למשרד עורכי דין דרוש: מודל כלכלי חדש
לרבים מהלקוחות נמאס לשלם את התעריפים הגבוהים שמשרדי עורכי הדין דורשים, והם מבקשים להחליף את המודל של תשלום לפי שעת עבודה במודלים זולים יותר: תשלום חודשי קבוע או תשלום לפי מידת ההצלחה. כתוצאה מכך מרבית המשרדים הגדולים בישראל ובארה"ב לא מצליחים לשחזר את רמת ההכנסות מלפני המשבר
בארצות הברית כבר מדברים על כך בגלוי: מקצוע עריכת הדין עובר טלטלה ואינו מצליח לחלץ את עצמו מהמשבר הכלכלי שפקד אותו בשנים 2008–2009. אם עד שנת 2007 התאפיין הכנס השנתי של פורום השותפים המנהלים בפירמות הגדולות בעולם באופטימיות נוכח העלייה העקבית והמהירה בהכנסות המשרדים, הרי שחרף ההתאוששות שנרשמה במחצית הראשונה של 2010, הפירמות הגדולות רחוקות מלחזור למצבן טרם המשבר.
השינויים מורגשים בכל התחומים: החל בביצועים הפיננסיים שנפגעו, דרך גישות חדשות למבנה ארגוני של משרדים וניהול כוח אדם מקצועי, וגידול בתופעת העברת השירות המשפטי לאאוטסורסינג, וכלה בנושא החם ביותר – מעבר מסיבי משיטת חיוב לקוחות לפי שעות עבודה לשיטות תמחור אחרות – מחיר קבוע, ריטיינר, תשלום לפי הצלחה או שילוב של כמה מהן.
לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL העוסקת בייעוץ והשמה למשרדי עורכי דין, שהשתתף זו השנה התשיעית בכנס העולמי בניו יורק, המצב בישראל לא שונה בהרבה. "בישראל משרדים שלא יידעו לשמור על פירמידה מובהקת של כוח האדם המשפטי והעלויות שלו יגיעו למצב של בעיה בשולי הרווח, יהיו להם יותר מדי עורכי דין יקרים ברמת עבודה שהלקוחות לא יהיו מוכנים לשלם עליה. אם עד היום הפירמידה במשרד בעל מגוון תחומי התמחות שממנף נכון את עובדיו היתה שותף אחד על שני שכירים, זה אולי ישתנה בעתיד הקרוב לשותף אחד על שלושה שכירים".
"סוף משרד עוה"ד הסטנדרטי"
פרופ' ריצ'רד סוסקימד מאוניברסיטת אוקספורד, אחד המומחים הגדולים בעולם לחקר מקצוע עריכת הדין, אף חיבר ספר שנהפך לרב־מכר בשם "הסוף של עורכי הדין". הוא בוחן את התהליכים במקצוע עריכת הדין בעולם על רקע המיתון, ומסקנתו היא שבשנים הקרובות, לפחות בארה"ב, נחזה בקץ המודל הסטנדרטי של משרדי עורכי הדין.
לדברי זלמנוביץ, "בארה"ב זה הרבה יותר מובהק. לאט לאט הלקוחות מבינים שמקצוע עריכת הדין נהפך ליותר קומודיטי. יש סוגי עבודה משפטית שהם לא מוכנים יותר לשלם עליהם מחירים גבוהים".
סוגי העבודות הללו, לדברי זלמנוביץ, כוללים, למשל, יצירת מסמכים ותבניות, בדיקות נאותות והליכי ביניים ליטיגטוריים. "הלקוחות לא מוכנים לשלם הרבה, אך מנגד עורך דין שמסתכל על תיק מסוים מסתכל עליו כמכלול, ואז יש לו חלקים בתיק שהוא צריך לבצע תמורת מחיר נמוך. זו הסיבה שהרבה עבודה משפטית נשלחת באאוטסורסינג להודו ודרום אמריקה. אלו מוצרים שהיכולת שלהם להשאיר שולי רווח למשרד עורכי הדין נמוכה. אפשרות אחרת של המשרדים להתמודד עם המצב היא להכניס למשרדים עובדים טכניים ברמת שכר נמוכה יותר".
