שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הפרופסורים

פרופ' ערן ישיב: "פחות מע"מ, יותר מס חברות"

פרופ' ישיב מאוניברסיטת ת"א וממרכז טאוב, מציג תוכנית קונקרטית לתקצוב סדר העדיפויות החברתי: לקצץ במסים העקיפים ולהעלות את המסים הישירים באופן שיספק עוד כ־9.5 מיליארד שקל בשנה. אנשי האקדמיה מציעים פתרונות למצוקת מעמד הביניים

נעמה סיקולר 11:2416.08.11

"המחאה החברתית היא הזדמנות היסטורית למהפך כלכלי, אבל כדי שהמהפך הזה באמת יתממש צריך לחשוב בגדול, להתחיל עם רפורמות משמעותיות רוחביות עם בשורה", אומר ערן ישיב, פרופסור חבר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וראש תוכנית המדיניות בתחום הכלכלה במרכז טאוב.

 

אבל על אף ההזדמנות, ישיב חושש. הוא חושש שוועדת המומחים שמינה ראש הממשלה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג תתקשה לבצע את השינוי העמוק. הוא חושש שראש הממשלה בנימין נתניהו לא בשל לשינויים. הוא חושש שוועדת המומחים שהציגו ראשי המחאה ובראשה פרופ' אביה ספיבק גדולה מדי. אבל בעיקר, הוא חושש שההזדמנות הנדירה תפוספס.

 

"מטבען, ועדות ורפורמות עוברות קיצוצים בדרך ליישום, עד כדי מסמוסן. אני חושש שוועדת טרכטנברג לא תביא שינוי ענק, ולכן המלצותיה יעברו פחת רציני. הוועדה מורכבת מאנשים ראויים ויש לה כוונות טובות, אבל מגבילים אותה מראש", קובל ישיב. "חלק מחבריה הם פקידים בכירים בממסד מזה תקופה ממושכת ולא בטוח שהם בשלים לשינוי".

 

טייקונים מלמעלה, ערבים וחרדים מלמטה

 

סבך החששות שאופף את ישיב הביא אותו לבנות תוכנית כלכלית מפורטת, ברוח המסמך לשינוי סדרי העדיפויות שעליו שוקדים במרכז טאוב שאליו הוא משתייך. התוכנית של ישיב קונקרטית. היא מצביעה על מקורות תקציביים ועל הדרך שבה אפשר לדעתו לבצע לא רק שינוי פלסטי בתמהיל ההוצאות, אלא שינוי אמיתי ורוחבי בסדרי העדיפויות.

 

פרופ' ערן ישיב פרופ' ערן ישיב צילום: עמית שעל
"המצוקה של מעמד הביניים נובעת מזה שהוא נלחץ בין שתי שכבות באוכלוסייה - שכבה קטנה ועשירה מאוד, שמנצלת משאבים שניתנים לה על ידי המדינה וזכויות כמו להיות מונופול", מסמן את ישיב מקור הבעיה. "מצד שני יש שכבות חלשות ונזקקות, שלא מייצרות ולא עובדות, והתוצאה היא שהתוצר לנפש בישראל נמוך ממה שיכול היה להיות. במצב הזה כל הנטל הכלכלי והאזרחי נופל על מעמד הביניים, ואת הלחץ אפשר לשחרר רק על ידי טיפול בשתי האוכלוסיות האלה".

 

כדי לטפל באוכלוסיות החלשות מציע ישיב להקצות 3 מיליארד שקל למשך שנתיים־שלוש כדי להגברת רמת התעסוקה במגזר הערבי ולבצע רפורמה מקיפה במערכת החינוך במגזר. במקביל הוא מציע לשפר תשתיות, להנחיל מס הכנסה שלילי משמעותי, לשדרג את מעונות היום ולבחון מחדש את מערך הקצבאות לציבור החרדי.

 

במקביל טוען ישיב שיש לטפל גם בקבוצת המיעוט השנייה: הטייקונים. את המטרה הזו הוא מבקש להשיג באמצעות פירוק פירמידות ודילול כוחם של בעלי השליטה. בנוסף מציע ישיב לאחד את גורמי הפיקוח כדי לפעול בתקיפות רבה יותר מול בעלי ההון ולהקים ועדה לבחינת קרטלים ומונופולים.

