משפט

לא חייבים לערוך משפט: 40% מכתבי האישום מסתיימים בהסדר טיעון

בפעם הראשונה חושפת המדינה את השיעור העצום של הסדרי הטיעון במשפטים פליליים. אם מביאים בחשבון שהמספרים האמיתיים גבוהים אף יותר, מתחייב דיון אמיתי במידת הצדק שנעשה בבתי המשפט

מארק שון 10:3317.11.10

שיעור הסדרי הטיעון שעליהם חתמה הפרקליטות בשלוש השנים האחרונות עמד על כ־41% - נתון זה ונתונים מפתיעים נוספים עולים מתשובת המדינה לעתירה שהגישה התנועה לחופש המידע לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד אילן יונש ויוסף זוהר. בין היתר עולה כי בפריפריה היקף הסדרי טיעון רחב הרבה יותר מבאזור המרכז.

כך למשל, עולה מתשובת המדינה כי בין השנים 2007 ל־2010 עמד שיעור הסדרי הטיעון שנחתמו בדרום על 64% מהתיקים, לעומת 56% מהתיקים במחוז חיפה, ו־52% מהתיקים במחוז הצפון. לשם השוואה, במחוז מרכז עמד שיעור הסדרי הטיעון שנחתמו על 43% ואילו במחוז תל אביב על 38% מהתיקים בלבד.

 

אף שהמדינה היא שחשפה את הנתונים - בפרקליטות עצמה לא מאמינים למספרים. ההערכות הרווחות בקרב מומחים הן כי בין 75% ל־80% מהתיקים הפליליים שנפתחים נסגרים בהסדרי טיעון.

 

 

"הדו"ח העלה נתונים אשר על פניהם הם מעוותים ואין בהם כדי לתת תמונה המשקפת את המציאות על היקף השימוש בהסדרי טיעון", כותבת עו"ד אפרת קרונברגר, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז ירושלים, בתשובת המדינה לעתירה. "רבים מהעוסקים בתיקים פליליים יסכימו כי נתון זה אינו משקף את אופן ההתנהלות הרגיל בבתי המשפט".

"אין קשר בין המספרים למציאות", אומר גם ד"ר אורן גזל־אייל מאוניברסיטת חיפה, המתמחה בחקר המשפט הפלילי. "המחקרים שלי מלפני חמש שנים הראו שבחיפה, מחוז המרכז ות"א 77% מכלל תיקי המחוזי הסתיימו בהסדרי טיעון".

 

"לא כל תיק מדווח"

 

פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס המתמחה בפלילים, סבור שאם נכלול גם את הסדרי הטיעון שעליהם חותמת התביעה המשטרתית, המספרים יאמירו משמעותית. לדבריו "צריך להביא בחשבון גם שחלק מהסדרי הטיעון אינם מדווחים, למרות שבפרקליטות תופעה זו אינה שכיחה כמו בתביעה המשטרתית".

 

המדינה טוענת בתשובתה לעתירה כי אחת הסיבות לאי־הבהירות בנתונים היא הפרשנויות השונות למושג "הסדרי טיעון". פרשנות מרחיבה למושג מפרשת כהסדר טיעון כל הסדר דיוני במסגרת הליך פלילי. הפרשנות המצמצמת מנגד מפרשת רק הסדר הנוגע לעונש. "אי־בהירות זו מובילה בהכרח לדיווחים שונים ומשכך אין בנמצא נתונים אמינים", נכתב בתשובה.

 

"אני לא מקבל את הטענה הזאת", משיב גזל־אייל לטענת המדינה, "בפרקליטות יש הנחיות רציניות שהסדר טיעון נערך בכתב, זאת לא שיחת מסדרון. כל הסדר מצריך אישור של פרקליט מחוז או מישהו שיש לו סמכות לאשר". פרופ' שפירא חושב אחרת: "כל הבנה עם התביעה בנוגע לטיעוניה הצפויים במקרה של הודאה, היא הסדר טיעון. ואף על פי כן הוא לא תמיד ערוך בכתב, מאושר על ידי הגורם המוסמך ומדווח לביהמ"ש כהסדר טיעון, כפי שמתחייב על פי הפסיקה".

 

דיל בשיחת מסדרון

 

התיקים שהמומחים מתייחסים אליהם ככאלה שאינם מדווחים ואמורים להעלות את שיעור הסדרי הטיעון, הם אלה המתנהלים בבתי משפט השלום, שם נסגרים הסדרי הטיעון לעתים בשיחות מסדרון, במעמד קצת פחות פורמלי.

"הבעיה הגדולה עם הסדרי טיעון היא שהם עלולים להביא להרשעת חפים מפשע", קובע גזל־אייל שהתייחס במחקריו לנושא וקבע ב־2005: "רק שיעור זעום מהכרעות הדין מתקבל לאחר הליך פלילי מלא. הפער הגדול בין ההליך הפלילי המוכר בסרטים לבין ההליך בביהמ"ש נהפך בשלושת העשורים האחרונים לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בסדר הדין הפלילי".

 

שיעור ההסדרים בישראל נמוך מבארה"ב

 

"שיעור הסדרי הטיעון בישראל סביר לגמרי", אומר פרופ' שפירא. "השיעור המדווח של הסדרי טיעון אפילו נמוך בהשוואה לדיווח במדינות ארה"ב". לדברי שפירא, "הסדרי טיעון הם לא רק הכרח במערכת שלנו, אלא מהווים בהקשר מסוים גם תופעה מבורכת". שפירא מוסיף כי "אכיפת החוק בישראל היא בלתי יעילה, וסובלת מהשקעת יתר בענישה חמורה (כלומר, כליאת אנשים לתקופות ממושכות על חשבון תקציב המדינה - מ"ש).

 

אותם משאבים של אכיפת חוק יכולים היו להיות מנוצלים טוב יותר, אילו היינו תופסים יותר אנשים ומענישים אותם במתינות. הסדרי הטיעון מרככים במידת מה את האפקט השלילי הזה, בכך שהם ממתנים את הענישה ומגדילים את מספר המורשעים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x