דו"ח טכנולוגי: ארדואן רוצה לצנזר את הרשת, הטורקים מפגינים
אחרי שהשלטונות באנקרה צנזרו 5,000 אתרים, הם מנסים לקדם תוכנית מקיפה יותר. התוצאה: הפגנות נגד המוניות של צעירים באיסטנבול. וגם: התוסף שמאפשר להגיב באופן אנונימי בפייסבוק, והצלמים שמעדיפים לחזור לפילם
מהפכה איסלמית בטורקיה? לא ברשת
תושבי איסטנבול, לשעבר קונסטנטינופול, היו ידועים בימי הביניים בשני דברים סותרים: אדיקותם הדתית ואהבת השעשועים שלהם. בישוף אחד, בימי האימפריה הביזנטית, התלונן שאתה לא יכול להכנס לבית המרחץ מבלי שהבלן יבהיר לך את עמדתו בשאלה מסובכת על טיבו האלוהי או האנושי של ישוע הצלוב. מאוחר מעט יותר, במאה השישית, חילוקי הדעות בין שני קונגלומרטי ספורט - הכחולים והירוקים - הביאו למלחמת אזרחים בבירה, כמעט הדחה של הקיסר יוסטיניאנוס, וטבח המוני.
ואיך זה מתקשר למה שקורה בטורקיה בימים אלה? ובכן, השלטון של ארדואן מנסה להעביר את המדינה לשלטון איסלמיסטי רך, והוא למד על בשרו שהוא כנראה צועד מהר מדי. הטורקי הממוצע אולי לא מתלהב מהחדרת תוכן דתי לבתי הספר, וסביר להניח שהוא ממש לא אוהב את הפגיעה במוסד הצבא (שמעמדו בחברה הטורקית דומה לזה של צה"ל), אבל זה לא מוציא אותו לרחובות. נסיונות לצנזר את הבידור שלו, ספציפית את הרשת, דווקא כן.
הפגנות סוערות התרחשו השבוע ב-30 ערים בטורקיה, תחת הסיסמא Yes We Ban ("כן, אנחנו אוסרים", בתרגום כושל מעט). המפגינים מחו על כוונתו של הרגולטור הטורקי לאלץ את הגולשים לבחור בין שלוש תוכניות צנזור רשת שונות, כל אחת מהן גרועה מקודמתה. בטוב טעם אופייני, המשטר גם הודיע שהוא יצנזר שמות דומיינים, בהם שמות שמכילים מילים כמו "בלונדיני" או "גיסתך".
במשרדי הרגולטור מכחישים את הטענות. לדבריהם הסינון, אם וכאשר יהיה, יהיה מרצון בלבד, ואנשים שיבחרו בתוכנית ה"רגילה" לא יחויבו בשום צנזורה. הטורקים לא משתכנעים, בין השאר משום שהממשלה צנזרה כבר יותר מ-5,000 אתרים, בהם יוטיוב. הם מתחילים לקלוט שכל הרעיון של העברת הרשת דרך שרת ממשלתי אומר שהממשלה עוקבת אחריך. אולי ארדואן, שרואה מה עושה האביב הערבי לשכנה סוריה, חושש מקיץ טורקי.
חברות התקליטים לא מוותרות
מלחמת המאסף הנואשת של תעשיית התקליטים עולה מדרגה: הצעת חוק חדשה בארה"ב דורשת שאנשים שייתפסו כשהם מעבירים ברחבי הרשת תוכן מוגן ללא אישור, יואשמו בעבירה מסוג פשע, שגוררת לא פחות מחמש שנות מאסר.
כמובן, התאגידים טוענים כבר שנים שאם מישהו גונב את התוכן שלהם, הוא בעצם פיראט, פושע מאורגן או טרוריסט. אבל עד כה החוק פיגר אחרי הרטוריקה הזו, וגניבת סרטים או מוזיקה היתה בדרך כלל עוולה אזרחית, לא פלילית.
