המאהל בנתניה: "קו התפר בין עשירים ועניים"

מאהל המחאה בנתניה ממוקם על חלקת דשא קטנה בצומת פולג, כמה מטרים ממה שתושביו מכנים "קו התפר". "פה זה הקו שמפריד בין העשירים לעניים", מסבירה רחלי יוסף, שיזמה את הקמת המאהל. המיקום המקורי של המאהל, מול המגדלים החדשים שנבנים בשכונת עיר ימים היוקרתית, לא מצא חן בעיני העירייה, אז פינו אותו משם. מהמיקום החדש רואים את אותו הנוף, אבל מבין השיכונים הישנים.

חבצלת חדד (49), תושבת נתניה ותיקה שמתקיימת מקצבת נכות בגובה 2,400 שקל, זוכרת את הימים שלפני המגדלים: "כשהייתי ילדה הייתי הולכת לחולות כדי לנשום אוויר של ים. היום מי יכול להתקרב לשם? באו צרפתים עשירים וקנו כל אחד שלוש דירות. באחת הם גרים, ואת השתיים האחרות משכירים ב־7,000 שקל לחודש לדירה".

המאהל בנתניה צילום: נמרוד גליקמן

"שאנשים יבינו שמגיע להם יותר"

ליוזמת המאהל יוסף, אם חד־הורית לילדה בת שנתיים המתגוררת עם הוריה בשכונת דורה, ברור כי הסיפור מתחיל ונגמר במערכת החינוך. היא לומדת בסמינר הקיבוצים במסלול הוראה לצדק חברתי, אבל מסרבת להיות מוגדרת כסטודנטית. "אני אשה, מזרחית, אמא: הכל חוץ מסטודנטית", היא אומרת בתוקף. "כשקוראים לך סטודנטית, זו הדרך של הממשלה להגיד: 'הנה, גם את הצלחת להתקדם בחיים', וזה בולשיט".

לדבריה, סוגיית הדיור מטרידה רבים, אבל חברי המאהל החליטו לשים דגש על החינוך ועל יוקר המחיה שלא מאפשרים להם להתקדם, לתחושתם. "מה שאני רוצה זה שהמאבק יפתח אצל אנשים תודעה להבין שהם כוח, שיידעו שדופקים אותם ושגורמים להם להתפשר. שיבינו שמגיע להם יותר וידרשו את זה".

לטענת יושבי המאהל, בשעות הערב יושבים במקום 150 איש, רובם משפחות עם ילדים. בבוקר המאהל מתרוקן מיושביו שהולכים לעבודה, אבל נותרים המתמידים שמאמינים שמדובר בזמן מהפכה. "אני מתייחס לזה כאילו קראו לי למילואים", אומר אפי עטיה (25), סטודנט למשפטים במכללה למינהל בראשון לציון, שגר אצל הוריו. "בנתניה יש אנשים רדומים שהתרגלו שדורכים עליהם. מרוב שהממשלה דיכאה אותם, קשה להם להאמין שיבוא שינוי. גם אני הייתי סקפטי בהתחלה, אבל אני נשאר פה כדי שאוכל להגיד לילדים שיהיו לי שלפחות ניסיתי".