העומס על הרופאים: "רשלנות רפואית? הרופאים יכולים לטעון לעומס"
שביתת הרופאים המתמשכת הפנתה זרקור לתנאים שבהם עובדים הרופאים. עו"ד עופר דורון, סנגור המתמחה ברשלנות רפואית, יוצא נגד מדיניות הענישה הפלילית המתגברת נגד רופאים ומסביר למה במצב הקיים הסיכון לטעויות הפך גבוה במיוחד
הרופאים בישראל במלכוד: העומס והעייפות שעליהם הם מוחים זה כ־150 ימים מגבירים את ההסתברות לרשלנות ולשגיאות. הלחץ שבו הם עובדים לא רק שאינו מתגמל, אלא מעמיד אותם בסיכונים משפטיים לא מבוטלים. זו בדיוק ההתמחות של עו"ד עופר דורון (45), שותף במשרד כהן, בן־נר, דורון ושות' - המגן על רופאים שעומדים לדין משמעתי או פלילי.
"רופא מתמחה אחראי במשמרת על המיון ועל שתי מחלקות נוספות", אומר דורון, "הוא מתרוצץ ביניהן ועיקר תשומת לבו היא למיון. במקרה כזה, הוא עלול לפספס משהו שקורה במחלקה. הוא בהחלט יכול לטעון להגנתו שנסיבות העבודה לא אפשרו לו לפקח על הכל. הטיעון הזה לא התקבל עד היום, אבל הוא בהחלט לגיטימי".
גם רופא סביר יטעה
כלומר אם רופא ייתבע ויטען שלא יכול היה לפקח על חוליו כתוצאה מעומס, טענה זו לא תתקבל כהגנה?
"קיימת פסיקה של בית המשפט העליון, בעיקר בהליכים משמעתיים, שלפיה צורת העבודה ונהליה לא פוטרים רופא מחובותיו המקצועיות. עם זאת, כשבודקים איך רופא סביר היה פועל בנסיבות העניין ניתן לטעון שהעומס היה בלתי סביר ושגם רופא סביר היה טועה באותן נסיבות".
המשבר הנוכחי במערכת הבריאות מפצל בין הארגון היציג של הרופאים, ההסתדרות הרפואית בראשות ד"ר ליאוניד אידלמן, לבין הרופאים המתמחים. האחרונים כורעים תחת העומס המוטל על כתפיהם שרק מתחדד נוכח תלוש המשכורת "הרזה" שהם מקבלים. במאבק הזה חשים המתמחים שהמערכת מקריבה אותם לטובת הרופאים הבכירים, ומשיגה פתרונות לטווח ארוך שייטיבו איתם רק לאחר ההתמחות.
"אחד הפתרונות למשבר הוא תוספת תקנים למומחים", אומר דורון, "בעקיפין יהיה בכך כדי לסייע גם למתמחים. מבחינה רפואית יש עיוות מסוים בכך שבשעה 15:50 בצהריים החולה מטופל בידי רופא מומחה, ו־20 דקות לאחר מכן, כשאותו רופא עוזב את בית החולים, הוא עובר לידיו של מתמחה.
"אם תתקבל הדרישה לתוספת תקנים של מומחים, יהיה למתמחים קל יותר כי הם לא יהיו לבד. הם יקבלו את הגיבוי והסיוע באופן מיידי, ולא בידי כונן שנמצא בבית. מבחינה זו ניתן פתרון מסוים לחשיפת הרופאים המתמחים לטענות של רשלנות".
