כסף קטן: מיקרו–מימון לעסקים זעירים
ארגון המיקרו־הלוואות האינטרנטי הבינלאומי, קיווה, הגיע בחודשים האחרונים לישראל. באמצעות הנציגה הישראלית שלו, קרן קורת, הוא תומך בעסקים קטנים בניהול נשים. "זאת עוד דרך לעשות דברים נכון מהבחינה העסקית, אבל בעיקר מהבחינה הערכית", אומר צבי זיו
יזמים קטנים שמקבלים ביטחון ופותחים עסק הם לעתים קטנים מדי בשביל הבנקים, שמסרבים לתת להם הלוואות. לגופים הנותנים הלוואות ליזמים קטנים בישראל הצטרף בתחילת השנה ארגון המיקרו־הלוואות האישיות הראשון והיחיד מסוגו ברשת – קיווה (www.kiva.org).
הרעיון שעומד מאחורי הארגון אוניברסלי, ויכול להתקיים רק בעידן הדיגיטלי: באמצעות רשת האינטרנט אנשים פרטיים יוצרים קשר עם יזמים שמפעילים עסקים קטנים ברחבי העולם, ומלווים להם סכומים קטנים – בין עשרות דולרים לאלפים בודדים. ההלוואות עוזרות במימון העסקים, ונלחמות בעקיפין בעוני. בינתיים, הארגון מבקש לפקח מקרוב על הזרמת הכספים, ולכן את הכסף ליזמים הקטנים מעבירה קיווה באמצעות ארגוני ביניים מקומיים שעוסקים במיקרו־מימון. בישראל נבחרה קרן קורת כמפעילה העיקרית בתחום.
צבי זיו צילום: עמית שעל שיטת המיקרו־מימון החלה להתפתח בעולם בשנות השבעים, והגופים הבולטים במסגרתה הם ארגון Accion מברזיל ובנק גראמין בהודו, שהקים מוחמד יונוס, חתן פרס נובל לשלום מבנגלדש. במסגרת שיטה זו, ניתנים ליחידים ולעסקים קטנים שירותים פיננסיים - מאשראי עסקי ועד ביטוח ומימון לדיור.
צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר שפעיל בגזרה החברתית המקומית, מכיר את פעילות המיקרו־מימון מימיה הראשונים. "בשנת 2000, כשהייתי יו"ר החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים, חתמנו על חוזי הלוואות בהיקפים זעירים עם קבוצת נשים באשקלון", הוא נזכר, "והטענה - שאין לגוף מוסדי כמו בנק מוטיבציה להיות בקשר עסקי עם בעלי עסקים בסדר גודל כזה – מוצדקת. אין כאן רווח. לבנקים כדאי לקדם פעילות כזאת במסגרת האג'נדה החברתית של הארגון".
פירוש המושג קיווה (KIVA) בסוואהילי הוא אחדות, והוא מסמל את המטרה העיקרית של מפעילי האתר במטה המרכזי בסן פרנסיסקו, קליפורניה. עד כה המספרים שמאחורי האתר מרשימים: מאז שנת 2005, שבה החל לפעול הארגון, יותר מ־509 אלף איש כבר הלוו יותר מ־177 מיליון דולר לכ־464 אלף יזמים ב־56 מדינות. אם בשנה הראשונה לפעילות גויסו כספים בהיקף צנוע של חצי מיליון דולר, בשנה השנייה כבר גויסו דרך האתר 17 מיליון דולר. ב־2010 הציגה קיווה גידול אסטרונומי בחזית הזאת: גיוס של 70 מיליון דולר מאנשים פרטיים ומארגונים. הציפיות מ־2011 גדולות, ובארגון מקווים לגייס 90 מיליון דולר. בקיווה אומרים שהממוצע הוא 300 דולר לשנה לתורם.
30 בקשות להלוואה
מאז דצמבר 2010 פורסמו בשלוחה הישראלית בקשות להלוואות של כ־30 נשים. קרן קורת, בתפקידה כמתווכת בין קרן קיווה לנשים, מסננת מועמדות, בודקת את הרקע שלהן ומעבירה להן את הכסף. לדברי חגית רובינשטיין, מנהלת תחום עסקים זעירים בקרן קורת, הנשים הצליחו לגייס את סכומי ההלוואות בתוך פחות מ־24 שעות.
חשוב להדגיש - כרגע בארץ, שלא כמו בסניפים אחרים של קיווה בעולם, קרן קורת מגייסת כספים רק עבור נשים. האם מדובר במעין אפליה מתקנת? "בסך הכל מדובר בהלוואות שמוגדרות 'זעירות' – מכמה מאות דולרים ועד מקסימום 3,000 דולר", אומרת רובינשטיין. "נדיר שגברים פותחים עסק בבית. גברים רוצים להתחיל בגדול, וזה כנראה משהו פסיכולוגי. העסקים שלהם בדרך כלל צריכים מימון כבד יותר, ומיקרו־הלוואה לא מתאימה להם". בכל מקרה, רובינשטיין לא שוללת על הסף את האפשרות לפתוח את האתר גם לגברים.
