המיסוי של השכן אטרקטיבי יותר

עד לפני כמה שנים חברות רבות שרצו להימנע מתשלום מס גבוה פנו למקלטי מס ברחבי העולם. בין המקומות האקזוטיים שאליהם פנו אנשי העסקים הישראלים באותן שנים היו איי קיימן, איי הבתולה הבריטיים, סיישל, ברבדוס וגם בליז. אלא שהעולם השתנה בהדרגה במהלך שנות האלפיים. לאור התחזקותם של ארגונים בינלאומיים שונים, ובראשם ה־OECD וכוח המשימה הפיננסי ללוחמה בהלבנת כספים (FATF), ששמו להם למטרה למנוע כיבוס כסף, החלו מדינות המערב להילחם במקלטי המס באמצעות הכנסת מדינות כאלו לרשימות שחורות והטלת הגבלות סחר עליהן.

השינוי בתחום עורר חברות בינלאומיות ואנשי עסקים לחפש חלופות חוקיות למקלטי המס, כלומר מדינות שבהן חוקי המס מקלים יחסית - ואחד הפתרונות הפופולריים התגלה בקפריסין. "מתכנן המס האינטליגנטי צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים. קפריסין נותנת למשקיע כמעט את כל היתרונות שמספק מקלט מס, אבל עם הבדל גדול ועיקרי אחד: היא מדינה כשרה, בעלת אמנות מס גלויות ופתוחות, וחלק מהאיחוד האירופי", מסביר רו"ח ועו"ד גיא רשטיק, ראש מחלקת המסים ושותף בפירמת רואי החשבון בייקר טילי בישראל.

מחקר של משרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות' מגלה כי כבר כיום יותר מ־50 חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מחזיקות בהשקעות באירופה באמצעות חברות קפריסאיות. הרשימה הזו כוללת כמה וכמה חברות מובילות במשק הישראלי, דוגמת ארזים השקעות, תמיר פישמן, בוימלגרין קפיטל, סקורפיו נדל"ן, ב.ס.ר, פאנגאיה נדל''ן, אפריקה ישראל, דניה סיבוס, כלכלית ירושלים, כימיקלים לישראל וגזית גלוב.

על פי נתונים של מכון היצוא, הסחר בין ישראל לקפריסין גדל ב־36% בין 2009 ל־2010 - מ־567 מיליון דולר ל־775 מיליון דולר. תחום היצוא העיקרי הוא הכימיקלים, העומד על 86% מכלל היצוא הישראלי לאי.

"יש לנו כוח עבודה משכיל ואקלים נוח"

מריוס קליטו. הקלות גם בדיבידנדים

קפריסין כיעד להשקעות מהווה את נושא הכנס שמקיימת היום פירמת רואי החשבון הבינלאומית בייקר טילי עם משרד עורכי הדין יגאל ארנון. אם לשפוט על פי דברי שגריר קפריסין בישראל דימיטריס הג'יזרירו, השכנים על האי רק מחכים לבואם של ישראלים נוספים. "לקפריסין יש מדיניות מיסוי מקלה מאוד והיא חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם קרוב ל־50 מדינות", מסביר הג'יזרירו את הסיבות לאטרקטיביות של קפריסין. "חברות רבות רשומות בקפריסין מאחר ששיעור מס החברות אצלנו הוא מהנמוכים בעולם. עוד סיבה למשיכה הנה שיש לנו כוח עבודה משכיל, אקלים נעים ונוח, ביטחון גדול - וכן היותנו חלק מהאיחוד האירופי".

מדיניות המס המקלה של קפריסין באה לידי ביטוי בכמה מישורים. "מס החברות פה הוא הנמוך בעולם ועומד על 10% בלבד", אומר יו"ר בייקר טילי בקפריסין מריוס קליטו. "בנוסף, החוק הקפריסאי קובע כי לא מטילים מס רווח הון על חברות הנשלטות על ידי זרים, ולכן חברות זרות לא ישלמו מס כזה, ויהיו פטורות ממס רווח הון על מכירת מניות של חברות זרות אחרות בקפריסין".

