חשיפת "כלכליסט": יוסי שגב מואשם בהתחמקות ממס על תיק אייזנברג

זה שבעה חודשים מתבררת בדיסקרטיות בבית משפט השלום בתל אביב פרשת מס גדולה, ובמסגרתה עומד לדין פרקליט הצמרת יוסי שגב, אחד מעורכי הדין הבכירים בישראל. שגב מואשם בהתחמקות מתשלום מע"מ בהיקף של כ־2.8 מיליון שקל על שכר הטרחה שקיבל לפני כשמונה שנים, במסגרת הסכסוך על ירושת הענק של שאול אייזנברג בין אלמנתו לאה, בנותיו ובנו ארווין.

אף שכתב האישום והתיק הפלילי נגד שגב פתוחים לציבור, כל הצדדים לתיק שומרים על פרופיל נמוך ופרטיו נחשפים כעת לראשונה ב"כלכליסט". המדינה טוענת בכתב האישום כי שגב ייצג את בתו של שאול אייזנברג ליז הרדי בקרב הירושה המשפחתי שהתנהל נגד הבן ארווין, ולא שילם מע"מ על שכר הטרחה שקיבל תמורת הייצוג. שגב כופר באישום נגדו וטוען כי לא היה צריך לשלם מע"מ כי הפעולות המכריעות שבוצעו בתיק התרחשו מחוץ לגבולות ישראל, וכי שכר הטרחה שולם בידי אמה של ליז, לאה אייזנברג, שהנה תושבת חוץ.

מדינת ישראל נגד עו"ד שגב

וינרוט: "הכנסתי את עו"ד שגב לתיק והוא פעל נגדי מאחורי גבי"

סכסוך הירושה של משפחת אייזנברג

הופעת האורח של התיק: עדותו של עו"ד יעקב וינרוט

כתב האישום נגד שגב הוגש ביוני 2010 לבית משפט השלום בתל אביב. חתומה עליו המחלקה המשפטית מחוז מרכז ותיקים מיוחדים ברשות המסים, באמצעות עורכי הדין דנה אמיר־רוזנבר ואורי שפיגל. בצד ההגנה נמצא שגב, שבחר לייצג את עצמו בתיק.

שאול אייזנברג. קרב ירושה צילום: מיכאל קרמר

כתב האישום מתייחס לסכסוך המשפטי המתוקשר בין יורשיו של המיליארדר שאול אייזנברג, שנפטר במרץ 1997. לפי המפורט בכתב האישום, חודשיים אחרי מותו של אייזנברג, במאי 1997, שכרה בתו ליז הרדי את שירותיו של שגב כדי שייצג אותה בסכסוך הירושה נגד אחיה ארווין אייזנברג. הרדי היתה אז תושבת ואזרחית ישראל, מעמד שהפך למרכזי בשאלה האם על שגב לשלם מע"מ על עבודתו בתיק האייזנברגים. באוגוסט 2010, כחודשיים לאחר הגשת כתב האישום נגד שגב, ליז הרדי (62) מתה.

בכתב האישום נטען כי במקביל לייצוג הרדי בידי שגב, ייצג עו"ד יעקב וינרוט את אמה, אלמנתו של אייזנברג - לאה. כיום וינרוט משמש כעד התביעה המרכזי בתיק נגד שגב, ולפני כמה ימים הוא העיד במשך שעות ארוכות בבית המשפט. וינרוט טען בעדותו כי הוא זה שצירף לתיק המפורסם את עו"ד שגב. מעדותו של וינרוט עולה כי בשלב מסוים שני הפרקליטים הסתכסכו ושיתוף הפעולה שאפיין את עבודתם בתחילת הדרך נפסק, אף שהמשיכו לייצג את בני המשפחה.

בכתב האישום נטען כי שגב סיכם עם וינרוט שהאם והבת יפעלו בחזית אחת מול הבן ארווין. עוד נטען כי לפי עצתו של שגב ובאמצעות משרדו, ערכה ליז הרדי כמה הסכמי שיתוף פעולה עם אמה לאה שנועדו, בין היתר, להבטיח שהאם תשפה אותה בגין ההוצאות המשפטיות הכרוכות בניהול ההליך. לאחר שסכסוך הירושה של האייזנברגים נסגר בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, נערכה בוררות בין ליז ללאה בשאלת תשלום שכר הטרחה לשגב.

הבורר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, קבע כי לאה אייזנברג תשפה את ליז הרדי בהוצאות המשפטיות של 3 מיליון דולר - שכרו של שגב. בכתב האישום נטען כי שגב סיכם בספטמבר 2003 עם באי כוחה של לאה אייזנברג כי הסכום ישולם לו ישירות על ידיה. עוד נטען כי באוקטובר 2003 שגב קיבל 15,677,698 שקל שכר טרחה.