עד כמה מיקרו־הלוואה יכולה באמת לחולל שינוי עסקי?
"מצאנו שאף על פי שמדובר ב'כסף קטן', אפשר אפילו לומר שההלוואות קריטיות, בעיקר אם מדובר בעסקים בפריפריה. עבור מי שמקימה עסק קטן מהבית, כמו גרפיקאית או בעלת משפחתון, 10,000 שקל מהותיים ויכולים להזניק את העסק ולשדרג אותו".
איזו עצה את יכולה לתת למי שחושבת לגייס כספים בקיווה?
"מהניסיון שצברתי ומהמקרים שראיתי בקיווה הבינלאומית, לעסקים יותר מיוחדים קל יותר לגייס כספים. אולי כמו בכל תחום, גם כאן קהל התורמים מחפש עניין וריגוש".
הלוואה קטנה מדי
מי שקיבלו את ההלוואות חושפות שתי חולשות עיקריות של המימון המיקרו־פיננסי האינטרנטי – מעט מדי ומפחיד מדי. זהבה מסג'ה, בעלת מספרה בבאר שבע מספרת: "קיבלתי 10,000 שקל והתכוונתי להרחיב את העסק בעזרתם, אבל נתקעתי כי הוא לא מספיק להרבה. המשפחה עוזרת לי, אבל כרגע הכל תקוע באמצע. אולי אקח עוד הלוואה, הפעם לא מקיווה. אני יודעת שהכסף הגיע דרך חו"ל מאנשים שנמצאים רחוק וזה מרגש, אבל גם קצת מלחיץ אותי שאני לא יודעת מי נתן את הכסף. אני מחכה בכל חודש למסור את ההחזר של ההלוואה כדי לגמור עם זה".
זהבה מסג'ה. "מלחיץ אותי שאני לא יודעת מי נתן את הכסף" צילום: חיים הורנשטיין
טרז אלוש, בעלת חנות פרחים בקצרין, נעזרה בהלוואה כדי לפרסם את העסק ולהוסיף שעות עבודה לעובדת נוספת. גם היא מסכימה ש"הסכום אינו מספיק". אלוש משתדלת להסתכל על חצי הכוס המלאה. "היה לי פחות חשוב לדעת ממי הכסף, כל עוד הריבית נמוכה. בעסק כמו שלי יש חודשים מתים, כמו בחורף, וטוב שאפשר להסתמך על הלוואות כאלה למרווח נשימה, כדי לכסות חובות קטנים או לעבור תקופות יבשות".
טרז אלוש. ההלוואה עוזרת לתקופות יבשות צילום: אביהו שפירא טרז אלוש. ההלוואה עוזרת לתקופות יבשות צילום: אביהו שפירא שימוש נכון במימון
יעקב ירון עבד במשך 23 שנים בבנק העולמי כיועץ בכיר לענייני מימון כפרי ועסקים קטנים ובינוניים. הוא ייעץ לנשיא הבנק ולעובדיו וכן לממשלות ולהנהלות בכירות של מוסדות לפיתוח (DFIs) ביותר מ־30 מדינות. ירון מכיר היטב את הפעילות של קרן קורת בארץ בתחום המיקרו־מימון. "כל מקרה צריך להישפט לגופו, אבל אם הכסף לא מספיק צריך לבדוק למה. צריך להביא בחשבון שהתנאים להלוואות של מיקרו־מימון שונים מאוד במדינות מתפתחות, כמו הודו, ובמדינות מפותחות כמו גרמניה או ישראל. עם זאת, ריבית של 12% בלבד זה יפה מאוד. לרוב במדינות מתפתחות הממוצע עומד על 20% לפחות".
האפשרות לגייס כספים דרך האינטרנט היא התפתחות חיובית מבחינת המיקרו־מימון?
ירון: "כן. הרשת מאפשרת להגיע לקהלים שונים שרוצים לתת כסף, ואפשר באמצעותה לחסוך בהוצאות ובזמן".
זיו: "כשרק הכרתי את הנושא גם אני הייתי ציני. היה נדמה לי שהיום כל אחד בישראל יכול לגשת לבנק ולקחת הלוואה, אבל זה לא נכון. הקהילה הבדואית, למשל, אינה רצויה כלקוח בבנק. באופן עקרוני, זאת תהיה טעות לחשוב שמיקרו־מימון הוא כלי פיננסי להמונים כי הוא בעצם כלי חברתי שמיועד למגזרים צרים. בתיווך גופים חברתיים הוא יכול להיות פלטפורמה מצוינת ולהביא את בעלי העסקים מנקודת ההתחלה ועד הפיכתם ללקוחות לגיטמיים במערכת הבנקאית הקונבנציונלית. בעצם מה שאני אוהב ברעיון הוא שזאת עוד דרך לעשות דברים נכון מהבחינה העסקית אבל בעיקר מהבחינה הערכית".
