חדשות טובות לגאידמק: חלק מסעיפי החוק בהם נאשם נכנסו לתוקף רק אחרי שבוצעו העבירות לכאורה
השופט גורפינקל: "יש לבחון אם מדובר בהוראה מנדטורית המגינה על זכויות מהותיות, שאם לא כן, טעות בהן אינה מביאה לקביעה שמדובר בחריגה מסמכות". גאידמק: "זה מוזר מאד שעורכי הדין והפרקליטות הגישו כתב אישום בלי שיש חוק"
חדשות טובות לארקדי גאידמק: בית המשפט המחוזי קבע כי חלק מסעיפי החוק שבהם הוא נאשם נכנסו לתוקף רק אחרי שבוצעו העבירות לכאורה. "כלכליסט" חשף כי שתי טעויות טכניות של שרי המשפטים הביאו לכך כי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון עשויות לסייע לארקדי גאידמק. הבוקר מתברר, כי כך גם קבע בית המשפט.
ההחלטה התקבלה בדיון שהתקיים הבוקר בפרשת פועלים נאמנויות במעורבותו של ארקדי גאידמק, כחלק מפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. השופט בתיק, צבי גורפינקל דן בטענות המקדמיות הארוכות שהגישו הצדדים לבית המשפט. גורפינקל הציג את טענות הצדדים לפיהן יש לבטל את האישומים לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הבנת הון, הוא סעיף אי-הדיווח, בין היתר מכיוון שנחקק בחקיקה רטרואקטיבית עקב טעות טכנית של שר המשפטים מאיר שטרית ומי שהחליפה אותו באופן נקודתי ציפי לבני. לאחר מכן סקר גורפינקל את טענות הפרקליטות שלפיהן אין לבטל את האישומים.
גורפינקל קבע כי אין ספק שכל הצדדים ידעו על הכוונה להכניס את הסעיפים הרלוונטיים לתוקף ב-17 לפברואר 2002. "במקרה שלפנינו מדובר באי עמידה בלוח זמנים בעקבות שגגה. משהתגלתה, פעל שר המשפטים לתיקונו". גורפינקל קבע כי יש לבחון אם מדובר בהוראה מנדטורית המגינה על זכויות מהותיות, שאם לא כן, טעות בהן אינה מביאה לקביעה שמדובר בחריגה מסמכות. "ההוראה הנבחנת עוסקת בהצבת לוח זמנים. אין ספק שהמחוקק ראה חשיבות עליונה שהנושא היה חשוב מאוד בעיניי המחוקק. ניכר כי כוונת המחוקק שכל המערכת תפעל להכנסת הסעיפים לתוקף בתאריך זה", אמר גורפינקל.
גורפינקל קבע כי לא ניתן לטעון כי מדובר בהוראה מנחה אלא פעולה מנדטורית שכן האינטרסים המעוגנים בלוח הזמנים הם מהותיים. "לפנינו שני פגמים: אי חתימת הצו במועד, וכן אי הבאת הנוסח לוועדת החוקה. אמנם עסקינן בהוראה מנדטורית, אך יחד עם זאת, הפגם המנהלי הוא פגם טכני. מעצם העובדה שהמחוקק נותן פתח לשיקול דעת לפעול להארכת הצו מעידה כי אין מדובר בפגם מהותי וכי העובדה ששר המשפטים מאיר שטרית חתם על הצו מיד כאשר התגלתה הטעות, כמוה כהפעלת הסמכות שבשיקול דעת לפעול להארכת המועד לחתימתו של הצו. עוד קבע גורפינקל כי בכל הקשור לפגיעה באינטרס הציבורי, הרי שלציבור לא נגרם נזק ממשי, אם כי אולי נזק בין לאומי לזמן קצר".
אשר לגבי אי הבאת הנוסח שפורסם לאישור בוועדת החוקה, קבע גורפינקל כי במהות הנוסח שפורסם לא שונה מזה שאושר בוועדת החוקה וכי הנוסח אינו סוטה כהוא זה ממה שאושר ולא היה צריך להביאו שוב בפני הוועדה. "שני הפגמים שנפלו הם טכניים ואין להביא לבטלותם", כתב גורפינקל.
גורפינקל קבע כי ביטול גורף של הסעיפים המדוברים יהיה "הרה אסון". גורפינקל קבע כי הפגמים אמנם טכניים, אך מבחינת עיקרון הוודאות המשפטית מתחייב ביצוע איזון, וכי מבחינת עיקרון הוודאות המשפטית, נגרמת פגיעה בעיקרון זה. גרופינקל קבע כי הפתרון הוא בדוקטרינת הבטלות היחסית. לכן, קבע גורפינקל כי על הצו להישאר על כנו לאור התכלית החקיקתית וכוונת המחוקק, אך הוא נכנס לתוקפו בתאריך 22.5.2002. לפיכך קבע גורפינקל כי מועד כניסתם של הפרקים הרלוונטיים לתוקף הוא ב- 22.5.2002. מדובר בקביעה מצויינת לגאידמק וליתר הנאשמים בתיק שכן העבירות המיוחסות להם כוללות עובדות שלפיהן החשבון בחברת פועלים נאמנויות שבו הולבנו הכספים לכאורה נפתח ב-18 לאפריל, וכי לא הייתה כל מניעה לבצע בו את פעולותיהם של הנאשמים.
גורפינקל לא ביטל את האישומים וביקש מהתביעה לשקול אם מדובר בעבירות מתמשכות. יחד עם זאת, אמר גורפינקל כי הוא אינו בטוח שמדובר בעבירות מתמשכות.
לאחר שהקריא גורפינקל את החלטתו יצאו הצדדים להפסקה ואילו גאידמק הגיב לדברים שנאמרו בביהמ"ש: אפילו לפני החלטת השופט לא בוצע כל פשע. אני לא רואה איך אני קשור לפרשה. מעולם לא עשיתי שום פשע. הדיון בעניין סעיפי החוק הוא דיון משפטי ואני לא מודאג לגבי תוצאותיו. לא היה פשע גם לפני שהיה החוק ולפיכך יש למחוק את הסעיפים מכתב האישום". עוד הוסיף גאידמק וביקש להדגיש: "זה מוזר מאד ואני אומר שוב מוזר מאד שזה התגלה רק כאן בביהמ"ש. זה מוזר מאד שעורכי הדין והפרליטות הגישו כתב אישום בלי שיש חוק".
גאידמק מיוצג בידי עורכי הדין פרופ' דוד ליבאי, דפנה ליבאי ושלומי בן אריה. את המדינה מייצגים עורכי הדין שרון פרידמן, לירן חיים והילה גבאי מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