שעון נוכחות? לא ישים
אחת הסוגיות המרכזיות שנידונות במסגרת שביתת הרופאים היא שעון הנוכחות, שאותו דורשת המדינה להכניס לבתי החולים. לדעת דורון, מדובר בדרישה בלתי ישימה: "היום אני מגן על רופא בכיר שאיכילוב נקט נגדו הליך משפטי בשל עזיבת העבודה בשעה מוקדמת יותר מהשעה המיועדת. המשפט מדגים את הבעייתיות שקיימת בנושא החתמת שעון הנוכחות על ידי רופאים. לרופאים בבתי החולים יש משימות נוספות שהם לא יכולים לבצע בהם. מוטלות עליהם למשל מטלות אקדמיות, היות שבתי החולים מסונפים לפקולטות לרפואה של האוניברסיטאות. גם קריאת ספרות מקצועית חדשה, שהכרחית לצורך ביצוע עבודתו של כל רופא, נעשית בדרך כלל בבית. האם זה לא חלק מהעבודה כרופא? ודאי שכן, וברור שקשה להסדיר זאת עם חובת החתמת שעות במסגרת שעון נוכחות".
דורון מייצג רופאים בהליכים משמעתיים ופליליים זה 18 שנה. "האצבע של גורמי האכיפה קלה מדי בהגשת אישומים", הוא אומר, "לצערי מגישים אישומים גם כשלא צריך".
אולי מכיוון שתוצאת הרשלנות היא חיי אדם יש מקום להחמרה?
"רופא במהלך עיסוקו הרגיל דומה לחייל בפעולה מבצעית. הוא עובד בעומסים ולחצים היסטריים. אם הוא גרם נזק, שיתבעו אותו בתביעת נזיקין אזרחית. את הדין המשמעתי והפלילי יש להפעיל רק במקרי רשלנות חמורה במיוחד. לעניין זה, אפילו תוצאה טרגית של מות חולה לא צריכה להשפיע כל עוד הרופא לא סטה באופן חריג מהנורמה של טיפול מקובל".
על פי דורון, מקור הלחץ שבו נתונים הרופאים כפול: הוא נובע גם ממצב משפטי ייחודי וגם מאמביציית יתר של התביעה במדיניות האכיפה שלה נגד הרופאים. לדעת דורון, ההחלטה על העמדה לדין של רופאים מתקבלת לעתים מהר מדי. "במקרה של רופאים הרשעה בפלילים גוררת אוטומטית הרשעה בדין משמעתי, להבדיל מעורכי דין שאצלם חשיפה לדין המשמעתי תלויה בהרשעה בעבירה שנושאת עמה קלון או בעבירה שמשליכה על המקצוע. עו"ד שהורשע בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים לא יועמד לדין משמעתי ולא יאבד את רישיונו. רופא יהיה חשוף לסיכונים אלה".
נוסף על כך, מסביר דורון כי הרופאים חשופים גם באופן מיוחד לשתי עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין: "סעיף 338 מייחד לרופאים עבירות רשלנות שעניינן טיפול רפואי ומתן תרופות. זהו סעיף מרחיק לכת כיוון שניתן להרשיע במסגרתו גם אם לא נגרם נזק, מספיק שנגרם סיכון. להערכתי, חלה עלייה משמעותית בהגשת אישומים לפי הסעיף".
יש לך דוגמאות לכך?
"ילדה, במסדרון בית חולים, נטלה מזרק מאחת העגלות ודקרה את עצמה. לא נגרם לה נזק ובכל זאת הוגש כתב אישום נגד רופא ואחות שחויבו בדין, בהסדר ללא הרשעה".
לכר המשפטי הנוח הזה צריך להוסיף את ריבוי התמריצים לתביעות נגד רופאים - אלה חשופים לתביעת נזיקין אזרחית, לדין משמעתי ולאישום פלילי, כגורמים רבים יושבים על זנבם. "יש לחץ מצד התקשורת הפופוליסטית וקיים לחץ חזק ומובן של משפחות שיקיריהן נפגעו ואף נפטרו במהלך הטיפול. קיים גם לחץ מצד עורכי דין שמגישים תביעות נזיקין ויודעים שהרשעה בדין משמעתי של הרופא תעשה להם את רוב העבודה בתיק האזרחי. כל אלה מצטרפים למדיניות ההחמרה הפנימית של משרד הבריאות. גם הפרקליטות מפגינה אמביציה נגד הדרגים הגבוהים ביותר בבתי החולים".
