פראיירים, תלמדו מההודים

בדיוק לפני חודש ויום, ב-16 במאי 2011, התעוררו ההודים לעוד יום של מחאה - מחאה על עליית מחירי הדלק.

הודו סובלת בשנה האחרונה מעליית מחירי סחורות ומוצרים כמוהה לא ידעה תת היבשת שנים רבות. אין מדובר בעליות עונתיות, אלא בהתייקרויות ממשיות הפוגעות בכל השכבות. עליות

הלחץ האמיתי נמצא במחירי הדלק. בשנים האחרונות גדלה כמות הרכבים ברחובות הודו כולה. נוהג חדש במדינה כולל נתינת רכב ארבע גלגלי כמתנה לזוגות צעירים שמתחתנים מהוריהם. בדלהי עצמה משפחות רבות מחזיקות בשניים ושלושה רכבים.

הודו מפיקה דלק בעצמה, כלומר חלק מתצרוכת הדלק שלה מסופק ממקורות עצמיים. עם זאת, מחירי הדלק במדינה רק עולים כל העת. העובדה שמחירי הדלק משתוללים בהודו כמו בישראל קשורה אך ורק בהעלאת המיסוי עליו ולא לשינוי מחירי הדלק בעולם.

כאשר משווים את המחאה בישראל על עליית המחירים למחאה בהודו, בולטת העובדה ששם המחאה מובלת על ידי מפלגות האופוזיציה, בעוד בישראל מדובר בקומץ אנשים פרטיים המנסים לעורר גל מחאה ללא הצלחה רבה. כל מפלגות האופוזיציה פשוט שותקות.

בהודו מפלגות האופוזיציה, כמו מפלגת הימין בי.ג'יי.פי והמפלגה הקומוניסטית סי.פי.איי, חברו יחדיו להוביל את המחאה הציבורית. אלפי אנשים הוצאו לרחובות בחודש שעבר על מנת למחות על השתוללות מחירי הדלק. מפתיעה במיוחד העובדה שלמחאה הצטרפה גם מפלגת הימין השולטת באחת מהמדינות המפיקות נפט, מדינת גוג'ארט בראשותו של נרדרה מודי. למרות שליטת המפלגה במדינה הצטרפותה למחאה מעידה על כך שהיא איננה נהנת מעליית המיסוי על הדלק, המועבר כולו לממשלת הקונגרס אשר שולטת כיום בהודו.

לפני שבוע חסמו המוני הודים שגדשו את רחובותיה של דלהי למספר שעות, במחאה על עליית המחירים. המפלגה הקומונסטית בטריבנדרום מתכננת ימי מחאה נוספים בקרוב. ומה אצלנו? נשאלת השאלה היכן נמצאות מפלגות האופוזיציה ברגעי האמת. כאשר הציבור מתלונן ומנסה לעורר מחאה ציבורית על עליית המחירים, אין בין המפלגות מי שירים את הכפפה וייקח את המחאה על כתפיו. אין קול ואין עונה מכיוונה של האופוזיציה - והנה לנו עוד דבר שעל האופוזיציה בישראל ללמוד מהדמוקטיה הגדולה בעולם.

הכותב הוא מומחה ויועץ עסקי להודו ואסיה