלך ייצורה במפעלי הומנה בגרמניה.

 

לשם משוכנע שלא היה מקום להגיש תיק פלילי בפרשה. "אם הומנה היתה חברה ישראלית ולא גרמנית, אף אחד מרמדיה לא היה על ספסל הנאשמים. הגרמנים הודו ונטלו אחריות מלאה בצורה הברורה ביותר. האישום של ראשי רמדיה על גרימת מוות לא מבוסס על כך שמישהו מהם הפר חוק או נוהל, אלא על רשלנות. התביעה לא הוכיחה במה כשלו הנאשמים, מהו סטנדרט ההתנהגות הסביר שממנו חרגו, ו'הטילה' את המשימה הזו על בית המשפט".

 

אם כך, מדוע הגישו את התיק?

עו"ד ד"ר ישראל לשם עו"ד ד"ר ישראל לשם

לשם: "בגלל התוצאה הקשה, ובגלל לחץ המשפחות שאותן אני מבין לגמרי ואין לי כל טענה אליהן".

 

עם חמישה מהנאשמים, עובדי משרד הבריאות, הגיעה התביעה להסדר טיעון שהסתיים בשירות לתועלת הציבור ללא הרשעה. משפטם של המנכ"ל, הבעלים משה מילר והטכנולוג הראשי פרד בלק, מצוי לקראת סיום עדויות ההגנה. לשם סבור שלפרקליטות "לא היה אומץ להגיע להסדר דומה עם אנשי רמדיה". אם יורשעו, יהיה לכך מחיר כלכלי. "פירוש ההרשעה הוא שיש להפסיק להאמין למה שכתוב בתעודות של היצרן הזר", אומר לשם. "יבואן יהיה חייב לבדוק כל מוצר מחו"ל. מחיר המוצר יעלה באופן דרמטי בגלל עלות הבדיקה, עלות הבירוקרטיה ועלות אחסון המוצרים עד שיגיעו תוצאות הבדיקה".

 

אתמול ניתן פסק דין באחת התביעות האזרחיות שהוגשו נגד רמדיה. פסק הדין דחה את התביעה (ראו מסגרת). לדברי לשם, "אין קשר ישיר בין פסק הדין האזרחי שניתן אתמול לבין ההליך הפלילי אלא בנקודה זו: צריך לברך את השופטת אסתר דודקביץ שלא התרגשה מהתהודה התקשורתית של הטרגדיה אלא הכריעה לפי העובדות, לפי השאלות הרפואיות האמיתיות ולפי הדין. אני מקווה שגם בהליכים האחרים היחס יהיה דומה. פסק הדין מחזק את העובדה, שלפיה רמדיה פעלה בצורה הוגנת ומהירה כדי לפצות נפגעים שלגביהם היו ראיות לקשר בין הפגיעה לבין הפורמולה. לעומת זאת, במקרים שבהם רמדיה סברה שאין קשר סיבתי, כמו במקרה שבפסק הדין, קיבל בית המשפט את עמדתה בצורה מלאה. השופטת היתה אמיצה מספיק כדי לדחות ולבקר את המחקרים שפורסמו בהרחבה בתקשורת וטענו לנזקים נרחבים בהרבה".

 

נגד האכיפה המינהלית

 

תיק אקטואלי אחר שלשם מנהל הוא הבג"ץ שהגיש לפני כחודשיים בשם איגוד תעודות הסל שבלשכת המסחר ואיגוד חברי הבורסה לניירות ערך שאינם בנקים, נגד חוק האכיפה המינהלית. "החוק סותר את עקרון הפרדת הרשויות", טוען לשם. "רשות ני"ע קובעת מדיניות, מחליטה את מי היא רוצה לקנוס ובאיזה סכום וגם שופטת".

 

אבל רק אחד משלושת חברי ועדת האכיפה המינהלית הוא איש הרשות.

לשם: "האם יעלה על הדעת שבמשפט פלילי אחד השופטים יהיה נציג המשטרה?".

 

ובכל זאת, מדובר בהליך שאינו פלילי, אלא מינהלי שנועד לייעל ולהקל.

"יעילות ושיקולים תועלתניים לא יכולים לבוא על חשבון זכויות אזרח. וזו רק סנונית ראשונה: עוד נראה אכיפה מינהלית בכל תחומי המשפט הכלכלי, הגבלים עסקיים, הלבנת הון וביטוח".

 

הרציונל הוא שמנהל שמרוויח מיליונים ישלם מכיסו, אחרת אין הרתעה.

"ראשית, חשופים לקנסות נושאי משרה שמרוויחים שכר רגיל. שנית, אם זה הרציונל, תאסור לגמרי ביטוח אחריות מקצועית. מישהו באמת חושב שמנתח לב נוטה להתרשל יותר כיוון שיש לו ביטוח?".