כל אלה מספקים לדורון פרנסה, אבל גם לא מעט דוגמאות. תיק אסותא למשל, שזכה לכינוי "המרדימה שנרדמה", מהווה לדבריו דוגמה לכך שהפרקליטות מכוונת גבוה מדי. באותה פרשה, ד"ר סבטלנה רוסו הורשעה בהריגה ונידונה לשמונה שנות מאסר, לאחר שילדה שעברה ניתוח עיניים בבית החולים נפטרה על שולחן הניתוחים. הפרקליטות לא הסתפקה ברוסו וכתב האישום הורחב. במסגרתו הורשע ונידון לעבודות שירות, גם הרופא המנתח, ד"ר חיים סטולוביץ', שלא פיקח כראוי על הליך ההרדמה.
"ההרחבה הנוספת", אומר דורון, "נבעה מכך שהוגש כתב אישום גם נגד ד"ר מיכאל קה, מנהל מחלקת ההרדמה באסותא, ונגד בית החולים. בכתב האישום נטען כי העסיקו את הרופאה, לצד רופאים נוספים, בשעות שהן מעבר למותר על פי החוק. זו היתה הרחבה פראית ובית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לזכות את ד"ר קה".
לקוחה נוספת של דורון היא ד"ר ליאנה בני עדני, רופאה בכירה במחלקה הנוירוכירורגיה־ילדים בבית החולים דנה (איכילוב). עדני הואשמה ברשלנות שסיבכה את מצבו של ילד בן שנה וחצי. לאחר שעבר החייאה הוא סבל מפגיעה מוחית קשה. "במקרה זה", משחזר דורון, "בני המשפחה הפעילו לחץ אדיר להעמדת הרופאה לדין. למרות שפרופ' גבי ברבש מנהל איכילוב התנגד, הוגשה קובלנה. לאחר חודשים שבהם התקיים שימוע מחודש התקבלה הטענה שד"ר עדני אינה אשמה ומדובר היה בתהליך מקובל של טיפול. האישום נמחק".
במקרה אחר, הועמדו לדין פלילי בבית משפט השלום בירושלים חמישה רופאים בבית החולים ביקור חולים. באותו מקרה, אשה כבת 30 התאשפזה במחלקה הגיניקולוגית כדי לעבור בדיקת הסתכלות בבטן (לפרוסקופיה) ונפטרה מדום לב לאחר התמוטטות מערכות חיוניות בגופה. האירוע התרחש ב־1994 ולאחר שש שנים הוגש כתב האישום. לאחר חמש שנים שבמהלכן נוהל המשפט, זיכה השופט חיים לי־רן את הרופאים ובית החולים שיוצגו בידי עוה"ד מנחם ינובסקי, חדווה לוין ודורון. השופט ציין בפסה"ד את היחסים העכורים בין אמה של המנוחה לצוות הרפואי, עובדה שגרעה ממשקל עדותה.
"בתי המשפט בולמים את להט הפרקליטות"
לא כל זיכוי מצביע בהכרח על כתב אישום מיותר, אבל רבים מהזיכויים מלמדים שהרופאים הנאשמים לא חרגו מסטנדרט הטיפול המקובל. עו"ד דורון מברך את בתי הדין ובתי המשפט שבולמים קצת את הלהט התביעתי.
"לדעתי, הם הפנימו את הצורך לעצור אישומים משמעתיים מיותרים נגד רופאים ולהבחין בין מקרי רשלנות שמצדיקים הרשעה לבין מקרים שבהם ראוי לזכות או לבטל את האישום", הוא אומר.