 

"אני לא חושש שטייקונים יעזבו את המדינה, זה יכול לעשות את ישראל טובה יותר", אומר ישיב. "הם מתנהלים כמו אוליגרכים. בעזרת הממשלות הם השתלטו על המשאבים. נוחי דנקנר משחק במניות קרדיט סוויס ומהמר בחסכונות הציבור - וזה לא שהוא שדד את הכספים האלה, הוא עושה את זה כי הוא יכול, כי אין רגולציה וכי מערך המיסוי בישראל מאפשר לו. דרך נוספת לטפל בתופעת הטייקונים היא שינוי משטר המס שלהן".

 

הכבדת המס הישיר לטובת הקלה במס העקיף

 

ישיב מציג תוכנית מפורטת בתחום המס שתביא להקלה במסים עקיפים ותגביר את נטל המסים הישירים, ותוסיף לקופת המדינה 9.5 מיליארד שקל. ההצעה מבקשת להקל על מעמד הביניים באמצעות הפחתת המע"מ ל־10%, שיתבטאו בירידה של כ־20 מיליארד שקל במסים, וכן להעלות את תשלומי מס הכנסה שלילי בחצי מיליארד שקל לפחות בשלב הראשון.

 

בצד ההכנסות מציע ישיב להעלות את תשלומי הביטוח לאומי של המעסיקים, שירדו מכ־16% לכ־5.5%, כך שלאחר ההעלאה הם יספקו תוספת של 5 מיליארד שקל בשנה. בנוסף הוא מציע להעלות את מס החברות. "מס החברות ירד ב־25 השנים האחרונות בכ־6% תוצר - במונחים של היום זה כ־48 מיליארד שקל", מציין ישיב. "יש ללכת חלק מהדרך חזרה".

 

במקביל מציע ישיב לנצל את האווירה הציבורית גם כדי לבטל הטבות מס בסך 20 מיליארד שקל שניתנות לקבוצות שונות, ומסתכמים לטענתו בכ־38 מיליארד שקל בשנה. במיוחד הוא מציע לבטל את הפטורים המוענקים בשוק ההון.

 

בנוסף מציע ישיב לקצץ 5 מיליארד שקל מתקציב הביטחון ולהאיץ במערכת הביטחון ליישם את תוכנית ההתייעלות שגיבשה חברת המחקר מקינזי. הצעות נוספות של ישיב כוללות ביטול חברות כוח אדם, סבסוד משכנתאות ודמי שכירות ואימוץ טכנולוגיות עתירות הון בתחום הנדל"ן.

 

שיעור ההוצאה ביחס לתוצר נמוך מבאירופה

 

"אנחנו כבר שומעים שוועדת טרכטנברג מתכוונת לשמור על רמת ההוצאות של הממשלה — אבל אם לא נעלה את משקל ההוצאה מהתוצר מרמה של 43% לכ־48%, לא יתבצע שינוי אמיתי", אומר ישיב. "כדי לא להעלות את הגירעון יש לפעול להעלאת מסים במקביל. אני שומע את זעקות המוחים, הם מדברים במושגים של מדינת רווחה וזה מזכיר את מדינות הרווחה בצפון אירופה - שיעור מעורבות ממשלתית גבוה וריבוי שירותים חברתיים. בכל המדינות האלה משקל ההוצאה מהתוצר גבוה יותר".

 

למוחים עצמם מציע ישיב לייסד תנועה פוליטית. "אין ספק שזו תנועה של שמאל כלכלי, אולי לא שמאל פוליטי", הוא אומר. "אבל ללא תנועה פוליטית שתמשיך לפעול לאורך זמן, לא יהיה שינוי של ממש".

 

המחסום האחרון של כל אותן הצעות יהיה בסופו של דבר ראש הממשלה, שישיב מפקפק בבשלותו. "נתניהו מבין שמדובר במחאה אמיתית שדורשת שינויים, אבל השינויים האלה מאוד סותרים את השקפותיו הכלכליות הרפובליקניות, שאותן הוא מיישם בעקביות כשר אוצר ופעמיים כראש ממשלה", הוא מציין. "אני מאמין שהוא בדילמה אמיתית".

 

פרופ' ערן ישיב (52)

מצב משפחתי: נשוי + 2

תפקיד: פרופ' חבר לכלכלה באוניברסיטת תל־אביב וראש תוכנית המדיניות בתחום הכלכלה במרכז טאוב

תחומי מחקר: מאקרו־כלכלה ושוק העבודה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x