"הרפורמה בחינוך היא צעד בכיוון הנכון - אבל אינה עוסקת בתוכן"

"אין ספק שהמורים צריכים לעבוד יותר ולקבל יותר, אבל קיים קושי להעריך מורה". כך הגיב היום פרופ' דן בן דוד, מנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, לרפורמת "עוז לתמורה" שעליה סיכמו שרי האוצר והחינוך ויו"ר ארגון המורים. "בהחלט צריך לתגמל הצלחה ואף להעניש על כישלון,

בן דוד דיבר במסגרת פאנל השקעה כלכלית בחינוך בכנס ירושלים לחינוך. בנושא תפקידה של מערכת החינוך הציבורית הוא אמר כי "יש תפקיד מרכזי למערכת החינוך הציבורית. זו הדרך היחידה של המדינה להתגבר על כשל שוק — המתאם החזק בין השכלת ההורים להצלחת הילדים. כדי לשבור את המעגל הזה חייבים רפורמה במערכת החינוך: במה שהילדים לומדים, במי שמלמד אותם, בכמה שהוא משתכר ובאיך שהמערכת מנוהלת".

בן דוד נתן דוגמה מפתיחת אזורי הרישום בתל אביב, מהלך שמשרד החינוך מתכוון להרחיב בשנה הבאה ליישובים רבים נוספים ברחבי הארץ: "בתל אביב, בגלל פתיחת אזורי הרישום, בתי הספר התיכוניים צריכים להתחרות על בוגרי בתי הספר היסודיים. הם מקימים מגמות מיוחדות כגון ביוטכנולוגיה, רפואה ומשפטים, אך לא ככה צריך לעבוד. נוצר מצב שבו מי שהולך למגמות מיוחדות שולט במושגים מתקדמים, אך לא בקיא במושגי היסוד. אנחנו חייבים להתמקד בתחומי היסוד. זה לא סקסי, זה לא מוכר, אבל אלה הכלים. הילדים שלנו הולכים להחליף עבודה בכל 4–5 שנים, והם זקוקים לכלים בסיסיים כדי לנצח".

על רמת החינוך בישראל אומר בן דוד כי "משנת 1999 נערכו שישה מבחנים בינלאומיים. בכולם חוץ מבאחד תוצאות מדינת ישראל היו מתחת ל־25 מדינות ה־OECD, כולל במבחן פיז"ה האחרון, וזה בלי להביא בחשבון חרדים וערבים. כך אנחנו מכינים את ילדינו לעבוד בעולם תחרותי".

דני בר גיורא, מנהל מינהל חינוך ירושלים, התייחס גם הוא לרפורמת "עוז לתמורה" במסגרת הפאנל, ואמר כי "צריך לברך על הרפורמה. שעות הלימוד הפרטניות, למשל, הן משאב גדול מאוד לשבירת הניכור בין המורים לתלמידים. זה מאפשר ואף מכריח את המורים להגיע לכל תלמיד. ניתנת הזדמנות לבית הספר לקדם באמת את כל התלמידים".

בפאנל השתתפו גם ד"ר מומי דהן, מנהל בית הספר למדיניות וממשל באוניברסיטה העברית, ועדינה בר שלום, יו"ר המכללה החרדית ירושלים.

ד"ר דהן הצטרף לדברי בן דוד והדגיש את חשיבותה של מערכת חינוך ציבורית: "אם היינו מפריטים את מערכת החינוך כולה, מערכת החינוך הפרטית היתה מלמדת רק מה שכלכלי ללמד. כלכלי ללמד אנגלית או סינית, וללמד עברית זה לא כלכלי. ככל שיש יותר חינוך פרטי - השפה נפגעת. הסיבה שאנחנו לומדים ומדברים כאן בשפה העברית היא תוצאה של ההחלטה לקיים במדינת ישראל חינוך ציבורי. אחד התפקידים המרכזיים של מערכת החינוך הוא להכשיר את התלמידים להיות בני אדם, ולא רק להוות מכשיר להגדלת ההכנסה. אפילו מנכ"ל משרד החינוך הולך לאיבוד ונותן משקל גדול מדי להישגים על פני ערכים. אם לא נשתמש במערכת הציבורית כדי לספק חינוך, תיווצר זיקה לא רצויה בין היכולות הכלכליות של ההורים לבין ההכשרה שלה זוכים הילדים".