• תפריט
קריירה

יותר ניהול, פחות רווחה: מחלקת משאבי אנוש צוברת תאוצה

מה העתיד של תחום משאבי האנוש? סקר שנערך בקרב העוסקים בתחום מעלה שתפקידים מסורתיים כמו רווחה יידחקו לשוליים וההשפעה על ליבת הפעילות - מבנה השדרה הניהולית והתרבות הארגונית בחברות - תלך ותגדל

שגית פסטמן 23:3522.03.11

"בתפיסה המסורתית מחלקות משאבי האנוש עסקו אך ורק במתן שירות לעובד, ואילו עכשיו המחלקה הפכה להיות מעין שותף אסטרטגי להנהלה, ומטפלת גם בנושאים מערכתיים חוצי ארגון כמו ניהול שינויים וניהול טאלנטים - מגמה שכפי הנראה תתעצם", אומרת ל"כלכליסט" ד"ר שלומית קמינקא, מנכ"ל העמותה הישראלית לניהול, פיתוח וחקר משאבי אנוש, שערכה את הסקר בשיתוף עם חברת מתודה יישומי מחקר עסקיים בהנהלת ד"ר גלית סיני קרמונה.

 

"אני חושבת שהכוח של מחלקות משאבי אנוש התעצם על רקע המשבר הכלכלי של 2008", אומרת פנינה שנהב, יו"ר המרכז הישראלי לניהול (המי"ל). "המשבר דרש מהן פעילות של התייעלות וחשיבה אסטרטגית, ולכן ברור מאליו שהן חלק מהתפיסה האסטרטגית של ההנהלות".

 

דבריה של שנהב מקבלים חיזוק מתוצאות סקר חדש שיוצג לראשונה בעוד יומיים בכנס הארצי לניהול משאבי אנוש של המי"ל בשיתוף העמותה הישראלית לניהול. במרכז הכנס, שנושאו "משאבי אנוש בראיית העתיד", יעמדו תוצאות הסקר, שבחן עמדות בקרב 285 אנשי משאבי אנוש בחברות וארגונים במשק הישראלי לגבי עתידו של המקצוע והשפעתו על ציבור העובדים.

 

 

בעבר ביקרו העובדים במחלקת משאבי אנוש בשתי נקודות קצה - בכניסה לתפקיד ובעזיבת החברה. אך מהסקר עולה שתחום משאבי האנוש עבר מהפך בשנים האחרונות, ועתידו עוד לפניו. כמחצית (55%) מאנשי משאבי האנוש חושבים שבעשור הקרוב תחום משאבי האנוש ישפיע יותר בארגונים. רק 7% חושבים שישפיע פחות מהיום או ייעלם. מעבר לזה, התפקיד ישתנה ויקבל דגשים מקצועיים נוספים. מחלקת משאבי האנוש תעסוק פחות בנושאים של תעסוקה ורווחת העובד, ותשפיע יותר על איכות ההון האנושי - 53% מהמרואיינים ציינו תחום זה. תחומים נוספים הם הובלה של שינויים בארגון (48%) והשפעה על התרבות הארגונית (42%).

 

תוצאותיו של הסקר עולות בקנה אחד עם מחקר שערכה קבוצת אברדין האמריקאית, שעוסקת במודיעין עסקי, שבדק את הקשר בין תפקוד מחלקת משאבי האנוש בחברה לבין הצלחתה העסקית. מהמחקר עולה כי יש קשר חיובי בין הישגי מחלקה זו להישגי החברה כולה, והדבר בא לידי ביטוי בין היתר בשיפור שביעות הרצון של העובדים ובעמידה טובה יותר במטרות הארגוניות. לדברי מולי לומברדי, אנליסט בכיר ומחבר דו"ח המחקר, יותר ממחצית החברות שנסקרו הבהירו כי מחלקות משאבי האנוש שלהן הפכו לדומיננטיות יותר והמטרות שהוצבו למנהליהן לעתיד הן יותר אסטרטגיות, כחלק אינטגרלי מהפיתוח העתידי של הארגון.

 

אוהב או אויב?