המקרה האחרון של ד"ר זנאידה אשרובה מהווה המשך ישיר למגמה זו. בפרשה זו התקבלה לראשונה טענת "הגנה מן הצדק" בבית הדין המשמעתי של הרופאים. מעתה, לא רק שרים (צחי הנגבי), פקידי בנק (הדסק הרוסי) ורואי חשבון (גרינוולד ואבוגאני) נהנים מהגנה זו אלא גם רופאים. ההליך נגד אשרובה נמחק לאחר שהופעלה "אכיפה בררנית".
הסיפור בתמצית: נהג חולה אפילפסיה דרס למוות ילד. הארכת רישיונם של נהגים כאלה מותנית בחתימה על אישור רפואי שמציין את תאריך ההתקף האחרון. אשרובה חתמה בטעות על אירוע ב־1999 ולא שמה לב לאירוע ב־2001, סמוך למועד התאונה. החולה, אגב, רשם את התאריך הנכון, ואת הטופס הנושא את שני התאריכים אישר נוירולוג מהמכון לבטיחות בדרכים. ובכל זאת, רק היא הועמדה לדין. בית הדין קיבל את טענת דורון להגנה מן הצדק בגין אכיפה בלתי שוויונית בין השניים וביטל את האישום. "אכיפה בעניינה של הרופאה בלבד מבדילה בין מצבים דומים מתוך שרירותיות ולא מתוך שיקולים ענייניים המתיישבים עם הצדק וההגיון", נכתב בהחלטת ביה"ד המשמעתי.
על דרישות המתמחים: "אם תתקבל הדרישה לתוספת תקני מומחים, יהיה למתמחים קל יותר כי הם לא יהיו לבד. בכך יינתן פתרון מסוים לחשיפתם לרשלנות"
על הדרישה לשעון נוכחות בבתי החולים: "הרופאים מבצעים משימות נוספות מחוץ לבתי החולים כמו פעילות אקדמית ולכן קיימת בעייתיות רבה לחייב אותם להחתים שעון נוכחות"
על הקלות בהגשת כתבי אישום נגד רופאים: "ילדה בבית חולים נטלה מזרק מאחת העגלות ודקרה את עצמה. לא נגרם לה נזק, אבל בכל זאת הוגש כתב אישום נגד הרופא והאחות"
עו"ד עופר דורון (45)
תפקיד: שותף במשרד כהן, בן־נר, דורון ושות'
התמחות: אצל פרקליט הצמרת אלי זהר
מצב משפחתי: נשוי + 2 (אשתו היא מגישת הטלוויזיה עינב גלילי)
עוד משהו: בעל רישיון טיס אזרחי, צלל בכל האתרים האקזוטיים בעולם
שוללים יותר רישיונות מרופאים מבעבר
הרופאים בבתי החולים חשופים לא לרק לאישומים פליליים ולתביעות נזיקין אזרחיות, אלא גם לדין משמעתי. בהליכים אלה הקובל נגדם הוא משרד הבריאות שפועל באמצעות פרופ' חיים הרשקו, נציב תלונות הציבור במשרד. בבית הדין המשמעתי של הרופאים יושבים עורך דין, נציג משרד המשפטים ושני רופאים: מנכ"ל לשעבר של בית חולים ונציג של הר"י (ההסתדרות הרפואית).
בית הדין מוסמך להטיל עונשים שנעים בין התראה ועד הסנקציה החמורה מכל - ביטול רישיון. לפי נתוני משרד הבריאות, חל בשנתיים האחרונות גידול משמעותי בביטול רישיונות לרופאים. הסיבות שרשאי שר הבריאות לבטל את הרישיונות מגוונות ונעות מרשלנות רפואית, תשישות נפשית או גופנית ועד הרשעה בפלילים.
ומדוע הסמכות היא של השר? כי בית הדין של הרופאים הוא היחיד שמהווה רשות ממליצה בישראל. הסמכות המחליטה היא שר הבריאות. אלא שהשכל הישר גבר במקרה זה על החוק, והסמכות הואצלה לשופט ונמצאת כיום בידי השופט בדימוס ורדי זיילר שיוחלף בקרוב בידי השופט בדימוס אמנון סטרשנוב.
