מנכ"ל ענקית האנרגיה אלסטום: "ממליץ לישראל להתמקד באנרגיה התרמו־סולארית"

"רצינו מאוד לרכוש את סולל, אבל המחיר ששולם בסופו של דבר היה גבוה מדי לטעמנו", מגלה ל"כלכליסט" מנכ"ל ענקית האנרגיה והתשתיות אלסטום הצרפתית פטריק קרון בעת ביקור בישראל. "גם היום אני סבור שהמחיר ששילמה סימנס היה יקר מדי", הוא אומר בהתייחסו ל־418 מיליון הדולר שבהם רכשה סימנס הגרמנית את חברת האנרגיה הסולארית הישראלית סולל ב־2009.

קרון הגיע לישראל לרגל טקס החתימה על החוזה להקמת תחנת הכוח הפרטית שתוקם באזור צפית שבדרום השפלה, ושנערך החודש במלון דן. אלסטום, שהקדימה במכרז את הענקיות סימנס, ווד גרופ וג'נרל אלקטריק, חתמה עם דליה אנרגיות הישראלית על הקמת התחנה שעתידה להיות תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל בהספק כולל של 835 מגה־ואט. בטקס נכחו בכירים במשק המקומי, שר התשתיות עוזי לנדאו ושגריר צרפת בישראל.

התחנה בצפית תכלול שתי יחידות ייצור בטכנולוגיית טורבינות גז במחזור משולב, המבוססות על ציוד של חברת אלסטום. נוסף על כך תספק אלסטום את תחנת המשנה והמיתוג לחיבור תחנת הכוח לרשת החשמל. עלותו הכוללת של הפרויקט היא מעל למיליארד דולר, כשמתוך כך היקף העבודות של אלסטום עומד על 800 מיליון דולר. הפרויקט הוגדר על ידי ממשלת ישראל כפרויקט תשתית לאומי ומבוצע כולו במימון פרטי. התחנה צפויה להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2014 ולספק כ־7% מצריכת החשמל במדינה. "התהליך בצפית היה מהיר מאוד, בתוך חצי שנה חתמנו על חוזה ובתוך 30 חודשים צפוי הפרויקט להסתיים", אומר קרון. "אנו רואים את הדברים עין בעין והמטרה העומדת לנגד עינינו היא זו המניעה אותנו".

פטריק קרון צילום: בלומברג

.

"הפעילות כאן מעניינת וחשובה לנו"

בראיון ראשון לתקשורת הישראלית מתלונן קרון על קשיי הרגולציה הישראלית ומציין כי ישראל היא צומת מרכזי בתחום האנרגיה. "הפעילות כאן מעניינת וחשובה עבורנו", הוא אומר. חברת הענק שעליה חולש קרון, יהודי צרפתי, היא בעלת מחזור מכירות של 20.9 מיליארד יורו נכון למאי 2011, ומעסיקה כ־93,000 עובדים ברחבי העולם. אלסטום פעילה בישראל למעלה מ־20 שנה בתחומי התחבורה, האנרגיה והתשתיות.

החברה משקיעה כ־700 מיליון דולר בשנה במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה והתחבורה, ומוצריה מהווים את התשתית לכ־25% מתחום האנרגיה העולמי. למרות שמדובר בתאגיד צרפתי, רק 10% ממחזור המכירות של החברה מתקיים בצרפת, כאשר המכירות מתחלקות באופן שווה בין אירופה ליתר העולם.

אלסטום היא בין שלוש החברות המובילות בעולם בפעילותה, ותחנת הכוח בצפית מהווה עבורה דריסת רגל ראשונה בתחום תחנות הכח הממונעות בגז בישראל. לדברי קרון, כ־40% מתשתית האנרגיה בישראל נשענת על ציוד וטכנולוגיה של החברה.

"ישראל היא מדינה חשובה באזור ויש כאן שפע של הזדמנויות", אומר קרון. "יש לנו יחסי ידידות טובים עם ישראל והקרקע לשותפות מתאימה לשני הצדדים. אנו מקווים להמשיך ולצמוח כאן. אמנם השוק הישראלי לא קל אך הוא הוגן מאוד".

למה הכוונה?