מהמתרחש באולם בית המשפט שגב מתעקש לייצג את עצמו זאת, אף ששופטת בית משפט השלום בתל אביב יעל פרדלסקי הזכירה לו, כנהוג, כי "לפי החוק, יש לנאשם זכות למינוי סנגור ציבורי" ענת רואה, תגובה אחת לכתבה המלאה 

לפי כתב האישום, שכר הטרחה של שגב חויב במע"מ של 2,821,985 שקל. "במטרה להתחמק מתשלום מע"מ, הציג הנאשם מצג כוזב בפני רשויות מע"מ", נטען בכתב האישום. עוד טוענת המדינה כי "לפיו, השירות המשפטי בקשר לסכסוך הירושה ניתן ללאה, שהנה תושבת חוץ, וזאת על אף שבפועל השירות ניתן בארץ לליז, שהנה תושבת ואזרחית ישראל".

בכתב האישום נטען עוד כי לצורך יצירת המצג הכוזב לכאורה הוציאו עו"ד שגב והחברות שבשליטתו חשבונית מס ללאה אייזנברג שהמס הנקוב בה הוא בשיעור של אפס, ודיווח עליה בדיווח התקופתי שהגיש ב־16 בנובמבר 2003 למנהל מע"מ. לטענת המדינה, על פי חוק חל על עסקה זו שיעור מע"מ מלא.

לפי כתב האישום, בסמוך להוצאת חשבונית המס, פנה שגב לקבלת חוות דעת משפטית בדבר חיוב מע"מ בעסקה מעו"ד זיו שרון. זאת, לטענת המדינה, כשהוא מציג מצג שווא בפני שרון באשר לזהות הלקוחה והשירות, כדי שבחוות הדעת ייקבע כי המע"מ החל על העסקה הנו בשיעור אפס. במעשים אלה ובכוונה להתחמק מתשלום מע"מ, נטען בכתב האישום, מסר שגב לרשויות מע"מ ידיעה או דו"ח הכוללים ידיעה כוזבת בנסיבות מחמירות.

בכתב האישום ובדיון ההקראה הראשון בתיק נגד שגב הודיעה המדינה כי אם תהיה הרשעה בכתב אישום זה, בכוונתה לבקש להטיל על הנאשם "גם עונש מאסר בפועל".

יוסי שגב. ייצג את האם או את הבת? צילום: אוראל כהן

עדי התביעה: גיל אוריון, זיו שרון ורם הרדי

קו ההגנה של שגב בתיק המתנהל נגדו לא נחשף לגמרי, שכן שלב ההוכחות נמצא רק בראשיתו. מעדותו של עו"ד יעקב וינרוט בבית המשפט ניכר כי הוא אינו מתאמץ במיוחד לסייע לשגב. בכמה הזדמנויות התבטא וינרוט באופן שהשתמע כסותר לכאורה את טענותיו של שגב. מצד שני, עדות וינרוט במסגרת החקירה הנגדית, שנוהלה על ידי שגב עצמו, אישרה לכאורה כמה מהנקודות שניסה שגב להוכיח.

רשימת עדי התביעה כוללת, מלבד עו"ד וינרוט, את עו"ד גיל אוריון שבשנות התשעים היה שותף במשרדו של וינרוט; את עו"ד זיו שרון שכתב את חוות הדעת בנושא תשלום המע"מ; וכן את רם הרדי, בנה של ליז הרדי.

שגב: "מי שקיבל את השירות הוא מי ששילם בעדו"

טענת המדינה בתיק העלמת המס, המבססת את האישום, היא כי עו"ד שגב העניק את השירות המשפטי לליז הרדי, תושבת ישראל, ולכן הוא היה חייב לשלם מע"מ על העסקה. על פי הטענות שהעלה עד כה שגב, הוא נטל חלק פעיל בייצוגה של האם לאה אייזנברג. מעבר לכך, טוען שגב, הפעולה המכריעה בתיק הירושה היתה השגת קלטת מסוימת בשוויץ, והיא שהכריעה את סכסוך הירושה והביאה אותו לנקודת מפנה דרמטית. איתור הקלטת מחוץ לגבולות המדינה הוא מרכיב מכריע במחלוקת בין שגב למדינה.

שגב טוען עוד כי מי שנהנתה משירותיו היתה האם לאה אייזנברג ולא הבת ליז הרדי. עוד הוא מזכיר כי האם היתה גם זו ששילמה את שכרו. בין היתר אמר שגב בדיונים כי "לפי החוק, מי שקיבל את השירות זה מי ששילם בעדו ומי שנהנה מהשירות והיה צד להסכמה לשלם".

עוד אמר שגב כי "השירות המשפטי שנתן משרד שגב גרם ללאה אייזנברג הנאה באופן שהיא היתה הנהנית היחידה או לפחות העיקרית מהשירות המשפטי". באשר לטענה בכתב האישום כי וינרוט ושגב סיכמו לעבוד בשיתוף פעולה הבהיר שגב כי "זה לא שיתוף פעולה, זה סיוע בתביעות של האם ביחס לעיזבון, כי זה מה שאומר ההסכם".