 

אחת ההצלחות הגדולות של לשם בשנה האחרונה היא ייצוג ענק התרופות ההודי סאן בהשתלטות על תארו. לשם גאה גם בהצלחה הכלכלית, בעובדה שתארו משגשגת תחת סאן. משפטית, הוא נהנה לפרט את הבשורות החשובות בפסק הדין: "ראשית, נקבע שעסקה כלכלית נבחנת לפי היגיון כלכלי ולא טריקים ופרשנויות טכניות של סעיפי חוק; שנית, בסופו של דבר הצדק ניצח. מי ששם 60 מיליון דולר כדי להציל חברה מקריסה, ראוי ליחס גם אחרי שהחברה התאוששה בזכות אותם 60 מיליון הדולרים; שלישית, חברות זרות שעושות עסקים בישראל אינן נחותות בבימ"ש בישראל, וזוכות בו להגנה ולשירות בדיוק כמו כל אחד אחר".

 

"האצבע על ההדק קלה מדי"

 

לאחרונה היו כמה סוגיות מהותיות על סדר היום המשפטי. המדהדת שבהן היתה חקירת שופט ביהמ"ש העליון יורם דנציגר. לדברי לשם: "יש לנו נטייה לאומית למשפטי בזק על סמך ידיעות חלקיות שמודלפות מגורמים אינטרסנטיים ונטייה להרשיע בטרם עת. מניסיוננו, המציאות שונה לחלוטין. אפילו אם נחקר באזהרה, אפילו אם התיק ייסגר מחוסר ראיות (ולא מחוסר אשמה), אין סיבה שלא יחזור לכס השיפוט. די בכך שהוחלט שאין מקום להאשים, כדי שלא יוטל כתם באדם. יש כאן פרדוקס — אם היו נמצאות די ראיות והוא היה מואשם ומזוכה, מצבו היה טוב יותר אילו לא נמצאו די ראיות".

 

משפטו של עו"ד יעקב וינרוט עורר אף עניין רב בקהילת עוה"ד. "גם אני נותן ייעוץ משפטי לבכירים בשירות הציבורי, ואני יודע שאי אפשר לגבות מהם את התעריפים המלאים של המשרד. הבעיה קיימת אם השירות ניתן מתוך כוונה לקבל מהם טובת הנאה. וינרוט הואשם על סמך ספקולציה שכך נהג. אי אפשר להגיש כתב אישום על סמך ספקולציה. גם אם יזוכה, העוול שנגרם לו הוא בל ישוער ובלתי הפיך".

 

לדברי לשם ישנה נטייה מתרחבת לאחרונה להעמיד לדין עו"ד ורו"ח: "בשנים האחרונות התחזקה המגמה להעמיד לדין לא רק את איש העסקים אלא גם את מי שייעץ לו. רשות ני"ע אמרה בגלוי שהיא רואה בנו את שומרי הסף - אם השומרים יחששו, הם יזהירו טוב יותר את הלקוחות וימנעו מהם לעבור עבירות. וכך, האצבע על ההדק נעשתה קלה מדי. אצלנו מדובר בדיני נפשות, בגיהינום, בעולם שנחרב. הנזק לתדמית, לשם הטוב, לפרנסה, יכול להיות בלתי הפיך. לכן צריך לזמן עורכי דין, רואי חשבון, בוודאי שופטים, לחקירה באזהרה רק במקרים קיצוניים במיוחד".

 

מהפך נוסף בעולם עריכת הדין הינו המהפך בלשכת עוה"ד: "פעם עמדו בראשות הלשכה מהבכירים ומהמכובדים שבמקצוע. אני חושב שלמכובדות המקצוע יש בהחלט קשר לרמתם של העומדים בראשו. המועמד הראוי האחרון שהתמודד בבחירות האלה היה עו"ד אלקס הרטמן".

 

על בית המשפט הכלכלי בתל אביב אומר לשם כי "זוהי יוזמה מבורכת שיש להרחיבה לכל בתי המשפט בארץ. ועם זאת, יש חששות. חשש שהמחלקה קטנה מדי ועלולה להיסתם. וגם - העובדה שיש רק שופט אחד שעוסק בתחום הפלילי בניירות ערך, חאלד כבוב, מציבה אתגר לא פשוט: הציפיות של רשות ני"ע הן שהוא 'יבין' יותר את הצורך בהרשעות. ביהמ"ש הכלכלי הוקם בין השאר בגלל אכזבת הרשות מריבוי הזיכויים, ולכבוב משימה לא פשוטה להתמודד עם הציפיות האלה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x