עכשיו, במסגרת התפיסה שאין שום דבר אסור במאבק בהפרת זכויות יוצרים, מגיעה היוזמה הבאה: מי שיזרים 10 "הופעות פומביות" בתוך 180 יום, כשערך היצירות האמורות עולה על 2,500 דולר או שהמחיר על הרישיון שלהן עולה על 5,000 דולר, עשוי לזכות בזכות המפוקפקת לבחון את שירותי האירוח בבתי הסוהר של הדוד סם.
ובכל זאת, יש כאן משהו חיובי. רף הראיות שנדרש להוכחת עבירה פלילית הוא גבוה הרבה, הרבה יותר מזה שחברות התקליטים נדרשו לו עד כה, כשהם תבעו משתמשים על גניבת תוכן. אם החברות יצטרכו להגיע לבית המשפט עם ראיות של ממש, זה יהיה שינוי מרענן. מה גם שבארה"ב ישנם מושבעים, שלהם יש את היכולת לקבוע לא רק שהחשוד זכאי, אלא שגם אם הוא ביצע את המיוחס לו, אין כאן עבירה. יהיה מעניין.
פייסבוקאים אנונימים
פייסבוק השקיעה הרבה מאוד אנרגיה ביצירת רשת חברתית שבה כולם נאלצים לכתוב בשמם האמיתי. לכאורה יש בכך ערך חיובי, של קידום אמירת אמת, ובפועל בלי הפרטים האלה - והרבה אחרים - צוקרברג לא יכול להפוך את הגולש לנכס מניב למפרסמים. החברה עדיין מוחקת חשבונות שנפתחים תחת שמות בדויים, אם היא מוצאת אותם. על הדרך, התגובות בפייסבוק נהנות מיתרון משמעותי: קשה הרבה יותר לטרולים להשתמש בהן.
תוסף חדש לכרום, Defaceable, חותר תחת כל הרעיון הזה. הוא מאפשר למשתמשי השירות שלו, שמתבקשים משום מה להזדהות כפירות, להגיב באנונימיות על תגובות של משתמשים אחרים - גם בפייסבוק וגם במערכות חיצוניות שמשתמשות במערכת התגובה של האתר.
עכשיו מוצא Defaceable את עצמו במרוץ נגד הזמן: מה יקרה קודם, האם הוא יהפוך לחביבם החדש של טרולים ברחבי העולם, או שפייסבוק תחסום אותו? בינתיים הוא לא מאפשר למשתמשים לפתוח ת'רדים משלהם בפייסבוק תחת שם בדוי, אלא רק להעיק על שרשורי תגובה קיימים. אבל אם פייסבוק לא תטפל בו במהירות, גם זה צפוי להגיע.
לחזור לפילם, כי זה מסובך
על פניו, מצלמות דיגיטליות היו אמורות לחסל את הטכנולוגיה המיושנת של הפילם, ובמידה רבה גם עשו זאת. לצילום דיגיטלי יש יתרונות ניכרים: הבולט שבהם הוא שמספר התמונות שאתה יכול לצלם הוא הרבה פחות מוגבל. התמונה שניסית לתפוס לא יצאה כמו שרצית בניסיון הראשון? קח עוד 6,000 הזדמנויות.
יש לכך, כמובן, צדדים שליליים. העובדה שכל אחד יכול לצלם - או, גרוע מכך, לצלם במצלמת סלולר (בררררר) - ועוד כמה שהוא רוצה, מורידה את איכות הצילום. הפילם, שייקר מאד את עלות הפקת התמונות, השיג בכל זאת תוצאה חיובית אחת: רוב הצלמים הקדישו הרבה יותר זמן ומחשבה למה שהם רואים לפני שלחצו על הכפתור.
עכשיו מגיע גל הנגד: טרנד של צעירים היפסטרים שחוזרים לצילום בפילם, דווקא משום שהוא מסובך יותר ויקר יותר. הם מציינים נקודה נוספת: כשצילמת בפילם, לא ידעת מה יצא מזה. היתה לך השערה כללית לגבי מה שיהיה בתמונה, אבל הרבה לא יותר. ניכרת בקרבם הערכה לפגמים שמצלמות ישנות מייצרות.
