שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קריירה

פגיעה נפשית בעבודה: עילה לתביעה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בתביעה שהגיש עובד בנק בגין נכות נפשית שנגרמה לו כתוצאה מלחץ בעבודה, ופתח בזאת פתח לתביעות מצד עובדים שלקו בחרדות ודיכאונות

שגית פסטמן 12:2714.11.10

עובדים רבים קיבלו לפני כשבועיים בשורה טובה. כל מי שחש עד היום שהעבודה היא מקור לחרדות קשות עבורו או שאינו עומד בדרישות תפקיד חדש ותובעני, ישמח לשמוע על פסק דין שהתקבל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב־יפו, החלטה יוצאת דופן בכל מה שקשור לתאונות עבודה. השופטת, ד"ר אריאלה גילצר־כץ, הכירה בכך שלחץ בעבודה יכול לגרום להידרדרות במצבו הנפשי של עובד. המשמעות המעשית היא שדיכאון כרוני, מאניה־דיפרסיה והפרעות נפשיות נוספות שלא הוכרו עד כה לתגמולים במסגרת הוועדות של המוסד לביטוח לאומי כתאונות עבודה, יזכו להתייחסות ראויה.

 

בתיק שבו ניתנה הפסיקה טען יועץ השקעות, עובד בנק זה כ־15 שנה, כי היה חשוף ללחץ מתמשך וכבד לאורך חודשים ארוכים. על פי התביעה, ביום עמוס במיוחד נאלץ לטפל בלקוחות רבים ולענות במקביל לשיחות טלפון בלתי פוסקות. כשחזר לביתו בסיומו של אותו יום עבודה, חש לחץ עז בחזה, ומאז, לדבריו, המשיך לסבול מתופעות של מתח והתקפי חרדה שלא הרפו ממנו. לטענתו, אותו יום גורלי בעבודה גרם לו למעשה נכות נפשית תמידית.

 

 

במהלך המשפט קיבלה השופטת את עדויות קרובי משפחתו וחוות דעת מקצועיות שונות על מצבו הנפשי הרעוע, וקבעה כי מדובר בתאונת עבודה לכל דבר, ולכן על המוסד לביטוח לאומי למנות מומחה רפואי מטעמו שיבדוק את המקרה, ויקבע אם יועץ ההשקעות זכאי לקבל גמלת נכות מהעבודה.

  

במקרה דומה שפורסם לאחרונה, בכיר לשעבר באחת מקופות החולים, שנפל קורבן לעלילת אונס במקום עבודתו ונקלע בעקבות הסיפור לדיכאון, הוכר גם הוא במהלך יוצא דופן כנפגע תאונת עבודה. הפרשה החלה לפני כשלוש שנים בעקבות תלונה של עובדת שנאנסה לכאורה על ידי הבכיר. הנאשם נחשף לציבור לאחר שהפרשה פורסמה בתקשורת, נפתחה חקירה פנימית בקופת החולים, וכשהחלה החקירה להתבהר, חזרה בה העובדת מתלונתה. המנהל החליט להתפטר. באמצעות המרכז למימוש זכויות רפואיות בראשות לבנת פורן הוא פנה לביטוח הלאומי, וטען שבעקבות האשמות השווא נגדו חרב עליו עולמו. פסיכיאטר שבדק אותו קבע ש"הוא נמצא בתחושה שנגמרו לו החיים‭."‬ המנהל הוכר כנפגע תאונת עבודה וזכאי לתקבולים.

 

"חוק הביטוח הלאומי ישן מאוד"

 

מי שעקבו בדריכות אחרי המשפט ומעודדים מאוד מהפסיקה החריגה הם גם עורכי הדין המתמחים בתחום תאונות העבודה. עו"ד ענת קאופמן, שותפה במשרד לוי־קאופמן, המתמחה בתביעות מול הביטוח לאומי, מטפלת כיום בתיק דומה ומתכוונת לבסס את התביעה שלה בבית המשפט על הפסיקה האחרונה. הלקוח שלה, עובד בנק אחר השייך למחלקת המחשוב, טוען שהטילו עליו פרויקט שבהתנהלות נכונה היה צריך להתחלק בין 20 עובדים. לדבריו, בעקבות העבודה הקשה והלחץ הרב הוא החל לסבול מתופעות של מאניה־דיפרסיה.

 

 

עו"ד ענת קאופמן עו"ד ענת קאופמן

"צריך להבין את הפרשנות הפוליטית שמאחורי מתן פסק הדין המדובר", אומרת קאופמן, "חוק הביטוח הלאומי הוא מאוד ישן. כמעט אין בו תיקונים בתחום מחלות המקצוע. בפסק הדין החדש בית המשפט אומר לנו בעצם שזאת הדרך שלו לשפר את החוק, ומזמין אותנו להיכנס דרך הדלת הזאת שהוא פתח עם קביעת הפסיקה. אני, בתיקים הבאים שלי, כבר מתכוונת להתבסס על הפסיקה הזאת".

 

בקרב העובדים, שאינם בקיאים בסעיפי החוק, עולה השאלה מדוע לא לתבוע פיצויים מהחברה המעסיקה, אלא לפנות להכרה של הביטוח הלאומי. עו"ד גלית קופרשמידט, ממשרד עו"ד נעמי לנדאו ושות', מומחית בתחום, מסבירה: "תביעות בגין פגיעה בעבודה אפשר להגיש בשתי דרכים. הראשונה היא תביעה לתגמולים מול המוסד לביטוח לאומי, והדגש בתביעה כזאת הוא שצריך להוכיח שהנזק שנגרם לעובד אירע תוך כדי העבודה, או עקב העבודה. הדרך השנייה היא תביעת פיצויים בבית משפט נגד המעסיק עצמו. הקושי בתביעה שכזאת הוא שנוסף על הוכחה מובהקת של נזק במסגרת העבודה, יש צורך להוכיח שהמעביד אשם בכך, משמע להוכיח זדון או לפחות רשלנות, ומשפטית זה קשה יותר".