"זהו שוק עם רגולציה גבוהה ומעורבות של כמה משרדים ממשלתיים שונים בכל פרויקט. כך שלפעמים אנו נתקלים בלא מעט אתגרים, אך הם לא שונים מכל מדינה אחרת. למרות היתרונות של משק חופשי, רגולציה היא מרכיב חשוב בביסוס מערך תשתיות ופעמים רבות היא שומרת על המשכיותו התקינה". בפרויקט של צפית, מבהיר קרון, לא היתה לאלסטום שום נגיעה לרגולציה שכן דליה אנרגיות לקחה על עצמה את כל הטיפול בנושא.

מה מצבה של ישראל ביחס לשוק העולמי בתחום האנרגיה?

"ישראל נמצאת בצומת שבין השוק הממשלתי והשוק הפרטי, דבר שהופך אותה לדעתי למקרה מעניין במיוחד. הממשלה הישראלית אמנם אישרה תקציב של 20 מיליארד דולר ל־10 השנים הבאות לפיתוח שוקי האנרגיה והתחבורה, אך היא החלה בתהליך ההפרטה מאוחר יחסית. משק האנרגיה במדינה נמצא עדיין ברובו תחת הממשלה, לעומת מדינות אחרות שבהן השוק הפרטי בולט וגדול יותר".

איך היית מגדיר את הלקוחות שלכם בישראל?

"הלקוחות קשים, אבל כל מדינה היא מורכבת". קרון מוסיף כי בעשור האחרון השוק הישראלי השתנה משמעותית, אך עדיין קשה לבחון את התקדמותו מכיוון שהוא מצוי עדיין בשלב ראשוני יחסית.

אילו הזדמנויות עסקיות אתה מזהה בשוק הישראלי?

"אני מוצא עניין רב בישראל ושפע של הזדמנויות בכל התחומים. מציאת הגז בישראל מנווטת את השוק הישראלי לכיוון מסוים ואנו מבינים זאת ומקווים שזה יעניק תמריץ לפרויקטים חדשים בכלל ולתחנות מונעות בגז בפרט. אם כיום היחס הקיים בישראל הוא 40% גז ו־60% פחם, אזי בעוד כמה שנים להערכתנו היחס יהיה 80% גז ו־20% פחם.

"הזדמנויות נוספות הן החלפת הטכנולוגיה הישנה בתחנות החשמל הממשלתיות, אנרגיה מבוססת מים, פיתוח smart grid וכמובן פיתוח התחבורה. אלסטום תשמח להשתתף במכרז החדש לרכבת הקלה בתל אביב ובפרויקטים נוספים של פיתוח קווים בין עירוניים כגון קו ירושלים־תל אביב".

מה בנוגע לתחומים חדשים?

"תחום נוסף שמעניין אותנו הוא תחום האנרגיה השאובה (שימוש במים להפקת אנרגיה נקייה לפי צורך ובזול — ג"ח). בישראל יש שלושה פרויקטים העתידים לפעול באנרגיה שאובה — מנרה, גלבוע וכוכב הירדן — ואנו מקווים להשתלב בשלושתם. תחום זה משתלב היטב עם החזון שלנו ליצור מקסימום אנרגיה במינימום זיהום סביבתי. באופן כללי לא ניתן לאחסן את החשמל המופק, וטכנולוגיית האגירה השאובה מהווה פתרון מצוין לאנרגיה הנשמרת כאנרגיה פוטנציאלית".

"מכירת המניות אינה סותרת"

נוסף על מעורבותה בשוק האנרגיה המקומי פעילה אלסטום גם בכמה פרויקטים בתחום התחבורה, שהמוכר בהם הוא פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. אלסטום היא חלק מקבוצת סיטיפס שהוקמה לבניית הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים, בין פסגת זאב להר הרצל.

נמתחה ביקורת רבה על תהליך הקמת הרכבת הקלה בירושלים.

"ירושלים היא עיר מורכבת ומעניינת וכזה הוא גם הפרויקט. באופן טבעי, תהליך שמצריך אישורים רבים והתמודדות מול בירוקרטיה אורך זמן רב מהמצופה. חשוב לזכור כי זהו תהליך יקר שנשען על כספי משלם המסים וככזה הוא תלוי בסדר עדיפויות של המדינה. למרות העיכובים, הונחו כל המסילות והבאנו 64 קרונות חשמליים לירושלים".

איך אתם מתמודדים עם הביקורת?

