"יש להורות לאל על לאבטח את ארקיע וישראייר מכוח מניית המדינה בחברה"

סוגיית איום אל על להפסיק לאבטח את ארקיע וישראייר מסוף החודש, צפויה לעלות לדיון בישיבת הממשלה ביום ראשון. בהצעת החלטה שהעביר משרד התחבורה למשרד ראש הממשלה, נכתב כי יש להורות לאל על להמשיך לאבטח את החברות הקטנות, מכוח מניית הזהב המיוחדת שבה מחזיקה המדינה בחברת אל על.

"מכוח החזקת מדינת ישראל במניית המדינה המיוחדת בחברת אל על והזכויות הצמודות לה לפי תקנון החברה", נכתב בהצעת ההחלטה, "על מנת להגן על העניינים החיוניים של מדינת ישראל ובהתייחס להוראות החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים - יש להורות בזאת לחברה להמשיך ולקיים את מערך האבטחה בחו"ל לישראייר ולארקיע, לפי הוראות והנחיות השב"כ. זאת, עד ל-31 בדצמבר 2011 או עד לקבלת החלטה אחרת על ידי הממשלה ויישומה, לפי המוקדם".

"חברות התעופה הישראליות מהוות יעד פוטנציאלי לפיגועי טרור ולפיכך נדרש מערך הגנה מיוחד על המטוסים והנוסעים בהיבטים שונים", נכתב בהמשך המסמך, "כך, קיום מערך האבטחה הוא תנאי לקיומה של תעופה אזרחית ישראלית בינלאומית. שירות הביטחון אינו מתיר קיום טיסות בינלאומיות לישראל ללא קיום מכלול האבטחה". עוד מוסבר כי מערך האבטחה על ידי אל על מתבצע משנת 1972, עוד כשהייתה חברה ממשלתית, וגם לאחר הפרטתה הופקד בידיה לאבטח את המטוסים ואת התחנות בנמלי התעופה בחו"ל, של חברות התעופה הישראליות האחרות.

במסמך מוזכרת השתלשלות העניינים בפרשה: החל מהמכתב הראשון שהעביר בנושא מנכ"ל אל על אליעזר שקדי, לשר התחבורה ישראל כץ, באמצע נובמבר 2010; ממשיך בדיון שנערך במשרד שר התחבורה בתחילת ינואר; וכלה במכתב נוסף שהעביר שקדי בסוף פברואר, בו עדכן כי האיום עומד בעינו וכי בכוונת אל על להפסיק לספק שירותי אבטחה לארקיע ולישראייר בסוף מרץ.

מההצעה להחלטה עולה כי גם הממונה להגבלים עסקיים היוצאת, רונית קן, שלחה בסוף ינואר מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה, בדבר: "האיום של פגיעה ממשית בתחרות ובציבור, בתחום התעופה, אשר נוצר בעקבות הודעת אל על". נמסר כי הרשות להגבלים הודיעה לאחרונה כי היא בוחנת נקיטת צעדים נגד אל על, כדי למנוע ממנה לממש את איומה.

עוד נכתב כי: "החברות ארקיע וישראייר פנו אל שר התחבורה וציינו כי כבר כעת נגרם להן נזק ממשי וחמור בשל הקושי למכור כרטיסים ולהיערך להפעלה לקראת סוף חודש מרץ, שמהווה תחילת עונת האביב, שהינה תקופה בה קיימים ביקושים מוגברים בקרב צרכני התעופה".

לגבי מניית המדינה בחברת אל על, נכתב כי כוחה של זו: "להגן על העניינים החיוניים של המדינה". במסמך מצטטים את החלטת ועדת שרים לענייני הפרטה מ-2003, לפיה: "המחזיק במניית המדינה המיוחדת יהיה רשאי להורות לחברה למלא - והחברה תמלא - אחר הוראות וסידורי הביטחון החלים, או שיחולו מכוח החלטות הממשלה או מכוח כל דין בתחומי אבטחת הטיסות, הנוסעים, הכבודה, המטען והדואר בארץ ובחו"ל".

הסיבות להודעת אל על על הפסקת שירותי האבטחה, על פי מכתבו של שקדי, הן: "משפטיות, כלכליות, ביטוחיות ומסחריות. הפסקת שירותי האבטחה תאפשר לאל על לנהל את מערך הסיכונים בצורה הולמת ותקטין את חשיפת החברה". מאבק החברה על הגורם המאבטח, הוא המשך מאבקה על הגורם המממן: באל על, כמו גם בארקיע ובישראייר, מבקשים מזה שנים שהמדינה תממן באופן מלא את מערך האבטחה, שנאמד, על פי הערכות, ב-120 מיליון שקל בשנה. כיום המדינה ממנת 60% והחברות את השאר. שר התחבורה הודיע לפני מספר חודשים כי בכוונתו לפעול להקמת רשות אבטחת תעופה ממלכתית חיצונית, אשר תאבטח את כלל החברות הישראליות, אולם המהלך מתעכב.

מנכ"ל חברת ארקיע, גדי טפר, מסר בתגובה: "ארקיע ידעה לאורך כל הדרך כי המדינה לא תפקיר את ביטחון נוסעיה. אני מודה לשר התחבורה ישראל כץ ולמנכ"ל המשרד דן הראל על כך שהם פועלים כדי למנוע מאל על, שלוחת המדינה לענייני הביטחון בתעופה, הפועלת בתחום זה כמונופול - להחזיק את ארקיע כ"בת ערובה"".