רפי פלד העיד בפרשת פלד-גבעוני: "תפקידי היה להסביר את הרצינות שלנו"

תשע שנים לאחר תחילת פרשת פלד־גבעוני, עלה אתמול על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב מפכ"ל המשטרה ומנכ"ל חברת החשמל לשעבר רפי פלד, המואשם במעשי מרמה והטעיית משקיעים. בין הנאשמים הנוספים בפרשה נמצאים שותפיו לשעבר טל יגרמן, אריה גבעוני ודוד הבי. בכתב האישום שהוגש ביולי 2003 נגד מנהלי קבוצת פלד־גבעוני, נטען כי הם השתלטו על חברות, ומשכו מקופותיהן לכיסיהם עשרות מיליוני שקלים.

על פי כתב האישום, קבוצת פלד־גבעוני לקחה מהבנקים אשראי גדול שלא היה בכוחה להחזיר, ובאוגוסט 2002 קרסה ונותרה עם חובות עתק של כ־800 מיליון שקל. במהלך 2001 ו־2002 רכשה הקבוצה באמצעות האשראי שקיבלה שורה של חברות ציבוריות, במטרה לבנות קבוצה בורסאית גדולה.

"נחשבתי למנכ"ל הכי טוב בחברת החשמל"

לאורך כל המשפט נכח פלד בדיונים והפגין איפוק רב. אתמול, כאשר החל את עדותו, נראה נרגש. בתחילת העדות סיפר פלד על משפחתו ועל עברו המקצועי במערכת הביטחון ובמשטרה: "מתפקיד המפכ"ל פרשתי בשנת 1994. בסוף אותה שנה התמניתי למנכ"ל חברת החשמל, תפקיד שבו כיהנתי שש שנים. לאחר מכן פרשתי לשוק הפרטי, התפקיד הראשון היה אצל יוסי מימן. בפברואר 2001 אריאל שרון מונה לראש ממשלה, והוא ביקש שאהיה מנכ"ל משרדו. לא יכולתי להגיד לא כשקוראים לי לדגל".

פלד סיפר גם על הרקע ההתנדבותי שלו, על תפקידו בהכנת המדינה לבאג 2000, ועל ארגון ביקור האפיפיור במהירות כמעט בלתי אפשרית. פלד אף סיפר על עיסוקו באמנות: "הרבה שנים אני עוסק באמנות; ציירתי, עשיתי הרבה תערוכות. בשנים האחרונות אני בעיקר מפסל. הפסלים שלי מפוזרים בכל רחבי הארץ". בהמשך פנה אל התובעת במשפט, עורכת הדין חנה קורין: "בזכות המשפט הזה, גברתי התובעת, יש לי הרבה זמן, משום שאני 'פסול חיתון' לתעסוקה".

טל יגרמן. פלד אמר שהוא בטח בו צילום: מיכאל קרמר

פלד סיפר שכיום הוא עוסק בייעוץ במסגרת חברה פרטית שלו, בתחומי האנרגיה, החשמל והדלקים. "יש לי גם כמה יזמויות בתחומים אלה", הוסיף.

בחקירתו הראשית סיפר פלד על תפיסתו הניהולית, שבמסגרתה הקיף את עצמו ביועצים פנימיים וחיצוניים. "נחשבתי למנכ"ל הכי טוב שהיה בחברת חשמל, בין השאר בגלל הצלחת הגישה הניהולית שלי", אמר. פלד התייחס אל היועצים שבחר לקבוצת החברות שהקים עם שותפיו, עורכי הדין שוקי חורש ממשרד גורניצקי וגבי הייק ממשרד מ. זליגמן. "המלצתי על חורש כי הוא היה יועץ בחברת החשמל והכרתי את יכולותיו. הוא גם ידיד קרוב שלי. זה נתן לי הרבה שקט שאיש כמוהו נמצא איתנו".

בהמשך התייחס לעו"ד הייק, שצורף כיועץ לענייני שוק ההון, ואמר: "התרשמתי ממנו מאוד. הוא איש מרשים, בקי, מלא בביטחון עצמי, לפעמים אולי קצת יותר מדי. הוא השתתף בכל ישיבת דירקטוריון. הרגשתי מאוד נוח ששני משרדים כאלה מלווים את הפעילות".

"יוסי מימן, איתן הבר ודובי וייסגלס השקיעו"

פלד, שמיוצג בידי עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור־נהרי, נשאל על השתלשלות האירועים בפרשה: "מי הגה את הרעיון, מי פנה אליך, מה היתה המטרה?".

הוא השיב: "הקשר ביני לבין יגרמן התחזק בתקופה הזו, מכיוון שהוא סייע לי בניתוח התוכניות שהיו לי מחוץ לחברת החשמל. התברר לי שבין כל התחומים הרבים שטל בקי בהם היה גם נושא האנרגיה. יום אחד הוא מופיע ואומר, 'תראה, יש מחשבה, אם אתה רוצה להצטרף ליזמות של הקמת קבוצה בורסאית'; הרעיון הוא לנצל את המשבר בבורסה ואת מחירן הנמוך של המניות, לרכוש שלד בורסאי, לצקת לתוכו חברות, ולבנות על זה שכשיוצאים מהמשבר. אפשר לבנות משהו מאוד גדול ומרשים.

