דן מרידור ואילן שביט זוכו בדין המשמעתי
כנגד השניים הוגש אישום בעקבות הסכם שכר הטרחה בינם לבין ארקדי גאידמק, בו דרשו ממנו לשלם להם 5 מיליון דולר אם יצליחו למנוע הגשת כתב אישום נגדו
השר דן מרידור ועו"ד אילן שביט זוכו לפני זמן קצר, כצפוי,מהאישום המשמעתי שהוגש נגדם בגין הסכם שכר הטרחה עם ארקדי גאידמק. במסגרת הסכם זה דרשו השניים מגאידמק 5 מיליון דולר אם יצליחו למנוע הגשת כתב אישום נגדו. הזיכוי ניתן בנימוק שלשניים לא היה ברור מספיק כי מעשיהם מהווים
ההחלטה התקבלה בדעת רוב של שני חברי ההרכב, עו"ד ציון אמיר ועו"ד יונה חייר ונגד דעת המיעוט של עו"ד אבי אודיז, שסבר כי היה מקום להרשיע את השניים. מרידור, שביט, פרקליטיהם וצוותים ממשרדיהם הגיעו לבית לשכת עורכי הדין לצורך שימוע הכרעת הדין. שלושת חברי ההרכב הודיעו כי הם רואים בחומרה את הדלפת הכרעת דינם לתקשורת.
אמיר וחייר קבעו בדעת רוב כי האיסור לגבות שכר טרחה מותנה בתוצאות הליך פלילי קיים בספר החוקים מזה 50 שנה, אלא שאין בידם לקבוע כי יש לפרש את האיסור בהרחבה כאילו הוא כולל בתוכו גם את הליך השימוע. "אכן יש מקום לתת פרשנות הגיונית וטבעית ללשון החוק", קבעו, "אלא שרק אחד הפירושים הסבירים הוא ששימוע נכלל במונח 'משפט פלילי', ואנו מצווים לבחור בפירוש המקל עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין".
עוד כתבו אמיר וחייר כי עו"ד אודי ברזילי שיגר מכתב מטעמו של שביט והצהיר כי הוא גובה שכר טרחה עבור יצוג בבקשות לכופר לרשות המסים "מעת לעת לפי הצלחה", ואמרו כי די בכך שעורך דין זה היה מוכן להצהיר על כך בכתב בכדי ללמד כי יתכן שתפיסה זו אכן נהוגה בקרב עורכי הדין.
בדעת מיעוט קבע אודיז כי שימוע הוא חלק מהמונח "משפט פלילי" וכתב כי הוא למד זאת דווקא מדבריו של שביט, שהעיד כי הוא הבין שאינו מצוי בהליך מנהלי נפרד וטהור.
