צירוף כוחות
האירועים במצרים משכיחים את הפעילות של בנק ישראל והאוצר להחלשת השקל
ניתן היה לצפות כי נפתח את המאמר עם המהומות במצרים, אבל הדבר עלול להוריד ממידת הצדק עם בנק ישראל, הראוי (שוב) להערכה מהמשק הישראלי.
בנק ישראל נקט לאחרונה צעדים יוצאי דופן, בכל קנה מידה, במטרה להחליש את השקל כנגד המשחק הספקולטיבי של פעילים זרים. ציינו לא פעם בטור זה את מחוייבותו של הנגיד סטנלי פישר למהלכים מרחיקי לכת, וכמובן שלא היינו מופתעים מהשינויים האחרונים. הנגיד פישר שם את כל כובד משקלו על מאבק זה, וגם אם האירועים במצרים ייחלשו, הנגיד ימשיך במהלכיו, יחד עם משרד האוצר ושר האוצר, שהצטרף לסייע.
בינתיים, שני הכוחות: מדיניות בנק ישראל יחד עם האירועים במצרים - פועלים ככוח משמעותי להחזרת השקל-דולר לסביבה הראויה, ביחס לסל המטבעות. סביבה זו מצויה מעל 3.75 שקל לדולר.
ובנוגע למצרים: דעיכת שלטונו של הנשיא מובראק במצרים אינה תהליך חדש. מובראק נחלש פיזית, פוליטית ותדמיתית מזה שנתיים. במאמר בנושא בטור זה ("שכחנו מהסיכון הגיאופוליטי") הזכרנו את הסיכונים הגיאופוליטיים המרחפים מעל השקל, ובהם סיכון אובדן היציבות במצרים והשפעתו השלילית על האזור.
הסיכון הגיאופוליטי. והפעם: מצרים
האירועים במצרים מהווים תזכורת לסיכון הגיאופוליטי העצום הקיים באזורנו. דעיכת השלטון במצרים נמשכת כבר שנים והדבר מהווה את אחד מגורמי הסיכון העיקריים על יציבות האזור.
התממשות הסיכון מסבירה את התגובה שנוצרה בשווקים שבהם פועלים משקיעים זרים, מרוחקים מהאזור הנוכחי: עלייה חדה במחיר הנפט, התחזקות של הדולר בעולם, ונפילה בבורסה של מצרים.
גם השקל נחלש בצורה משמעותית עקב הסיכון הגיאופוליטי המוחשי. הסיכון נובע מההערכה שלפיה למהומות עממיות בעולם הערבי יש השפעה מדבקת. בנוסף, מצרים היא מעצמה אזורית, רבת נשק ועצמה הנתמכים על ידי ארה"ב וירידתה משנה את פני האיזור. זו הסיבה בגינה איראן מעודדת את ההפיכה.
עבור ישראל אלו הן חדשות רבות והדבר הוזכר בטור זה בהקשר הגיאופוליטי יותר מפעם אחת. ייתכן כי האירועים במצרים ידעכו בתוך כמה ימים, אך בינתיים כוח השפעה זה מצטרף אל כוח ההשפעה של שינוי המדיניות באוצר ובבנק ישראל ולדבר יכולה להיות דחיפה כלפי מעלה. גם אם היא תהיה זמנית, הרי שהתזכורת התקבלה ויש בה כדי להחזיר את פרמית הסיכון אל שערו של הדולר בישראל, לאחר שנעלמה כליל בשנתיים האחרונות.
מדיניות בנק ישראל והאוצר
הכוח השני הפועל להחלשת השקל הוא בנק ישראל ופעילותו בשוק המט"ח. הנגיד פישר ביצע מהלכים משמעותיים, שהניעו גם את האוצר לפעולה. השינוי הראשון היה באיתור השחקנים הזרים. השינוי השני בא מכיוון משרד האוצר, שמשתמש בסימון המטרות ומבטל את הפטור ממס על תשואת המק"מ, לאותם שחקנים זרים.
לאחר שרכישותיו בשוק המט"ח איבדו מיעילותן, בנק ישראל השתמש בכלים אחרים ושינה את כללי המשחק בשוק באופן מאוד לא מפתיע.
צריך היה לקרוא נכון את בנק ישראל ולהבין כי הוא לא עומד להישבר מול הספקולנטים. הנגיד שם את כל כובד משקלו כבעל שם עולמי בתחום המוניטרי, על המאבק בשחקנים הספקולטיביים. מטרתו של הנגיד היא כמובן שמירה על תמורות היצוא של המשק הישראלי, אחד ממנועי הצמיחה של המשק. מנוע זה הולך לאחרונה ונחלש ממילא והירידה בשער הדולר שוחקת אותו עוד יותר.
כאשר בנק ישראל לקח, שוב, את ההובלה והמנהיגות הכלכלית, לא נותר למשרד האוצר אלא להצטרף ולהשפיע על השוק באמצעות שינוי הכדאיות של הזרים בביצוע ההימור.
כפי הנראה אלו הם לא הצעדים האחרונים. בנק ישראל חייב את עצמו לעמוד על המשמר ולמנוע נפילת שער שתזיק למשק. לא עוד מצב בו ספקולציות קצרות טווח, מסכנות את כושר התחרות של המשק בשוקי העולם ואת יציבותו ארוכת הטווח.
נראה כי השוק המקומי וגם השחקנים הזרים מזלזלים במחויבות זו ובצעדים האחרונים שבוצעו בשוק המט"ח, והם רואים אותם כבעלי השפעה זמנית בלבד ולכן כנראה שהשפעתם עדיין לא גולמו באופן מלא אל שוק המט"ח. ניתן מכך להסיק כי גם אם ההשפעות של מצרים יירגעו כפי שמסתמן, מחויבות בנק ישראל תוביל את שערו של הדולר ליעד הרצוי יחסית לסל המטבעות.
ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי
