גאידמק תובע 32 מיליון שקל מביקור חולים
הגיש תביעה נגד בית החולים בטענה כי לא שילם לו שכירות. "התנהלות חסרת תקדים וכפוית טובה" נכתב בתביעה
הקרב בין ארקדי גאידמק לביקור חולים ממשיך. גאידמק הגיש היום (ג') תביעה על סך 32.7 מיליון שקל נגד העמותה ביקור חולים, המפעילה את בית החולים בירושלים. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות באי כוחו של גאידמק, עורכי הדין ישראל שלו ועומרי כץ.
התביעה נפתחת במילים חריפות נגד בית החולים: "התנהלות חסרת תקדים ממש במידות כפיות הטובה ועזות המצח של גוף מעין ציבורי, שמטרתו מבראשית הייתה ליתן שירותי בריאות לציבור בירושלים ומתוך ראיית הטוב ומבלי לעשוק אדם, כפי שהיה ראוי ונכון שגוף ציבורי יפעל”.
על פי התביעה, לפני 3 שנים רכש גאידמק את נכסי בית החולים בתמורה ל-32 מיליון שקל “במחיר גבוה וחסר תקדים, בטח בשעה שלא הוגשו הצעות ממשיות אחרות לרכישת הנכסים". גאידמק טוען כי בכך הוא הציל את מאות גמלאי בית החולים מפשיטת רגל.
לטענתו, עמותת בית החולים לא מצאה לנכון לשלם לו דמי שכירות או שימוש בתמורה לנכסי המקרקעין והציוד שהעמיד לרשותה, למרות שהיתה מחוייבת לכך.
ביקור חולים. "התנהלות חסרת תקדים" צילום: יואב גלאי
התביעה לא חוסכת בתיאורים וטוענת לעזות מצח מצד בית החולים: ”לא זו בלבד שמשך למעלה מ-3 שנים נמנעת היא מלשלם לתובעים את דמי השכירות המגיעים להם, אלא שבתגובה מקוממת בכל קנה מידה דחתה הנתבעת את דרישותיהם הלגיטימיות של התובעים, ואף הוסיפה כי התובע הוא זה שחייב לה כספים (עשרות מיליוני שקלים לשיטתה) משום חובתו
הנטענת והמוכחשת מכל וכל להמשיך ולתרום לה כספים בדרך של פירעון כל התחייבויות הנתבעת, ולכסות את גירעונותיה העצומים שנוצרו בשל מחדלים ניהוליים חמורים, אשר נמצאים בחקירת הרשויות המוסמכות”.
גאידמק טוען כי מעולם לא ניהל את בית החולים שהינו גוף ציבורי, לא קיבל בשמו החלטות ולא התחייב לכך. לטענתו מי שאמור לשאת בעלויות הם "הגופים האמונים לכך בדין”.
לבסוף מבקש גאידמק מבית המשפט לאכוף על בית החולים לשלם לו דמי שכירות או שימוש ראויים בגין נכסים אותם רכש תמורת עשרות מיליוני דולרים. על פי חישוביו חייב בית החולים לשלם לו 32,773,046 שקל - מכפלת דמי השכירות החודשיים שעל הנתבעת לשלם על סך 885,758 שקל לחודש.
תגובת בית החולים
עמותת בית-החולים ביקור חולים דוחה בשאט-נפש את דרישת גאידמק לתשלום 'דמי השימוש' וכן את הדרישה כי היא תעביר מדי חודש לגאידמק תשלום בגין שימוש העמותה בנכסי בית-החולים.
לפי הסכם הרכישה התחייב גאידמק להפעיל את בית-החולים למשך 5 שנים. לא זו בלבד שהעמותה אינה חבה דבר לגאידמק בגין 'דמי שימוש', אלא שגאידמק חייב לעמותה סכומים רבים בשל הפרת התחייבותו לשאת בהוצאות תפעול בית-החולים, התחייבות בה נשא באופן אישי. כתוצאה מהפרת ההתחייבות נגרמו לעמותה נזקים שמוערכים בעשרות מיליוני שקלים.
בנוסף לכך, לאחר החתימה על הסכם הרכישה כינס גאידמק אסיפת עובדים ורופאים, אשר הביעו את רצונם להשוואת שכרם ותנאי עבודתם לעובדי בתיה"ח הציבוריים. גאידמק הודיע כי הוא מסכים לדרישתם זו והתחייב לממן את עלות ההפרש בין המצב כפי שהיה בזמן הפגישה לבין העלות שתיווצר כתוצאה מהשינויים שיוכנסו.
בעקבות אמירתו של גאידמק, נפתחו מחדש ההסכמים הקיבוציים והחל מו"מ בין העובדים וההסתדרות הכללית והרופאים וההסתדרות הרפואית לבין הנהלת העמותה. בעקבות ההסכמים הקיבוציים החדשים שנחתמו בסיום המו"מ, עלו הוצאות השכר ותנאי ההעסקה במאות אלפי דולרים בחודש. סכום זה התחייב גאידמק לשלם וכך עשה עד נובמבר 2008. כאשר עזב את ישראל העברת הכסף הופסקה.
עובדה זו בצירוף הפסקת המימון של הפעילות השוטפת של ביה"ח עליה התחייב גאידמק הם מהגורמים המרכזיים למצבו הפיננסי של בית החולים.
