הראש היהודי

קווים לדמותם: התשוקה: לטכנולוגיה, לגאדג'טים, לכסף. הבאג: לא מסוגלים לנוח. המיתוג: הגאון הקצת מוזר וקצת היפראקטיבי של הכיתה. האאוטפיט: גיקי מהסגנון שלפני שהגיקים היו מגניבים. דמיינו את: סבא וסבתא של מארק צוקרברג מהגרים לארץ ישראל במקום לאמריקה. להיות ישראלי זה: להשתחרר מ־8200, להמציא משהו מבריק ולדעת מה לעשות עם זה

גיל שויד

המגה־גיק הישראלי. מארק צוקרברג בגרסה הרגועה והמנוסה יותר, עם מצלמה על הצוואר, תאווה לציוד המטבחים החדש ביותר, בגדים שחורים והון אישי של 1.6 מיליארד דולר - שמכניס אותו לרשימת עשירי העולם לפני נוחי דנקנר, מוריס קאהן, הפדרמנים והשטראוסים, ומתדלק אצל כולנו את הפנטזיה הנאיבית שבעזרת כישורים באמת אפשר להצליח.

גיל שויד צילום: אביגיל עוזי

שויד הוא בנם של זוג עובדי מדינה ירושלמים ש"חינכו אותי שלא יעלה על הדעת להשקיע בבורסה". מגיל 12 עסק בתכנות, את התואר הראשון השלים במקביל לתיכון, בצבא שירת ב־8200, ואז הקים את צ'ק פוינט, שמפתחת מוצרים לאבטחת מידע ומחשבים, הנפיק אותה בבורסה, מימש את המניות בחוכמה ובהדרגה ונהפך למיליארדר. זה מאפשר לו כבר שנים ללכת על הטיקט הצנוע ולמשוך מהחברה רק שכר מינימום, אבל הוא מקפיד לממש מניות ואופציות, חרף הטענה ש"זה לא ישנה את מצבי בחיים. כסף כבר לא יהפוך אותי לבן אדם מאושר יותר".

הוא נשאר בישראל, ומתעקש להשאיר את החברה ואת העובדים כאן, בלי התפרעויות של רכישות אגרסיביות בחו"ל ורילוקיישן המוני. הוא נשאר בצ'ק פוינט כמנכ"ל ויו"ר, בלי לצאת לפנסיה. זה ז'אנר מקובל אצל גיקים - במקום לטרוף את החיים, הם ממשיכים לתכנת ולנהל. למה? "כי החלום שלי היה לפתוח חברת תוכנה ולנהל. הגעתי לחלום הזה, אז מה אני צריך לעשות? זה נהדר להיות בחלום".

הוא נוהג להדגיש שבצ'ק פוינט יש הרבה מנהלים שעושים אותה למה שהיא, אבל הוא עדיין האדם שמזוהה עם החברה ומנהל בה הכל, עד סוג השוקולדים שמוגשים במטבח. "זה הביזנס", הסביר בעבר. הוא נהנה מהעבודה, מצילום, מהילדים. אבל גם כשהוא מסתובב איתם ברחובות תל אביב הוא אינו אחד האדם. בבגדים שחורים צמודים, מרחף לו בין הולכי הרגל על המדרכות על סגוויי, ומעליו ספק הילה, ספק פיירוול.

עוד בשבט הראש היהודי

יהודה וזהר זיסאפל. גרסת החומר והרוח. סנדלים תנ"כיים לצד הנפקות סדרתיות בימי הבועה ועותק מפסל "האדם החושב" של רודן ואוסף כינורות יקרים, שיחות שקטות שופעות כריזמה, עסקים בכל העולם ונאומים נלהבים נגד מכירת חברות ישראליות.

חמי פרס. גרסת הרשת החברתית. כמו אביו, הנשיא הלא רשמי של ההון סיכון הישראלי רכש את מעמדו בזכות שתי אבני יסוד בדנ"א הישראלי - אופטימיות וקשרים.

שי אגסי. הגרסה החשמלית. תואר בתיכון, סטארט-אפ אחרי הצבא, אקזיט עצום, קריירת ניהול ומכונית חשמלית. אנרגיות גבוהות, רעב לעבודה ודיבורים על הצלת תבל.

לשאר טיפוסי הבכירים לחצו כאן