לדברי קליטו, הטבה נוספת ומרכזית הניתנת בקפריסין היא שדיבידנדים המחולקים בחברות השייכות לבעלי אזרחות האיחוד האירופי "לא יחויבו ברוב המקרים במס". זאת חוץ מבמקרים יוצאי דופן הנוגעים בעיקר להסדרים בין מדינות. כך לדוגמה, חברות רוסיות יחויבו בניכוי מס במקור של 5% - הנחשב גם הוא קטן יחסית.

שלושה חסמים משמעותיים לישראלים

אולם על הנייר נראה כאילו מדיניות המס המקלה של קפריסין לא לגמרי פתוחה בפני הישראלים. ראשית, בין שתי המדינות אין אמנה למניעת כפל מס, כך שאין מניעה על כך שמי ששילם מס בקפריסין - לא ישלמו גם בישראל. בנוסף, המחוקק הישראלי הערים חסמים על חברות ישראליות המבקשות להשקיע בחו"ל. עו"ד גיא רשטיק, ראש מחלקת המסים ושותף בפירמת רו"ח בייקר טילי, מנסה בכל זאת להסביר כיצד ניתן להתגבר על הקשיים וליהנות מהטבות המס של קפריסין: "על פי החוק הישראלי, חברה זרה הנשלטת ומנוהלת על ידי ישראלים תיחשב כחברה תושבת ישראל לצורכי מס ותצטרך לשלם מס חברות בגובה 24%. אם החברה רוצה להימנע מתשלום המס, הרי שעליה ליצוק תוכן לחברה שהיא מקימה בקפריסין. מה זה אומר? לשכור שם משרדים, לשים מנהל וכך להתגבר באופן חוקי על נושא השליטה והניהול". רשטיק מוסיף ואומר כי "חסם נוסף קיים בנושא 'חברה נשלטת זרה'. בישראל העמידו חסם שנועד למנוע מצב שבו חברה זרה מקבלת הכנסות פסיביות כגון דיבידנד וריביות. המשמעות היא שבעל חברה קפריסאית שהוא תושב ישראל, ייראה על פי החוק הישראלי כאילו קיבל את הדיבידנד בישראל וישלם עליו מס בגובה 25%. הדרך להתחמק מהחסם היא להקים את החברה עם שותפים זרים שישלטו ב־51% מהחברה".

החסם השלישי נוגע לבעלי מקצועות חופשיים המעניקים את שירותיהם דרך חברות קפריסאיות. "כדי שבעלי מקצועות חופשיים המקימים חברות בקפריסין לא יצטרכו לשלם את המס בישראל עליהם לדאוג כי פחות מ־75% מהחברה יהיה בשליטת תושבים ישראלים. עם זאת יש לדאוג כי אותו שותף קפריסאי בחברה יראה כי פעילותו תורמת לחברה", מסביר רשטיק.

ניקוסיה

נדל"ן, הימורים באינטרנט ופיננסים

הפעילות של ישראלים בקפריסין מתחלקת כיום לשלושה מגזרים עיקריים: נדל"ן, הימורים באינטרנט וחברות פורקס - העוסקות במסחר במט"ח ספוקלטיבי, וכן תחום הפיננסים. "בשנים האחרונות, במיוחד מאז כניסת קפריסין לאיחוד האירופי ב־2004, יש הרבה עניין בשוק הנדל"ן הקפריסאי", אומר השגריר הג'יזרירו. "בשנתיים האחרונות חלה האטה יחסית בתחום, בגלל המשבר הכלכלי הגלובלי, אבל למרות זאת יש הרבה עניין ישראלי בשוק".