"אנחנו מנסים לגבש את המסגרת המתאימה לכל הצדדים כך שהפרויקט ייצא לאור בהצלחה. תהליך הבנייה הוא תהליך כואב לכולם אך אני בטוח שכשהרכבת תצא לדרך כולם ייהנו וישכחו את התקופה הזו".

הרכבת הקלה בירושלים. אלסטום היא חלק מקבוצת סיטיפס שבונה את הקו הראשון של הרכבת צילום: עטא עוויסאת

מדוע, אם כן, אלסטום וואוליה, שותפה צרפתית נוספת בסיטיפס, מעוניינות למכור את מניותיהן ולצאת מהפרויקט?

"למרות ששתי החברות הצרפתיות הן ישות נפרדת לחלוטין בקבוצה, החוזה שעליו חתמה אלסטום הוא חוזה BOT לבנייה, הפעלה והעברה. ואכן כמו בפרויקטים דומים אחרים בעולם, המדיניות של אלסטום היא למכור את מניותיה כשהקרקע בשלה לכך. יש דוגמאות דומות בפרויקטים שלנו בצרפת ובשבדיה. מכירת המניות אינה סותרת את התחייבות אלסטום להשלים את הפרויקט ולתחזק את הרכבת".

מה בנוגע לפרסומים על התנגדות המדינה למכירת המניות?

"לאלסטום לא ידוע מה הבסיס לפרסומים אלה", מגיב ניסים זוילי, נשיא אלסטום ישראל. "עד כה אלסטום לא קיבלה שום התייחסות רשמית מהמדינה למכירת מניותיה לחברה ישראלית. לבנקים לא היתה התנגדות עקרונית למכירה אלא רק כמה הסתייגויות נקודתיות. אנחנו ממתינים עדיין לקבלת עמדתה הרשמית של המדינה בנושא".

"הורייזן ונצ'רס הוא מיזם ראשון מסוגו שלנו"

יוזמה אחרת של אלסטום בישראל היא מיזם הורייזן ונצ'רס, שעל הקמתו הכריזה החברה בחודש מרץ האחרון. הורייזן הוא מיזם משותף לחברה, לרותם תעשיות וגפן השקעות, והיקפו הכולל מוערך ב־20 מיליון שקל.

מהו בעצם הורייזן ונצ'רס?

קרון: "זהו מיזם מיוחד שיוקדש להשקעות בפרויקטים טכנולוגיים חדשניים בתחום האנרגיות הנקיות, לרבות בתחום האנרגיות המתחדשות כאנרגיות השמש והרוח, פתרונות אגירה, Smart Grid, הפחתת פליטת גזי חממה וטכנולוגיות לשימור וחיסכון באנרגיה. במסגרת המיזם ילוו השותפות את החברות הצעירות, ויעניקו להן בסיס טכנולוגי, ידע וניסיון מקצועי. בימים אלה נבחנים כמה פרויקטים רלבנטיים".

אתם שותפים לפרויקטים דומים בעולם?

"כרגע לא. זה המיזם הראשון מסוגו של אלסטום, אך כבר הקמנו קרן שתאפשר לה לקדם פרויקטים דומים גם במקומות אחרים בעולם".

שני פרויקטים נוספים בישראל שאלסטום מקווה להשתלב בהם הם המכרז על מתחם תחנות הכוח באשלים והחלפת תשתית החשמל במפעלי ים המלח של האחים עופר. המתחם באשלים, שישלב בין תחנת כוח תרמו־סולארית, תחנת כוח פוטו־וולטאית והפקת חשמל באמצעות שריפת גז, עתיד להיות מהגדול מסוגו בעולם בהיקף 3,000 דונם ועלות הקמתו היא כחצי מיליארד יורו.

זהו פרויקט מהפכני ומתקדם, ואלסטום מאמינה כי זהו שם המשחק ועתידו נתון בידי הממשלה: "המדינה צריכה להחליט באיזה מחיר היא מעוניינת לפתח את הטכנולוגיה וכיצד היא רוצה לקדם זאת", אומר קרון, "הקמת התחנה תסייע בצמצום יבוא אנרגיה ראשונית למשק, צמצום הגירעון המסחרי, הפחתת רמת זיהום האוויר, יצירת מקומות עבודה רבים ועוד, כך שתרומתו למשק הישראלי ולכלכלה רבה". הפרויקט צפוי לפעול בשיטת BOT למשך 25 שנה.

