$
משפט

השופט דנציגר: “החרדים והדתיים נהנים מעדיפות בחינוך"

שופט העליון יורם דנציגר בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין: "אי אפשר לדבר על שוויון בחינוך כאשר תלמידים שונים לא מקבלים את אותם תנאי סף". ח"כ משה גפני: "פשוט לא להאמין שדברים כאלו מוצגים על ידי שופט בית המשפט העליון"

איתי הר אור 14:4231.05.11

"או שהמדינה נכשלה בהקניית שוויון בחינוך, או שהיא בתהליך שפשוט עדיין לא עובד". כך אמר הבוקר (ג') שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר שאמר כי החרדים והדתיים נהנים מעדיפות בחינוך. הדברים נאמרו בפאנל בפאנל "נפרד אך שווה, האמנם?” במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין המתקיים

השבוע באילת.

 

במושב השתתפו השופט דנציגר, פרופ' מרדכי קרמניצר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' מני מאוטנר מאוניברסיטת תל אביב, עו"ד ארנה לין, פרופ' גדעון ספיר מאוניברסיטת בר אילן, חבר הכנסת משה גפני ועו"ד חסן ג'בארין מארגון עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. את המושב הנחתה פרופ' דפנה ברק-ארז מאוניברסיטת תל אביב.

  

השופט דנציגר התמקד בסוגיית הזכות לחינוך והשוויון בחינוך. "המדינה חייבת לוודא שהמדינה תספק הזדמנות שווה לקבל חינוך שווה. אי אפשר לדבר על שוויון בחינוך כאשר תלמידים שונים לא מקבלים את אותם תנאי סף. קשה לדבר על שוויון כאשר התשתיות אינן אחידות. הוא אינו אפשרי כשמספר התלמידים בכיתה שונה בין המגזרים השונים, וכך גם מספר השעות שנלמדות בכיתה פר תלמיד. ברור שזו הסיבה שמשרד החינוך מפעיל את שיטת ההעדפה המתקנת, והיא חיונית והכרחית".

 

אלא שאז הציג דנציגר נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם יש שני מגזרים בארץ שנהנים מעדיפות. האחד הוא הממלכתי דתי, והשני הוא המגזר החרדי. מבחינת מספר התלמידים בכיתות, הציג דנציגר כי בחינוך הממלכתי יש 28 תלמידים בכיתה, בממלכתי-דתי 22.2, ובמגזר הערבי ערבי – 32.

 

גם בכל הקשור למספר השעות השבועיות ומספר שעות הלימוד השבועיות פר תלמיד, המצב בחינוך החרדי טוב יותר לעומת החינוך הממלכתי והערבי. "אני מקווה שיש בנתונים אלה כדי להבהיר שמדינה שמנסה להנהיג שוויון בחינוך או שהיא נכשלת או שהיא נמצאת במצב של לנסות לשפר וזה עדיין לא עובד". בהמשך התייחס לכך שבעוד 20 שנה יהיה גידול משמעותי בגודלו של המגזר החרדי באופן שמחייב לפעול כבר עכשיו, כי בעוד 15 שנה יהיה מאוחר מידי ולא ניתן יהיה להגיע לשוויון בחינוך באמצעות העדפה מתקנת.

  

על דברים אלה הגיב ח"כ החרדי משה גפני: "אחרי השופט דנציגר אני מודה – אני הנאשם. אני מתנצל על כך שיש הרבה ילדים במגזר החרדי. אבל אני לא מקבל מה שחסן ג'בארין מקבל בבית המשפט העליון. מה שהוא מקבל אני הייתי מסכים לקבל רבע. אני חולק על כל העובדות שנאמרו פה. פשוט לא נכונות. אני מצא בשטח, וכל המחקר לגבי ההעדפה של החינוך החרדי, פשוט לא להאמין שהם מוצגים על ידי שופט בית המשפט העליון. בכל הערכאות השיפוטיות, ובעיקר בבית המשפט העליון בכלל לא מבינים למה צריך את החינוך הזה בכלל. זה הציבור הכי מקופח, גם בחקיקה וגם בביצוע".

 

בהמשך אמר גפני: "הולכת להיות מהפיכה חרדית, אבל לא כזו שדנציגר מדבר עליה. הולכים להיות עורכי דין חרדים, ורואי חשבון חרדים ויועצי מס חרדים".

 

בהמשך ענה לגפני עו"ד חאסן ג'בארין ואמר :"אתה אמרת שאתה מוכן לקבל רבע ממה שאני מקבל בבית המשפט העליון? אז אני אומר לך שאתה מתאבד". גם הפרופ' מני מאוטנר הגיב לדבריו של גפני (שהפריע לנאומו של מאוטנר ואמר איזה שוויון יש? כמה מרצים ספרדים יש באוניברסיטה?"). מאוטנר אמר "נכון, זה האוניברסיטה פה. זה כנס אקדמי. זה לא הכנסת, עם כל הכבוד".

 

"אי אפשר להתנהל כך"

  

פרופ' קרמניצר התייחס לנושא ההפרדה בין נשים לבין גברים בקווי המהדרין של אגד, ואמר: "מדינה שמחוייבת לערך של שוויון מגדרי לא יכולה להתנהל כך. בלי קשר לתוצאות ואם זה יחולל שינוי חברתי או לא, בית המשפט חייב להגיד ששירות ציבורי שמבוסס על פגיעה קבועה לאורך שנים, זה פשוט לא הולך. בית המשפט לא יכול להרשות לעצמו היגד כזה. אסור היה לקבל בשום פנים את הרעיון של נשים מאחורה וגברים מקדימה".

 

קרמניצר הוסיף: "אני תמיד ספקן גדול במקרה שבו מציגים הסדרים על פיקוח ובקרה. הניסיון מלמד שאנחנו לא טובים בפיקוח בבקרה, ושהדבר הראשון שמתמוטט כשיש קיצוץ תקציבי זה זה. אז אם מנגנון כזה מופעל בטענה שהוא יהיה מפוקח ומבוקר. זה תמיד הסדר חשוד עד כדי בלתי נסבל. אני תוהה עד כמה הידרדרה התרבות המשפטית שלנו עד כי כך שמשפטנים, חלקם בכירים מאוד, מוצאים תירוצים כדי לטהר ולהכשיר שרצים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x