מי ירוויח מהכנסת השר"פים לבתי החולים הציבוריים

רופאי בתי החולים הממשלתיים חוזרים היום לעבודה סדירה לאחר יומיים של שביתת אזהרה וללא הישגים משמעותיים בינתיים. על רקע חוסר ההתקדמות במשא ומתן שמנהלת ההסתדרות הרפואית עם משרד האוצר, נראה כי הרופאים צפויים להכריז על שביתה כללית או עיצומים מוגבלים כבר בימים הקרובים.

במסגרת המשא ומתן העלתה הסתדרות הרפואית את הדרישה לאפשר לבתי החולים הממשלתיים להעניק שירותי רפואה פרטיים (שר"פ), שיאפשרו להם לטענתה להתחרות ברפואה הפרטית על העסקת הרופאים הבכירים וכן לייצר הכנסות שישמשו להשקעה מחודשת בתשתיות הציבוריות. האוצר מצידו מתנגד באופן רשמי להחזרת השר"פ, כשאת ההתנגדות מוביל אגף התקציבים בראשות אודי ניסן. מדובר בשירותים שסופקו בבתי החולים הממשלתיים עד 2002, עד שהיועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין, אסר על המשכם.

• מה יכולים בתי החולים הממשלתיים להרוויח ממתן שירותי רפואה פרטיים? - לצפייה לחץ כאן
  

אודי ניסן. מתנגד להחזרת השר"פ צילום: גיא אסיאג

שר האוצר יובל שטייניץ אמר אתמול כי "מדובר בנושא בעייתי שעלול לגרום לכך שייווצרו שתי מערכות בריאות בישראל - אחת לעשירים ואחת לעניים ולכך אסור לתת יד". עם זאת, בניגוד לעמדה הרשמית של המשרד, בכירי האוצר בוחנים את החלת השר"פ תחת הגבלות, דוגמת מתן האפשרות לבחור את המנתח בלבד או קביעת רגולציה שתבטיח כי כמות השירותים הפרטיים שייתן בית החולים תהיה מוגבלת.

מנגד, במשרד הבריאות דוחפים להחזרת השר"פ. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"לו ד"ר רוני גמזו לוחצים בנושא על האוצר, בין השאר בעזרת ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסביבתו של ליצמן אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי "אם האוצר אומר כי הוא מתנגד לשר"פ, אז שיואיל להגיד במה הוא כן תומך ואיך הוא מתכוון להציל את מערכת הרפואה הציבורית".

אתמול הסתיימה פגישה נוספת בין האוצר להסתדרות הרפואית ללא הסכמות, והם צפויים להיפגש שוב היום בשעות אחר הצהריים.

מקור מימון נוסף: תוספת של 1 מיליארד שקל בשנה

השר"פ הם שירותים שקונה הציבור בעזרת ביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים (הנקראים שב"ן - שירותי בריאות נוספים) או ביטוחי הבריאות הפרטיים של חברות הביטוח. חולה שיש לו ביטוח משלים או פרטי ונדרש לטיפול יכול לבחור אם לבצע אותו בחינם בבית חולים ציבורי, או לקנות אותו באמצעות הביטוח כשירות רפואה פרטי במרכז רפואי כאסותא, הרצליה מדיקל סנטר או בקליניקה פרטית.

רקע רובינשטיין אסר את השר"פ, אך קבע כללים המתירים אותו בתי החולים סיפקו בעבר שירותי בריאות פרטיים, אך בעקבות תלונות רבות קבע היועץ המשפטי כי היא תופסק עד שהנושא יוסדר בחקיקה בכנסת. החשש העיקרי היה פגיעה בעיקרון השיוויון מיקי פלד לכתבה המלאה 

לטענת ההסתדרות הרפואית, האפשרות לבצע שר"פ באמצעות כספי השב"ן תעביר כסף מהמרכזים הפרטיים למערכת הציבורית. לדעת מנהלי בתי החולים, המהלך ימנע את הפיכת מערכת הבריאות לפיתרון לעניים. להערכת ההסתדרות הרפואית, השר"פ יוכל לייצר לבתי החולים הממשלתיים הכנסות של 250 מיליון שקל עד 1 מיליארד שקלים בשנה - תלוי בהיקף השירותים שיורשה להם לתת. הרווחים הצפויים מוערכים ב־70–300 מיליון שקל, ולפי כוונת ההסתדרות הרפואית הם יושקעו בשיפור בית החולים עצמו. לשם השוואה, מחזור הפעילות של בתי החולים עמד על 7.64 מיליארד שקל ב־2009, כאשר הגירעון התפעולי הסתכם בכ־552 מליון שקל.

