אופל אקספרס

ראשון בבוקר, שבוע חדש. בית קפה קטן ליד הסטף. ארובות השמים, כך נדמה, נפתחו בכל הכוח והפכו את הכבישים המוכרים של הרי ירושלים לנהרות ואת הנוף שבצדי הדרך לגלויה ערפילית של טוסקנה. לך תאמין שיש נופים כאלה בישראל. בחניון בחוץ, אי שם בתוך העננים, חונה עולה חדשה, אופל אינסיגניה. לשולחן מגיעים קפה שחור חזק ומאפה פחות חזק. מרוקן את הכוס הקטנה בשלוק, דוחף את המאפה לפה, חוזר לעננים.

אופל אינסיגניה, אם לא שמתם לב, אינה מכונית נפוצה בכבישי ישראל. למעשה, כשחושבים על זה, מכוניות אופל באופן כללי כבר אינן נפוצות בכבישי ישראל. מוזר, לא? הרי לכולנו היה חבר שאבא שלו נהג לצחצח מדי שבת את האסקונה המשפחתית, סבא שהתהדר באופל רקורד בעלת מנוע אדיר ממדים או חברה שהיתה נתקעת עם אופל קאדט. ובכן למעשה, יבואנית אופל הקודמת UMI בחרה שלא לייבא כלל לארץ את האינסיגניה. עתה, עם העברת הזיכיון לשיווק מכוניות אופל מידיה של UMI לידיו של שלמה שמלצר, המצב השתנה.

האינסיגניה עצמה הוצגה עוד בשנת 2008 ואף זכתה אז בתואר "מכונית השנה באירופה". באופל מתייחסים אליה כ"מכונית עוגן", כזו שהצילה את החברה מקריסה לפני שנה, כשעתידה לא היה ברור עקב משבר כלכלי שפקד אותה. כעת, מצהירים באופל, החברה שבה לאיתנות וכחלק מתהליך התאוששותה היא מבצעת גם רענון של רשת סוכניה העולמית הכוללת גם את העברת הזיכיון לידיו של שמלצר.

גם עבור שמלצר, בעלי חברת ההשכרה שלמה סיקסט, לאינסיגניה יש חשיבות מכרעת. אחרי הכל, הוא מנסה כבר שנים להפוך ליבואן רכב. כעת, עם קבלת הזיכיון של אופל, עליו "להוכיח" לענף הרכב שהוא מסוגל לתפקד כיבואן לכל דבר, ולא מעט מתוכניות המכירה שלו מבוססות על האינסיגניה. לראיה, המכונית שעומדת בחוץ כבר נושאת את סמליה של חברת ההשכרה של שמלצר. האינסיגניה היא רק חוד החנית במתקפת דגמי אופל שמביא שמלצר בימים אלה לישראל, ביניהם ניתן למנות את הקורסה, האסטרה והמריבה.

אופל אינסיגניה. אחיזת כביש מצוינת גם ביום סוער אתר יצרן

קרבת משפחה ברורה לג'נרל מוטורס

בחוץ קר. האינסיגניה ממתינה בחניון. במבט ראשון מדובר במכונית נאה אך נטולת זהות ברורה. אפשר בהחלט להביט בה שוב ושוב ולחשוב שמדובר בביואיק, אולי בוולבו. גם אאודי באה בחשבון. סועדים ראשונים מגיעים לבית הקפה וגם הם לא מתלהבים מהאופל. אולי קר להם, אולי הם פשוט לא שמו לב לעולה החדשה. אני, בכל אופן, אוהב את העיצוב.

העננים מתפזרים ואפשר להיכנס פנימה. גם כאן ניכר שלאינסיגניה יש קשר משפחתי ברור למכוניות ג'נרל מוטורס, לטוב ולרע. ראשית, לוח המחוונים. מדובר בלוח מחוונים איכותי, נעים למגע ומוצק, שנהנה מרמת גימור גבוהה ומחוונים ברורים, אך סובל מקרבת דם עם מכוניות ג'נרל מוטורס, שמורידה את הרמה. כך לדוגמה סביבת הנהג - מחד, תנוחת הישיבה מצוינת, שפע של אפשרויות כיוון ואיכות חומרים מעולה. מאידך, מתג הפעלת האורות, שמוכר היטב לכל בעלי שברולט, מרגיש זול בתא נוסעים שכזה. במכונית קוריאנית זה אולי מתאים, במכונית גרמנית פחות. בסך הכול מדובר בזוטות שאינן מסוגלות לקלקל תא נוסעים מוצלח. מאחורי הנהג והנוסע יש שפע של מקום וגם תא המטען ענק.

האינסיגניה יורדת לתל אביב. יש לה מנוע מעולה, אמנם בנפח של שני ליטרים בלבד, אך יש לו מגדש טורבו קטן שמפיח בו 220 כוחות סוס, כוח רב שעובר אל הגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית יעילה בעלת שש מהירויות. הביצועים מצוינים. למרות שפע הכוח אין כאן סחרור גלגלים או מלחמה בהגה סורר. רק תאוצה חלקה. ושקט, הרבה שקט. למרות הכביש המשובש, למרות הגשם השוטף, למרות צפירות הנהגים העצבניים, המשאיות הרועשות והעומס, בתוך האינסיגניה שקט. גם התנהגות הכביש מצוינת. להגה יש משקל טוב ושפע של היזון חוזר, רמות האחיזה גבוהות והנהג, גם ביום סערה, יכול בהחלט להרגיש בטוח. כמו שמרגישים במכוניות פרמיום כגון וולבו, אפילו באאודי הגרמנית.

מתחרה במיטב התוצרת הגרמנית

אופל אינסיגניה צלחה קילומטרים רבים ורטובים. האם מדובר במכונית שראויה לשאת את כתר מובילת הקאמבק של אופל? התשובה היא שכן. ראשית, בגלל האיכות - אינסיגניה מסוגלת להתחרות במיטב התוצרת הגרמנית וגם השבדית, הן בתחום הביצועים והן בתחום איכויות תא הנוסעים - למעט כמה מתגים מעצבנים - ולפעמים אפילו לנצח. שנית המחיר - אופל אינסיגניה עולה 175 אלף שקל, מחיר שממצב אותה ישירות מול רכבים כמו סיטרואן C5 ופורד מונדיאו, אף שהתמורה שהיא נותנת גבוהה משמעותית.