 

בעוד כעשור, כך עולה מן הסקר, מאמינים אנשי המחלקה שיעסקו בניהול כישורים וקריירות (35%), ניהול שינויים (34%), חיבור ליעדים עסקיים (23%) ואסטרטגיה (16%). הנושאים המזוהים עם המחלקה יתפסו רק חלק קטן מעבודתה. למשל, רק 20% מאמינים שמחלקת משאבי אנוש תעסוק בתחום האחריות החברתית, ומעטים יותר סוברים שתעסוק ביחסי עבודה (11%), הדרכה (10%) רווחה (6%) ומשמעת (2%).

 

"מחלקת משאבי אנוש עוסקת כיום בשני תפקידים שונים, לשניהם השפעה גבוהה על העובדים, ובהחלט יש דילמה ביניהם", אומרת ד"ר קמינקא. "כשמדברים על מתן שירות לעובד מדגישים את הפן השירותי והטיפולי. ברגע שהמחלקה מעורבת בנושאים עם אוריינטציה עסקית, כמו עיצוב התרבות הארגונית, היא מתחברת יותר לאג'נדה של ההנהלה ופחות לזו של העובדים וזה בעייתי. מנהלי משאבי אנוש מרגישים חצויים בין שני התפקידים".

 

שנהב לא מסכימה: "מחלקת משאבי האנוש היא לא ועד עובדים אלא פונקציה שמפתחת את משאבי האנוש בחברה. זה נכון שיש משהו מתעתע בעבודה במחלקה כזאת, כי מצד אחד מתעסקים שם ברווחת העובד, מארגנים סופי שבוע של כיף וכדומה, אבל באותה נשימה צריכים להיפרד מעובדים שאינם מתאימים לחברה או להוציא לפועל קיצוצים. עבודת המחלקה היא מורכבת - זה נכון".

  

מימין: ד"ר גלית סיני וד"ר שלומית קמינקא מימין: ד"ר גלית סיני וד"ר שלומית קמינקא צילום: אריאל בשור

 

מהסקר עולה סתירה נוספת: רוב אנשי משאבי האנוש מעריכים שבעתיד התקשורת המקוונת תתפוס את מקומה של התקשורת הבין־אישית, והפרקטיקות הארגוניות הקשורות להדרכות וטיפול בעובדים יבוצעו באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות. עם זאת, באופן פרדוקסלי רוב מנהלי משאבי האנוש עדיין מעריכים שהמודעות החברתית תגבר, ושאנשים יחפשו את המגע הבין־אישי. איך מיישבים את הסתירה הזאת?

 

שנהב: "אלו שתי מגמות שחיות יחד, זו לצד זו. הקשר האישי יבוא לידי ביטוי באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כמו הרשתות החברתיות".

 

ד"ר קמינקא: "נתקלתי לאחרונה בסקר שערכה חברת הייטק גדולה, שכל ההדרכה בה נעשתה דרך הרשת. כשהעובדים נשאלו לאחר מכן איזה שיטת הדרכה הם יעדיפו, הרוב ענה שדווקא ישמחו אם בחברה יאמצו שיטות של מנטורינג אישי. זה מבחינתי אומר הכל".

 

מה עם הפייסבוק הזה

 

במקומות עבודה רבים בישראל הרשת של צוקרברג עדיין מוקצה, ורוב מנהלי משאבי האנוש אינם יכולים לראות איך הם מגייסים אותה למען הארגונים שלהם. 81% מבעלי התפקידים בתחום משאבי האנוש חושבים שלהתפתחות web2 והרשתות החברתיות תהיה השפעה רבה מאוד על משאבי האנוש בעתיד, מה שלא מפריע לכשליש מהם (31%) להאמין ששימוש של העובדים בפייסבוק פוגע באפקטיביות העבודה ויש להילחם בו. 62% מהם סוברים שזוהי גם עמדת הנהלת הארגון.

