מוכשרים לתואר: למרות החששות, יותר חרדים לומדים לתואר אקדמי

סטודנטים רבים לא השתתפו בחגיגות יום הסטודנט שצוינו לפני כמה שבועות במוסדות אקדמיים בישראל. מדובר בסטודנטים החרדים, לכאורה מיעוט שמקומו באוניברסיטה מוגבל, אך בפועל מספרם רק הולך וגדל. נתונים שפרסם בנק ישראל לפני חודשים ספורים מצביעים על גידול דרמטי של יותר מ־150% בחמש שנים:מכ־2,000 סטודנטים ב־2005 ליותר מ־5,000 ב־2010, כמחציתם גברים.

• מה לומדים הסטודנטים החרדים? לצפייה לחץ כאן
  

"בשנים האחרונות יש מהפכה בתחום הן בקרב החרדים והן בקרב החברה הישראלית, שהבינה שחייבים לעשות

פרופ' חגית מסר ירון צילום: עמית שעל

מאמצים כדי לשלב את החרדים בשוק העבודה", מסבירה פרופ' חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, את הטרנד החדש. ב־2012 האוניברסיטה הפתוחה מתכננת להכפיל את מספר מרכזי הלימוד שלה לאוכלוסייה החרדית. כבר השנה נפתחו בירושלים, בני ברק, אלעד ואשדוד ארבע מכינות טכנולוגיות להנדסאים עבור המגזר החרדי. בתחילת השנה האקדמית הקרובה ייפתחו מכינות נוספות במימון המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט) וקרן קמ"ח (הקרן לקידום מקצועי חרדי).

גם הקריה האקדמית אונו בקריית אונו גילתה את הפוטנציאל, ופתחה קמפוס חרדי בירושלים, שכבר עכשיו לומדים בו כ־600 סטודנטים חרדים. ד"ר אייל מעוז, המנהל האקדמי של הקמפוס החרדי, אומר שבעתיד הקרוב ייפתח קמפוס ייעודי בכל מקום שבו נמצא ריכוז של חרדים, משום שסטודנטים חרדים מגלים חוסר רצון לניידות.

המחסומים הוסרו

מיהם אותם סטודנטים חרדים שמגיעים ללמוד? לפי פרופ' מסר ירון, "אנחנו בחברה החילונית נוטים להכליל את החרדים, אבל זאת אוכלוסייה מאוד הטרוגנית. למשל, יש אצלם הבחנה גדולה בין רווק לאברך, כלומר בעל משפחה. את הקבוצה השנייה הרבנים מעודדים לצאת ללמוד, בעיקר את אלה שאינם מסוגלים ללמוד לימודי קודש. לרווקים ניתנת פחות לגיטמציה מתוך חשש שהלימודים עלולים לפגוע בשידוך פוטנציאלי".

לפחות שלושה מחסומים רציניים הסירו המוסדות האקדמיים כדי לקבל את הסטודנטים החרדים. "המחסום הלימודי, שנובע מהיותם חסרי תעודת בגרות, נעלם עם כניסתה של שנת המכינה. המחסום התרבותי הוסר לאחר שתנאי

הלימוד שונו עבורם. למשל, באוכלוסייה לא חרדית אי אפשר ללמוד מחוץ לקמפוסים, בעוד שעבור חרדים הוקמו קמפוסים ייעודיים. כמו כן, הלימודים מתקיימים בתנאים מיוחדים, כמו הפרדה בין גברים ונשים", אומרת פרופ' מסר ירון. בשנים האחרונות קרנות רבות מציעות מלגות לימודים ומחיה, וכך מסירות את המחסום הכלכלי.

כמה סטודנטים חרדים לומדים כיום בישראל? התשובה אינה פשוטה. לפי נתוני בנק ישראל, כ־5,400. חיים גוגנהיים - מנכ"ל חברת ההשמה מנפאואר בראשית, העוסקת בהשמת עובדים חרדים בחברות מובילות במשק - אומר שלפי נתוני התאחדות הסטודנטים החרדית, ישנם כ־6,500 סטודנטים חרדים. לדבריו ייתכן שרבים לומדים בהסתר.

החילונים מקופחים

ההטבות המפליגות מביאות לעתים לתחושת קיפוח בקרב סטודנטים חילונים. בקריה האקדמית אונו לדוגמה, שכר הלימוד עומד על יותר מ־20 אלף שקל. עבור סטודנטים חרדים קרן המלגות של הקריה מסבסדת שליש, מקורות ממשלתיים מסבסדים עוד שליש והסטודנטים החרדים צריכים לממן בעצמם רק את השליש הנוסף. לדברי ד"ר מעוז, קיימת תחושת קיפוח, "אבל המרמור שלהם הופך להבנה אחרי שאני מסביר את האידיאולוגיה והחשיבות שיש בשילוב החרדים באקדמיה ובשוק העבודה אחר כך", הוא אומר.

חיים קארו (30) הוא ירושלמי חרדי, נשוי, אב לשניים ומצפה לשלישי. בימים אלה הוא לומד תקשורת בקמפוס ירושלים של האוניברסיטה הפתוחה, שנמצא בגן הטכנולוגי במלחה. "הלימודים מרתקים אותי", הוא אומר, "אני מאוד נלהב והייתי רוצה להעמיק ולפגוש יותר מרצים. אין ספק שהעולם הזה שונה ממה שאני מכיר. אפילו השפה שונה וחסר לי

מה חושבים במגזר? תגובות מעורבות במגזר החרדי סגן שר החינוך, הרב מנחם אליעזר מוזס, מעודד חרדים להשתלב בלימודים לתואר ראשון, אך נתקל בהתנגדות מתוך הקהילה שגית פסטמן לכתבה המלאה 

ידע קודם, אבל אני מאמין שמי שלמד תורה בטוח יכול ללמוד באקדמיה. זה עניין של משמעת. בהתחלה קשה אבל בסוף שוחים".