ישנה גם אופנה של צילום בעדשות צעצוע או עדשות פלסטיק, ושחזורים של "מצלמות דיאנה" משנות השישים: מצלמות שהיו ידועות בכך שהן היו מעוותות את התמונה, אבל גם מעניקות לה תחושה "חלומית".
וכמובן, ישנו גורם נוסף לטרנד הזה: להיות יוצא הדופן, זה שיש לו ציוד משונה ומגניב. השאלה היא הטרנד הזה יצליח לשרוד עוד, נניח, עשר או עשרים שנה. בינתיים חברות הפילם, שגילו להפתעתן שיש דורש לסחורה שלהן, לא מתלוננות.
קצרצרים
התאומים וינקלווס, שממשיכים במרדף הנצחי שלהם אחרי ערימת הזהב של מארק צוקרברג, הפסידו בעוד ערעור מופרך על ההסכם שהם עצמם חתמו עליו, ועכשיו הם מודיעים שהם יערערו לבית המשפט העליון האמריקאי. או, כפי שכתב הטרובדור מאיר אריאל: מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה. זו בערך הפעם הרביעית שהווינקלווסים נדפקים. עכשיו נותר לראות אם, אחרי התבוסה החמישית, הם יקחו את זה הלאה ויערערו לערכאות של האו"ם.
אתר הדילים Zuupy הודיע שהוא יסמוך מעתה פחות על פייסבוק, הרשת החברתית שכבר שנה לא עדכנה את מספר החברים שלה, וזאת משלוש סיבות: ממשק המפתחים של פייסבוק משתנה בפתאומיות, כמו גם הכללים שלו; פייסבוק סובלת מהייפ-יתר, ומפתחים נוטים להגזים במספר המשתמשים, או במספר הקבועים שבהם; לסיום, גילו לתדהמתם ב-Zuupy, פייסבוק היא בעיקרון אתר חברתי ויש גולשים מגיעים אליו ללא כל כוונה מסחרית, ימח שמם. אי לכך ובהתאם לזאת, הם ישקיעו את המאמצים שלהם בתחומים אחרים.
יאללה, מכות: עיתונאי בריטי בשם איין בירל הגיע למסקנה שנשיא רואנדה, פול קגאמה, הוא "רודני והזוי". פעם זה היה נגמר בזה, אבל הנשיא לא נשאר חייב, וכתב בטוויטר בתגובה לבירל שהוא טועה. הוא אפילו גייס לצורך העניין את שר החוץ הרואנדי, שכתב טקסט ארוך טיפה יותר, שבו הוא ציין שבירל לא טרח לברר מה דעת תושבי רואנדה על הנשיא שלהם. בירל המשועשע כתב טור תגובה, שבו הוא יורד על סגנון הכתיבה של הנשיא ושר החוץ, ומשווה אותו לזה של בני טיפש עשרה. הוא יוכרז כגבר לבן, קולוניאליסט ומתנשא בתוך 3...2...1...
עיריית הונולולו שבהוואי אישרה תקנה עירונית שאוסרת על הולכי רגל להשתמש בסלולר בעת חציית כבישים. היא נועדה להשלים תקנה קודמת, שאוסרת על נהיגה ושימוש בסלולר בו זמנית. המשטרה המקומית - הוואי חמש אפס? - מתלוננת על כך שהתקנה רחבה מדי, ולמעשה אוסרת על עצם החזקת גרוטאה סלולרית ביד בעת חציית כביש. אחד התושבים אף מחה בפני המועצה העירונית על כך שהיא "מנסה לשלוט בחיים שלנו".
רופאים ביפן כותבים למגזין הרפואי הנחשב Lancet שאחד הכלים החשובים ביותר שלהם, בעקבות רעידת האדמה האיומה שם, הוא טוויטר: הם משתמשים בו, בין השאר, כדי לעדכן את חוליהם היכן יוכלו למצוא את התרופות שהם זקוקים להן. רשת הטלפוניה היפנית ניזוקה באופן ניכר במהלך האסונות. טוויטר דווקא המשיך לתפקד.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