"ישראלים רבים מחזיקים בחברות קפריסאיות המחזיקות נדל"ן בכל אירופה", אומר עו"ד יאיר בנימיני, שותף במשרד יגאל ארנון. "ערכנו מחקר וגילינו כי יש יותר מ־50 חברות ישראליות נסחרות שמחזיקות בהשקעות נדל"ן באירופה באמצעות חברות ישראליות. בנוסף, יש גם השקעות נדל"ן בתוך קפריסין, כמו קניונים". במאי 2009, למשל, חנכה ב.ס.ר אירופה את קניון טיפאני בלימסול, המוחזק בידי אנשי עסקים ישראלים ושותפים קפריסאים.

"ההתעניינות הישראלית הגוברת נובעת משלוש מ"מים: משפט, מימון ומיסוי", מסביר בנימיני. "חוקי המס המיטיבים תורמים לאטרקטיביות. לכך אפשר להוסיף את ההקלות במימון הניתנות לגוף הפועל ממדינה השייכת לאיחוד האירופי לצד דיני תאגידים מקלים בתחום".

אפיק השקעה נוסף של ישראלים בקפריסין הנו תחום ההימורים והפורקס. "חברות הימורים רבות בשליטה ישראלית הן בעלות משרדים ראשיים בקפריסין וכך גם חברות פורקס. השיקול העיקרי הוא שבקפריסין קל למצוא כוח עבודה איכותי הדובר שפות רבות, וסוד המשיכה הגדול יותר הנו סוגיית המס המאוד נמוך", מסביר עו"ד בנימיני.

למרות זאת, שגריר קפריסין בישראל מדגיש כי "הימורים באינטרנט הם לא חוקיים אצלנו. חשוב להבין שזה לא מה שמביא לעלייה בצמיחה בקפריסין ואין לחברות אלו רישיונות לפעול במדינה. הבעיה היא שקשה לדעת מהיכן בעולם חברות אלו מנוהלות, ולכן קשה למנוע את התופעה". אז איך בכל זאת פועלות חברות שונות בתחום הזה? "הן מתגברות על עניין החוקיות בכך שהן אינן מנהלות את ההימורים ישירות מקפריסין, אלא רק את הפעילות התומכת בחברת ההימורים", מבהיר בנימיני. "לעומת זאת חברות פורקס הן חוקיות לחלוטין בקפריסין ומקבלות את רישיונן ממשרד האוצר הקפריסאי".

דימיטריס הג'יזרירו. "הביטחון אצלנו גדול"

פעילות פיננסית היא התחום השלישי הפורח בקפריסין. "קרנות גידור ובתי השקעות של ישראלים פועלים במדינה, ומוקד המשיכה הוא שוב המיסוי הנמוך לצד הקירבה לישראל", אומר בנימיני. "קרן יכולה לשים עובדים בארץ ולשלוח חלק מההנהלה לעבוד במשרדים בקפריסין".

השגריר הקפריסאי הג'יזרירו מוסיף תחום נוסף שהופך למושך עבור הישראלים - תחום האנרגיה. נובל אנרג'י, למשל, מחזיקה בזכויות לבצע קידוח באזור הדרום־מזרחי של קפריסין, המכונה בלוק 12. ההערכה היא שיש שם פוטנציאל למציאת גז בכמות הגדולה מבקידוח תמר. "ישנו הסכם חשוב שנחתם בדצמבר האחרון, שמגדיר גבולות שדות גז בין ישראל לקפריסין. כרגע זה עדיין לא ודאי, אבל אנחנו מצפים שתהיינה תוצאות ואז העניין של המשקיעים הישראלים יגבר עוד יותר", אומר הג'יזרירו.

השגריר הקפריסאי מעוניין לראות עוד ועוד ישראלים זורמים אל האי השכן. "אנחנו מדינה קטנה ללא תעשייה כבדה בכלל, בעלת אוכלוסייה קטנה וכוח עבודה קטן - אך איכותי", הוא אומר. "לכן אנחנו מפתחים תחומים אחרים וזו הסיבה שיש לנו מדיניות מס מקלה".