ואיך החברה החילונית?

"הבטיחו לי סביבה פתוחה, חסרת דעות קדומות, שמקדמת שוויון. במשך זמן רב סטודנטים חילונים הצביעו עליי בתור דוגמה רעה. קראו לי 'כיפה שחורה' ולא בשם שלי, האשימו אותי בשריפת פחים ברחובות. היו המון מחסומים, אבל בסוף קיבלו אותי".

ומבחינת הסגל?

"יש חברי סגל מאוד חביבים ומקצועיים. אחרים מתייחסים אלינו כאילו אנחנו מוגבלים. הם בוהים בנו בפה פעור או מדברים אלינו לאט וברור כאילו אנחנו חירשים", הוא צוחק.

הסגל האקדמי מלא תשבחות לתלמידים החדשים בקמפוס. לדברי פרופ' ירון מסר, "הם באים עם כושר לימוד מוכח, הם מאוד אוטודידקטים; המעבר מלימודים תורניים לאקדמיה מאוד קל להם. כבר לפני 30 שנה היו אצלנו תלמידים חרדים, והם למדו את כל התחומים. אבל הגל החדש של הסטודנטים מחפש אופק מקצועי. התארים החמים הם חשבונאות, מדעי המחשב ופסיכולוגיה".

"היתרון הוא שהם מגיעים לוח חלק, ובמשך שנה של מכינה הם סופגים את כל חומרי הלימוד בצורה מעולה. זאת בניגוד לתמידים חילונים שמערכת החינוך הישראלית קלקלה ואני צריך לתקן כל הזמן", מוסיף ד"ר מעוז.

התנאים המיוחדים שדורשים הסטודנטים המוחמאים מעוררים לפעמים חוסר נוחות בקרב אנשי האקדמיה, שמשתדלים עד כמה שאפשר לרצות אותם. לפני כמה חודשים התלוננו סטודנטים לפסיכולוגיה באחד ממוסדות הלימוד שחלק מהחומרים הנלמדים פוגעים באמונותיהם, ודרשו להוציא את אבי הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד, מתוכניות הלימודים. אנשי אקדמיה שנחשפו לפרשה התחלקו לשניים: המקלים גרסו שאין צורך שהסטודנטים ילמדו את תורת פרויד כיוון שבמילא הם יעבדו מול קהל חרדי, והם לא יעשו שימוש בתורה בתוך הקהילה. אחרים גיחכו וטענו שלהוציא את פרויד מלימודי התואר לפסיכולוגיה שווה ערך להשמטת משה רבנו מסיפור יציאת מצרים.

ובלי קשר לבקשה הזאת, מבהירה פרופ' ירון מסר: "חשוב מאוד שהסטודנטים החרדים ישתלבו בחברה, אבל בהשכלה הגבוהה ישנן מוסכמות מוחלטות וחשוב לשמור על סטנדרטיזציה".

ד"ר מעוז מאמין בכבוד הדדי. "הרעיון הוא לא לוותר על פרויד, אלא להציג אותו כך שהסטודנטים החרדים יוכלו לקבל אותו. בלימודי התואר למשפטים אנחנו מלמדים את הקורס 'המשפט העברי'. מדי פעם מגיעים אליי סטודנטים חרדים ואומרים: 'אנחנו יודעים את החומר הנלמד טוב יותר מהמרצה עצמו. ובנוסף, המרצה מעוות את הפסיקות שנלמדות כי הוא מציג אותן מנקודת מבט חילונית'. אני מסביר להם שגם בבית המשפט הם יעמדו בפני שופטים חילונים ויצטרכו לטעון לפי הסטנדרטים המקובלים במשפט הישראלי. בדרך כלל ההסברים שלי מקובלים עליהם".

תואר יש, פרנסה אין

התוצאות בשטח עדיין מאכזבות. למשל, אף על פי שיש יותר גברים סטודנטים מנשים סטודנטיות, בשוק העבודה משתלבות יותר אקדמאיות חרדיות.

קארו: "יש בעיה אצל המעסיקים. הם מתייחסים אלינו ממקום של בורות תרבותית. השאלה אם עוד ועוד חרדים יפנו לאקדמיה תלויה בשילוב של החרדים שלומדים היום בשוק העבודה. מבחינת רבים בקהילה הסטודנטים של היום הם החלוצים, והם רוצים לראות אם ההשקעה בזמן ובכסף משתלמת. האתגר מבחינתנו לא טמון באקדמיה אלא בעולם התעסוקה - האם תהיה לנו פרנסה?".

לדברי גוגנהיים, "בשוק העבודה יש דעות קדומות על אקדמאים חרדים, וזה מובן, כי הם נראים, מדברים ומתלבשים אחרת. בנוסף חסרים להם 'כישורים רכים' למציאת עבודה, והם לא כל כך יודעים איך להתראיין, למשל. עם זאת, יש להם איכויות וערכים שאין למגזרים אחרים. הם לומדים במהירות, נאמנים למעסיק ועוד. לעומת עובדי דור ה־Y, הם עילויים אחד אחד".