לדברי זלמנוביץ, "שבירת מודל התמחור לפי שעות נוצרה כתוצאה מכך שהחברות פקחו עיניים ובחנו את הוצאותיהן על עבודה משפטית, ומצאו ששיטת השעות מכניסה אותן להוצאות גבוהות. למעשה, מה שקורה בפועל הוא שבירה של המבנה המסורתי של משרדי עורכי הדין, כי לא יהיה מקום לכל כך הרבה משרדים שעולים הרבה מאוד כסף. המשרדים צריכים לקבל עבודה שתממן את זה. עדיין יש עבודה לעורכי דין ברמה גבוהה ולמשרדי בוטיק, אבל הרבה מהעבודה נהפכת לעבודה ברמת עלות נמוכה יותר".
ירידה בביקושים
המשבר הכלכלי פגע במשרדים בארה"ב ברמה גבוהה יותר מאשר במשרדים בישראל. סקירה שערכה חברת GLawBAL מעלה כי אף שמגמת הביקושים לשירותים משפטיים בפירמות בארה"ב משתפרת ביחס לשנה שעברה, הנתונים של המחצית הראשונה של 2010 עדיין רחוקים מאוד מהממוצעים של תחילת העשור. כך, אם בשנים 2001–2007 נרשמה עלייה ממוצעת בביקושים לשירות משפטי בגובה של 4.8% כל שנה, הרי שברבעון השני של 2009 נרשמה ירידה של כמעט 6% וברבעון השני של שנת 2010 הנתון עדיין שלילי, ירידה של 1%.
התחום ה"חם" בארה"ב ב־2009 ו־2010 הוא תחום חדלות הפירעון שרשם במחצית הראשונה של 2010 עלייה של 13%. כל יתר התחומים רשמו עליות זניחות של 1% במשפט אזרחי או קניין רוחני או ירידות של עד 5% בתחומי הנדל"ן, מיסוי ותחום המיזוגים ורכישות.
בארה"ב מגדירים בזהירות רבה את המצב כהגעה למישור שהמשכו אינו ניתן לניבוי. הסיבות לירידה בביקושים הן קיצוצים גדולים בתקציבי המחלקות המשפטיות והיועצים המשפטיים, ריכוז עבודה משפטית במחלקות משפטיות פנימיות וסדרי עדיפויות שונים מבעבר, של חברות ושל חלק ממשקי הבית.
בישראל, כאמור, עוצמת המשבר היתה חזקה פחות וההתאוששות ממנו מהירה יותר מאשר בחו"ל. לדברי זלמנוביץ, תחומי חדלות הפירעון, הליטיגציה ודיני העבודה ממשיכים להראות רמות ביקוש גבוהות. כמו כן, מהרבעון האחרון של 2009 החלה התאוששות גדולה בתחומי הנדל"ן, העבודה המסחרית, שוק ההון, מיזוגים ורכישות וכמובן ליטיגציה.
יועץ משפטי על כל 73 חברות
"גם בישראל מתחזקת המגמה של הקמת מחלקות משפטיות פנימיות בארגונים המנכסות לעצמן חלק מהטיפול המשפטי. עם זאת, עדיין יש בסקטור הפרטי בסך הכל כ־5,500 יועצים משפטיים, שהם יועץ משפטי אחד על כל 73 חברות רשומות. גם אם שני שלישים מהחברות הללו אינן חברות פעילות או רלבנטיות, עדיין זהו יחס נמוך", אומר זלמנוביץ.