עלויות פרויקטים אלה גבוהות מאוד. מה האינטרס של המדינה או של היזמים להשקיע סכומים כאלה?

"עלותו של כל פרויקט ראשוני גבוהה אך בטווח הארוך זה מוכיח את עצמו — גם לסביבה וגם לאוכלוסייה. חשוב שהמדינה תדחוף כל הזמן לפיתוח וקידום הפרויקטים למרות העלות הגבוהה. יש שני אלמנטים חשובים בקידום פרויקטים — הבנה לקראת מה הולכים ויציבות. אם שני התנאים האלה מתקיימים לאורך זמן, גם המדינה וגם המשקיעים מרוויחים".

פרויקט נוסף שאלסטום מקווה להשתלב בו הוא החלפת תשתית החשמל במפעלי ים המלח של האחים עופר. זוילי מאשר את הפרטים ומוסיף: "משפחת עופר החלה בפרויקט להחלפת תשתיות החשמל במפעלי ים המלח, לשינוי אספקת החשמל ולמעבר לטורבינה חדשה ומתקדמת שתספק להם גם את צריכת החשמל שזקוקים לה וגם קיטור הדרוש להם לצורך התהליכים הכימיים במפעל. החברה פרסמה מכרז להקמת טורבינה שתספק 250 מגה־ואט, ואלסטום מתמודדת בפרויקט זה יחד עם חברה קוריאנית, פוסקו (חברה בת של דאייהו)". זוילי הוסיף שאם אלסטום תזכה במכרז, פוסקו תיקח על עצמה את כל אחריות הקבלן (EPC) ואלסטום תהיה אחראית על אספקת הטורבינה והציוד. ההיקף הכספי של המכרז מוערך ב־250 מיליון דולר, מתוכם 70–80 מיליון דולר חלקה של אלסטום כספקית הציוד.

בעולם, אלסטום מעורבת מאוד בפרויקטים בתחום האנרגיה הדורשים פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לכל מקורות האנרגיה, בהם גז, פחם, רוח, מים ועוד, תוך שמירה על איכות הסביבה והקטנת זיהום האוויר. קרון תומך נלהב בפיתוח פתרונות שונים המבוססים על אנרגיה חלופית: "אוכלוסיית העולם גדלה כל העת ואיתה גם הצורך באנרגיה. תמיד יהיה צורך בחשמל ותמיד יהיה צורך בפתרונות תחבורה. למרות זאת, אל לנו לשכוח כי הטכנולוגיה המסורתית גובה מחיר כבד מבחינת זיהום האוויר".

אז מה הפתרון, אם כך?

"אין משוואה אחת המתאימה לכולם וההחלטה כיצד לפעול מבוססת על המשאבים הקיימים והחוכמה היא להשתמש בהם בנצילות האנרגטית, האיכותית והיעילה ביותר".

כיצד היית ממליץ לישראל לפעול?

"ישראל חייבת לפתח את מדיניות האנרגיה שלה לכיוון האנרגיה התרמו־סולארית. למדינה יש שני משאבים עיקרים, שמש וגז, והיא צריכה לאזן באופן מושכל את השימוש בשניהם".

בשנים האחרונות העולם חווה כמה משברים בתחומים שונים. כיצד משברים אלה השפיעו על אלסטום?

"לאחר כל משבר יש גם התאוששות כמובן. 2009 היתה השנה הראשונה בה היתה ירידה ביצור החשמל, מאז מלחמת העולם השנייה. הירידה בצריכה בשיעור של 3%, גרמה למשקיעים להפסיק להשקיע בפרויקטים חדשים. בשנה שלאחריה, 2010, השוק תיקן את עצמו, אך היחס שבין המדינות המתפתחות והמדינות המערביות השתנה".

והיכן אלסטום בזירה המשתנה?

"ההשקעה במדינות המערביות היתה מתונה יחסית למדינות המתפתחות, בהן החלו לצמוח פרויקטים חדשים ועתירי משאבים. בשנה שעברה, שני שלישים מהעסקים של אלסטום התקיימו דווקא בשווקים מתפתחים בעוד שבשנים קודמות היחס היה הפוך. מי שמוביל כיום את ההשקעות הן דווקא המדינות המתפתחות".