 

רק 25% מאנשי משאבי האנוש חושבים שהשימוש של העובדים בפייסבוק מועיל ורצוי לשלבו בארגון, וחשוב יותר - הם לא מרגישים שהדעה הזאת תהיה מקובלת על המעסיקים שלהם: 6% מהם בלבד חושבים שזוהי עמדת הנהלת הארגון.

 

ד"ר קמינקא: "אני חייבת לציין שבנושא פייסבוק והרשתות החברתיות הופתענו מהתוצאות. בשאר השאלות יש התאמה בין מה שקורה בישראל לשאר העולם מבחינת מגמות בארגונים ומחלקות משאבי אנוש, אבל נראה שבישראל עוד לא אימצנו את הווב 2".

 

בהשוואה לנתוני מחקר דומה שערכו ד"ר קמינקא וד"ר סיני קרמונה בשנת 2009 עולה שהיחס לפייסבוק ולרשתות התוכן באינטרנט לא השתנה כמעט: לפני שנתיים השיבו 35% מהנסקרים שפייסבוק ותוכנת מסנג'ר מפריעים לעבודה, ועתה מדובר ב־31%; ו־22% שטענו לפני שנתיים שמדובר בהתנהגות שמועילה לעבודה הם עכשיו 25%.

 

יש מחקרים שמסבירים את מה שקורה בישראל?

"ב־2009 ראיתי את השאלות על פייסבוק במחקר בריטי מקביל והחלטתי לאמץ אותן. רוב אנשי משאבי האנוש הבריטים שנסקרו התייחסו בצורה מאוד חיובית לרשתות החברתיות ולשימוש בהן בעבודה. כבר אז, כשניתחנו את התוצאות בישראל, קיבלנו את אותן תוצאות של היום, קרי התייחסות שלילית לתופעה הזאת. אז חשבתי שישראל מעט מפגרת אחרי העולם והמצב ישתנה בתוך שנים ספורות, אבל עברו שנתיים שבהן הווב 2 הפך לחלק בלתי נפרד מחיי הציבור, וגם מחיי הארגונים, למשל בנושא של גיוס עובדים. מדובר בשינוי דרמטי, אבל העמדות בארגונים לא השתנו, וזאת חידה".

 

ופתרונה?

"כשניתחנו את הממצאים ראינו שלפני שנתיים רוב החברות החלו לגשש אחרי מה שקורה באינטרנט, ולכן התגובות היו מעורבות. בשנה האחרונה חל קיטוב בהתייחסות החברות לכלי הזה - חלק אימצו אותו באופן מלא ואפילו החליטו לבנות לעצמן רשת חברתית משלהן וחלק התנכרו לו. חלק נוסף עדיין יושב על הגדר, כלומר, מאמץ חלקית את השימוש בווב 2. ההטרוגניות הזאת הניבה בסופו של דבר את אותו ממוצע, אבל מסיבות אחרות".

 

גדלים לתוך האינטרנט

 

השוואה בין קבוצות הגיל ביחס לעמדה שנקטו מעלה ש־53% מבני 21–35 מאמינים שווב 2 ורשתות חברתיות מועילות לעבודה, בעוד 27% בלבד מבני 46 ומעלה סבורים כך. "צעירים גדלים לתוך השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות בפרט, ולכן רואים השפעה חיובית פוטנציאלית של כלי זה על אפקטיביות עובדים במקום העבודה: התקשרות בין עובדים, העברת מידע ומסרים ארגוניים, איסוף מידע ולמידה, גיוס וכו'", מוסיפה ד"ר סיני קרמונה. "מבוגרים שלא גדלו לתוך התקשורת החברתית באינטרנט, סביר יותר שיראו בה 'רעש' שמסיט את תשומת לב העובדים, משהו חברתי מנותק מהתפקוד המקצועי, ולא חלק אינטגרלי של תקשורת בין־אישית מקצועית בסביבת עבודה".

 

אם צריך לזקק מסר אחד למנהלים שעולה מהסקר, מה הוא יהיה?

ד"ר קמינקא: "מי שלא יעבור את המהפכה הטכנולוגית עכשיו מרצונו הטוב בתמיכת מחלקת משאבי אנוש, יאחר את הרכבת וייכחד".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x