המחצית הראשונה של 2010 המשיכה את המגמה החיובית והשינוי לטובה מצא ביטויו לכל אורך הקו, אך עיקרו היה במשרדים המסחריים ששבו ללוות את הפעילות העסקית המתעוררת, בתחום הנדל"ן הרותח, בבוטיקי הליטיגציה וכמובן במשרדים שאפילו לא הרגישו את המיתון כגון משרדי צווארון לבן וחדלות פירעון. הצפת המקצוע במאות עורכי דין חדשים מדי שנה ממשיכה לתת אותותיה בעיקר ביחס לביקושים למשרדים שעיקר עיסוקם הוא ליווי משקי בית ועוסקים זעירים. משרדים אלו ממשיכים לסבול מקשיי התחרות הגואה, וכתוצאה הפער בינם לבין המשרדים הגדולים והבינוניים והבוטיקים המצליחים ממשיך לגדול.
16% מעוה"ד לוקחים 50% מההכנסות
משרדי עורכי הדין הגדולים בעולם ספגו בעת המשבר זעזוע משמעותי, כשהכנסותיהם של 100 המשרדים הגדולים בעולם ירדו בכ־7%, וזעזוע גדול יותר ספגו המשרדים הבינוניים, שם הירידה בהכנסות עמדה על 10% ויותר. משרדי בוטיק בתחומים מסחריים מובהקים, הייטק ושוק ההון נפגעו יותר מכולם, כשבשיא המיתון היו שמצאו עצמם עם ירידה בהכנסות של יותר מ־20%.
לדברי זלמנוביץ, בישראל המשבר הכלכלי השתקף באופן חלקי ביותר בביצועי 2008, שכן הללו שיקפו גם הכנסות שנגררו מ־2007. אך כבר בתום 2008 ובתחילת 2009 נצפו במרבית המשרדים ירידות בהכנסות ברמות של 4%–24%, כשאלו בלטו במיוחד במשרדים שלהם מרכיב פעילות גבוה בתחומי המימון, עסקאות בינלאומיות, שוק ההון והנדל"ן.
בשנת 2010 נרשם שיפור בהכנסות המשרדים הגדולים והבינוניים והבוטיקים מרמה של אחוזים בודדים במשרדים הקטנים ועד 16% במשרדים ממותגים ויעילים. עם זאת, למעט משרדים מסוימים, נראה שהמשרדים יחזרו בעתיד הקרוב לרמות הביצועים שלהם מלפני שלוש שנים ויותר.
בסך הכל רשומים כיום בישראל כ־46 אלף עורכי דין פעילים, מתוכם 36,500 עורכי דין במשרדי עורכי דין, והכנסותיהם המצרפיות מוערכות ב־11.16 מיליארד שקל בשנה. "יחד עם השיפור בהכנסות חלק מהמשרדים בסקטור מתרחבים הפערים, וכיום כ־16.5% מעורכי הדין הפעילים במשרדים מייצרים 50% מההכנסה הנ"ל בעוד ש־83.5% מייצרים את השאר".
ארה"ב: ירידה בתעריפים
ארגון היועצים המשפטיים בארה"ב, ה־ACC, הציג נתון שלפיו בעוד כלל הוצאות החברות משנת 2000 ועד 2007 עלה בכ־20%, ההוצאות לייעוץ משפטי עלו בכ־75%. מגמה זו החלה להיבלם בהדרגה מ־2008 עד היום.
גם בישראל לקוחות רבים עומדים יותר ויותר על רצונם לתמחר תיקים באופן אלטרנטיבי לשיטת השעות היקרה.
לדברי זלמנוביץ, נתון מפתיע ופרדוקסלי הוא שבעת המיתון, מחירה הפורמלי בשקלים של שעת העבודה בחלק ניכר ממשרדי עורכי הדין בארץ לא השתנה. עם זאת, כאמור, נפגעו הכנסותיהם של המשרדים. "ההסבר לפרדוקס ברור ונובע מכמה סיבות ובהן היקף גדל והולך של משרדים שבהם תיקי השעות נהפכים למיעוט, הפגיעה בשער הדולר, עליית סעיף התקורות ושחיקת הרווח, אי־רצון של המשרדים לפגוע במיצובם, וחשש כי בחלוף המשבר יהיה אולי קל להסיר הנחה שניתנה, אך לא להעלות מחיר שעה שהורד'".