 

עו"ד קאופמן מוסיפה: "במקרה של מחלה נפשית תמיד עולה השאלה מה הצית את המחלה. בבית משפט רגיל ההגנה תמיד תנסה להוכיח שלעובד היה עבר רפואי בעל סיכון, ושמבחינה רפואית האירוע בעבודה היה זניח. חוק הביטוח הלאומי הוא חוק סוציאלי ביסודו, שבא להגן על העובד, ולכן קל יותר להוכיח את השפעת האירוע עליו".

 

האם לאור הפסיקות החדשות המעבידים צריכים לחוש מאוימים, ולהתחיל לעקוב אחר מצבם הנפשי של עובדיהם?

"התשובה היא חד־משמעית כן. ברגע שהתביעה לפיצויים מהתחום הזה הוכרה בביטוח לאומי, אפשר להגיש תביעת נזיקין בבית המשפט נגד המעביד, כי הביטוח הלאומי כבר אישר את המקרה. אין ספק שבשנים הקרובות נראה יותר תביעות על בסיס מתח גם בבתי המשפט וגם במסגרת ביטוח לאומי".

 

עו"ד קופרשמידט: "מרגע שהמקרה הוכר כתאונת עבודה, קצרה הדרך לכך שזה יוכר גם כעילה נזיקית ויוגשו תביעות נזיקיות (פיצויים) נגד מעסיקים שמטילים עומס עבודה גדול באופן בלתי סביר על העובדים, או יוצרים סביבת עבודה עוינת. אין ספק שמעתה ואילך ראוי שהמעבידים ישגיחו שהעבודה שהם מטילים על העובדים היא סבירה, הגיונית ואנושית".  

  

 

פגיעה מתעתעת

 

בניגוד לפגיעה פיזית, שהיא ברורה וגלויה לעין, פגיעה נפשית עקב לחץ בעבודה היא לעתים מתעתעת. במקרה של התלבטות יש לפנות לפסיכיאטר, כדי שיעמוד על חומרת הפגיעה ומקורה. הפסיכיאטר ד"ר דמיטרי פוסטלניק מבהיר שרבים לא מקשרים בין מצבם הנפשי לאירועים במסגרת העבודה: "הרבה פעמים אנשים בוחרים בתפקידים שאינם מתאימים להם כלל, או שאינם מודעים לכך שהתפקיד שלהם לחוץ מדי וגורם להם להפרעות נפשיות. הרבה פעמים במקרים של פגיעות נפשיות הם אפילו לא מקשרים את זה למקום העבודה".

 

אילו עובדים רגישים יותר לפגיעות כאלה?

"באופן תיאורטי יש עשרה סוגים בסיסיים של אישיות ועוד מאות סוגים של אישיות מעורבת. אדם שהוא סגור חברתית יכול לפתח בעיות מתחום בריאות הנפש אם ייאלץ לעבוד מול קהל גדול באופן אינטנסיבי. במקרה אחר, יכול להיות שאדם בעל מאפיינים פרנואידיים יתקשה לעבוד בצוות או מול מנהל שרגיל לדבר באופן עמום יחסית. אדם שפיתח מצב דיכאוני ובא אליי לבדיקה פסיכיאטרית עובר חקירה עמוקה ואיסוף אינפורמטיבי מדוקדק באשר לרקע המקצועי שלו".

 

אפשר לדעת מראש איזו עבודה לא מתאימה לי, או איזה מקום עבודה יכול להיות בעייתי עבורי?

"לצערי הרב, התשובה היא לא, כי כל אדם מגיב באופן מאוד אינדיבידואלי למצבים מסוימים. אני לא יכול אפילו להכליל מקום עבודה ולהגיד שהוא לחוץ או לא לחוץ, כי יש אנשים שיפרחו בו ויגידו שאין בו לחץ בכלל, ואחרים יכולים לקרוס גם במחלקות שנחשבות רגועות יותר".

 

חשוב לזכור שעל פי החוק, כדי שפגיעה כלשהי תיחשב לתאונת עבודה היא חייבת להיות מוגדרת דווקא כ"אירוע חריג", כזה המוגדר בזמן ומקום, ולא כמתח מתמשך בסביבת העבודה. "מניסיוני", מבהירה עו"ד קאופמן, "דבר ראשון, חשוב ללכת להתייעץ עם עורך דין כלשהו, כי אנשים לא תמיד מבינים את לשון החוק, והם נוטים להתלונן על לחץ ומתח לאורך זמן, מה שאוטומטית פוסל את התביעה שלהם. כשהולכים, למשל, להתלונן אצל הרופא בעניין הזה, צריך לשים לב לכל מילה שאומרים בהקשר הזה. כבר נתקלתי במקרים שבהם משפט אחד שגוי כמו "היחסים ביני לבין אשתי מתוחים כרגע ואנחנו חושבים להיפרד", שרופא עלול לציין בגיליון המחלה, יכול למוטט תיק שבבדיקה ראשונית נראה כבעל פוטנציאל". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x