"לי הסיפור הזה נראה. חשבתי גם להכניס כמה מכרים שלי וכך להקים קבוצה איכותית. הצעתי למימן להצטרף והוא הצטרף, הצעתי לדובי וייסגלס והוא הצטרף. שניהם השקיעו כמונו. הצטרפו גם אנשים כמו איתן הבר, יאנוש בן־גל, דני הלפרין, חבורה מאוד מכובדת, וזה עזר לנו להתקבל בשוק בצורה מאוד חיובית. מבחינת אחזקות, היו לי 1.6%. גם השותפים האחרים היו באחזקות דומות. וייסגלס. מימן. לגבעוני היה קצת יותר".

בהמשך סיפר על חלוקת העבודה בין שלושת היזמים: "בפעם הראשונה התלבטנו מה יהיה תפקידו של יגרמן. היה ברור שיש לו הערך המוסף הכי גדול. עסקים, שוק ההון, מימון. גבעוני גם ידע יותר ממני. החלטנו שהמבנה הנכון הוא שיגרמן יהיה רק יועץ. ידענו על עברו של טל ואמרנו שמבחינה ציבורית עדיף שהוא לא יהיה בדירקטוריון.

"הצגתם את יגרמן כקוסם שכולם עושים כדברו. אני רוצה להגיד שיגרמן כיתת רגליים והביא הצעות שלא התקבלו. או שתוקנו. הדירקטוריון גם קיבל וגם דחה וגם תיקן".

על השאלה מה היה חלקו בשלבים הראשוניים כל כך של היזמות אמר פלד: "היתרונות שלי היו הנהגה, הובלה, תכנון, ניהול. ראיתי את עצמי תורם בשלבים המאוחרים. היכן שיכולתי לסייע, סייעתי. מול בנקים, ראשי רשויות. זה נשמע קל ערך, אבל זה היה משמעותי".

"קיצרתי את הדרך למנהלי הבנקים"

בהמשך עדותו נשאל פלד על אחת הנקודות העיקריות בפרשה, והיא הטענה ששמו והמוניטין שלו תרמו לפתיחת דלתות בבנקים, שהיו אלה שהעמידו את ההלוואות לצורך התוכנית העסקית. "לא הכרתי את הבנקים", אמר פלד. "הפעילות הביאה אותי להכיר אותם. אני לא פתחתי את הדלתות".

סנגורו של פלד, גיורא אדרת, אמר: "אני רוצה שתתייחס לנושא של פתיחת דלתות בבנקים, כי נוצרה איזושהי תחושה שלילית שבבנקים כן הכרת וסייעת". פלד השיב: "כשבנק נותן אשראי אתה צריך לתת לו תוכנית טובה עם אנשים אמינים. שום דלת לא טובה אם אין לך מה למכור. ההיכרות שלי בבנקים והשם שלי עזרו כדי להתייחס ברצינות לתוכנית ולאנשים שיבצעו אותה. ועל זה אני מוסיף - לאנשים פחות מקושרים יהיה יותר קשה להגיע לפגישה עם הבכירים; את השלב הזה עזרתי לקצר. לא היתה לי בעיה להתקשר למנהלי הבנקים הגדולים".

אדרת שאל: "ובבנקים הגדולים, ברגע שראו את רפי פלד, ישר נתנו הכל? אשראים?".

פלד השיב: "הלוואי שזה היה ככה. תמיד היתה עבודת הכנה, כבר הביאו לבנק איזושהי הצעה. הייתי יוצר פגישה עם המנכ"ל או היו"ר, אבל כשהגענו לשם תפקידי היה להסביר את הרצינות, את הכוונה, את היכולת הארגונית והניהולית. אחר כך יגרמן היה מפרט את התוכנית העסקית, הוא יודע לבנות תוכניות עסקיות מורכבות מאוד. השילוב הזה, של איש כמוני ואיש מקצוע כמוהו, בהחלט עזר לפתוח את הדלת".

פלד סיפר עוד כי מעולם לא הסתיר את עברו של יגרמן ואת העובדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים: "לא היה מנהל בנק שנפגשתי איתו ולא דיברתי איתו על הרקע שלו. בטחתי ביגרמן".

בהמשך שאל אדרת: "לגבי הגישה של הבנקים, היום שמענו ממר דוד הבי שהבנקים רצו אחריכם. שהם היו מוכנים לתת אשראים מאוד גדולים. לפני שהתחילו הבעיות, בתחילת הדרך, כשהוצגו להם התוכניות, מה היתה גישתם של הבנקים?".

פלד השיב: "נראה שהם חיפשו הזדמנויות לתת אשראי. החל מהבנקים הקטנים ששמחו לתת לנו אשראי לרכישות הקטנות - שמבחינתם זה לא היה אשראי קטן - ובהמשך, כשהגיעו לרכישת הקבוצה התעשייתית, הבנקים רצו אחרינו כדי לתת אשראי. הם התחרו אחד בשני מי ייתן לנו אשראי, וזה נכון גם לגבי הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי. באמצע פברואר 2001 התנתקתי מהחברות, עזבתי את תפקידי, והלכתי לתפקיד של מנכ"ל משרד ראש הממשלה".