המעמד החדש של ישראל

קשה להעריך עד כמה תגליות הגז של ישראל הן משמעותיות. בתקופה הנוכחית, שבה מחירי הסחורות מעיבים על הצמיחה במדינות רבות, ישראל דווקא נהנית מהתייקרות הסחורות.

ישראל – מדינה מפיקה

תגליות הגז העבירו את ישראל לקבוצת מדינות אחרת, המדינות המפיקות אנרגיה. בתור שכזו, הגז מהווה מקור אדיר לכוח כלכלי לעתיד הרחוק. אף כי נדרשת זהירות רבה בנוגע למימוש הפוטנציאל – והתקלה של נובל אנרג'י מהווה תזכורת לדרך הארוכה שלפנינו – כפי הנראה זכינו בנכס אשר משנה את מהלך המשק בטווח הארוך.

העולם והמשקיעים מבינים זאת לכן נוצר מצב נפלא שבו ישראל ממוצבת כמדינה מפיקת אנרגיה, דוגמת מדינות המפרץ, דרום אפריקה המפיקה מתכות ואנרגיה, אוסטרליה ואחרות. 

ניתן ללמוד משהו נוסף מהקשר הגבוה יותר עם המטבע של אוסטרליה, אחת משבע המדינות המתועשות. כלכלת אוסטרליה היא אחת החזקות בעולם, הריבית בה גבוהה וכך גם האינפלציה. הדימיון למטבע האוסטרלי מלמד על המיצוב הגבוה של ישראל, אשר בשונה ממדינות המפרץ למשל אשר מבוססות רק על משאבי הטבע, כלכלת ישראל מעניינת הרבה יותר, יזמית, מגוונת, מתפתחת במהירות, קולטת הגירה ודמוקרטית. במילים אחרות, העולם אוהב היום את ישראל ולא רק בגלל הנפט.

גם הסיכונים אחרים

כתוצאה מגילויי הנפט, גם פרופיל הסיכון של המשק הישראלי ומרכיבי הסיכון שלה – משתנים. חלקם כבר ניכרים לעין וחלקם סמויים. הסיכון המיידי הנראה לעיין הוא אותו סיכון המאפיין מדינות מפיקות נוספות: האינפלציה. אין ספק כי גילויי הנפט מוסיפים לאווירה הצרכנית ולבטחון הצרכנים במדינה והדבר מעודד צריכה. בנק ישראל מתמודד עם האינפלציה ומגביר את נחישותו. הכלי המיידי הוא הריבית ואכן הנגיד העלה ריבית בצורה משמעותית, במגמה הצפויה להימשך ואף להתגבר.

מאפיין נוסף הנלווה לכך, הוא המטבע החזק. מטבע חזק נגזר מהאמון ומהריבית הגבוהים במדינה ואכן השקל נהנה ומתחזק. ממצב זה נובע האיום הבא, "המחלה ההולנדית". מדובר באותו מצב אשר בנק ישראל חושש ממנו, מצב שבו ענף של משאבים מתחזק במשק, מביא לחולשה ואף פגיעה בענפים אחרים. בישראל הענף החשוף הוא היצוא, המהווה מרכיב מרכזי בתוצר ובצמיחתו. כאשר שאר המשק נחלש ונוצר מצב שבו גם הענף המוביל נופל, אזי המשק עומד בפני משבר עמוק. מסיבה זו הנגיד מבקש לאזן משאבים בהווה, לטובת העתיד.

אלו הסיכונים העיקריים הניכרים לעין והם כאמור קיימים בהווה. קיימים שני סיכונים נוספים, כאלה שאינם ניכרים לעין. האחד הוא הגדלת הפערים, תהליך המתרחש בהווה בעצמה גבוהה.

סיכון שני עולה מצד שכנינו, הרואים את הכלכלה הישראלית פורחת. אפשר כי הדבר יוביל לפריחה איזורית אך בפועל קיימת התחמשות מצפון ומדרום, בהשראת אירן. גם ישראל מתחזקת ומגבירה את יכולתנו הצבאית להגן על ביטחון המדינה, אבל ברור כי ככל שישראל מתחזקת כך עולה גם המוטיבציה של הסביבה העויינת.

לפיכך, כפי שישראל מתכוננת למחלה ההולנדית האפשרית כתוצאה מגילויי הגז החשובים והיא מאזנת משאבים, כך עליה להתכונן לאיומים הבטחוניים הנובעים מאותה סיבה בדיוק ולאזן משאבים גם בתחום הביטחוני - לטובת העתיד.

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי