"לערבים וליהודים יש בעיה משותפת"

ב־18:30, שעה לפני שבירת צום הרמדאן, מתחילה הנהירה לכיוון המאהל של תושבי יפו. הסיבה: הממולאים המעולים של וופה אבו שמיס (37), שממלאים את האוהל בריח של בית. תכף יתיישבו לשולחן מוסלמים, נוצרים ויהודים לתמונה פסטורלית של דו־קיום, אבל הם מראש מתנערים מהדימוי הדביק. "זה לא מרכז פרס לשלום", אומר בן רונן (28), וכל השאר מהנהנים.

התחושה של יושבי המאהל היא שהעירייה, עמידר וחלמיש דוחקים אותם החוצה. הבעיה, מסביר נמרוד עברון (24), מורה, משותפת הן לערבים והן ליהודים שגדלו ביפו, כמוהו, שמגלים שהם מפריעים להתפתחות שוק הנדל"ן היוקרתי. עברון משלם על דירת 3 חדרים 5,300 שקל וחולק אותה עם שני שותפים - זול יחסית לדבריו. "זה מצוין שפיתחו את נמל יפו עם כל מסעדות היוקרה, אבל כשלימדתי בבית ספר ויצמן היו ילדים שלא התרכזו בשיעור כי הם רעבים. מושקעים כאן תקציבי ענק, אבל הם לא מיועדים לכולם".

הצרה החדשה, לדברי רונן, היא הגרעינים התורניים שמנסים להדיר את רגלי האוכלוסייה הערבית מהעיר. "כשחיפשתי דירה, בכל דירה שלישית שאלו אותי אם אני שומר כשרות", הוא אומר.

המאהל ביפו צילום: אריאל בשור

"רוצים להראות שמפנים יהודים ולא רק ערבים"

פאטמה חליווה (28) מספרת שאחותה היתה מאורסת ארבע שנים כי לא מקובל להתחתן לפני שקונים דירה. לבסוף היא מצאה דירת 60 מ"ר ביותר ממיליון שקל. היא מוסיפה שהמכה הגדולה של יפו היא הפינויים, עם למעלה מ־700 משפחות שנמצאות בסכנת פינוי. סמירה קאדי, שמתמודדת עם צו פינוי, מספרת ש"אחרי שכבר הכירו בי כדיירת ממשיכה, אמרו שאני חייבת 100 אלף שקל". ישראל וציפורה נמצאים שלב אחד אחרי האיומים. ב־26 ביוני הם פונו מביתם על ידי עמידר והם מתגוררים בסוכה. "רוצים להראות שמפנים יהודים ולא רק ערבים", אומר ישראל.

אבו שמיס, שמשלמת 3,000 שקל על דירה קטנה שבה היא מתגוררת עם בעלה וילדיה וממשיכה לחכות בתור לדירת עמידר, מסבירה שהיא לא "קונה" את זה שאין דירות ביפו. "אמרו לי 'את צריכה לשלם הרבה כסף כדי שייתנו לך דירה'. את כל יפו מכרו מתחת לשולחן".