מתחילת העשור גדלה ההוצאה הפרטית לבריאות מ־36% ל־42% ב־2009, בעיקר בשל הפניית לקוחות השב"ן לרפואה הפרטית. התומכים בהחזרת השר"פ טוענים כי השר"פ אומנם ימשיך להגדיל את ההוצאה הפרטית על בריאות - אך הכסף יגיע גם למערכת הציבורית. הכנסת השר"פ לבתי החולים הממשלתיים תפתח את שוק הטיפולים הפרטיים לתחרות, ועשויה להביא לירידת מחירים שממנה יהנו החולים.

היתרונות: שימור בכירים והצלת הפריפריה

שני בתי החולים שמובילים את המאבק להחזרת השר"פ הם איכילוב בתל אביב ושיבא בתל השומר - הנפגעים העיקריים מהתחרות מצידו של בית חולים אסותא ברמת החייל בתל אביב. כך למשל בבית החולים איכילוב מדווחים כי שישה מנהלי תחומים שונים בבית החולים החליטו לרדת לשליש משרה, על מנת לעבוד בשעות האחרות במרכזים פרטיים. לטענת מנהלי איכילוב ושיבא, אסותא הצליח להעביר אליו חלק מרופאיהם הבכירים. החזרת השר"פ צפויה לאפשר לבתי החולים הממשלתיים להשאיר רופאים בכירים בשעות אחר הצהריים לטובת ניתוחים פרטיים, וכך לנצל אותם גם להדרכת מתמחים, צורכי מחקר ועוד.

בתי החולים בפריפריה נמצאים בעמדת נחיתות במלחמה על הרופאים הבכירים, בשל העדר האפשרות באזור לעסוק גם ברפואה פרטית. הכסף הגדול נמצא במרכזים הפרטיים במרכז הארץ או במרכזים הפרטיים הקטנים יותר, כמו אסותא בחיפה או באר שבע. לכן אין פלא שהרופאים ל־1,000 נפש עומד בתל אביב על ארבע בעוד שבפריפריה מדובר על כמחצית מכך. התומכים בשר"פ טוענים כי ברגע שרופא בפריפריה יידע כי אינו נדרש לעבור למרכז כדי להגדיל את השכר שלו מאחר והוא יכול לספר שירותי שר"פ בתוך בית החולים הממשלתי, הדבר יוביל לשיוויון אמיתי בבריאות בין חלקי הארץ.

"הדרך היחידה להגן על האשפוז הציבורי מפני הדחיפה של האוצר להפרטה ועידוד המערכת הפרטית הוא בחיוב הביטוחים המשלימים לרכוש שירותים בבתי החולים הציבוריים ומתן אפשרות לבחור רופאים גם שם", אמר ל"כלכליסט" מנהל בית החולים איכילוב פרופ' גבי ברבש, בעבר מנכ"ל משרד הבריאות. "הביטוחים המשלימים מאפשרים לבתי החולים הפרטיים לשלם שכר עתק, ולגזול את הרופאים הבכירים והאחיות מבתי החולים הציבוריים".

הסכנות: יחס מפלה והשקעה לא נכונה

למרות ההיגיון בטענות בעד החזרת השר"פ לבתי החולים, אסור לזלזל בטענות כי המהלך יצור שתי מערכות בריאות. בסוף שנות ה־90' ובתחילת העשור ידעה מערכת הבריאות סיפורים רבים על חולים שחשו כי קיבלו טיפול או יחס פחות טובים מהחולה שלצידם, רק כי הוא שילם לרופא עבור טיפול פרטי.

הכנסת השר"פ לבתי החולים היא פשרה הנגזרת מהסברה שלפיה תקציב המדינה אינו יכול לממן לבדו את מערכת הבריאות. תוספת הרווחים מהשר"פ מיועדת להחזרה בהשקעה במחלקות שבהן לא ניתן להעניק שירותי רפואה פרטית אך זקוקות בדחיפות לתקציבים, דוגמת פנימית ופגייה. הבעיה היא שקשה לוודא כי הכסף אכן יועבר למחלקות אלו ולא ימצא את דרכו חזרה למחלקות היוקרתיות ש"מביאות את הכסף הגדול".

חשש נוסף במערכת הבריאות הוא כי השר"פ עלול להביא לעלייה בפרמיות של השב"ן והביטוחים הפרטיים עקב הגדלת היצע השירותים. לטענת מנכ"ל הכללית אלי דפס, החזרת השר"פ תוביל להוצאה של כ־2 מיליארד שקל על אשפוזים, שימומנו מכספי השב"ן.