לתת לטייקון לשמור על השמנת
כמו ועדת גושן בעבר, גם הועדה לבחינת הריכוזיות במשק שמינה לאחרונה נתניהו היא לא יותר מפתרון דמה שנועד להרגיע את הציבור
סוגיית הריכוזיות במשק אינה רק צירוף מילים, אלא בעיה ממשית בישראל. הריכוזיות פוגעת, למשל, בענף הרכב שמתנהל בכאוס מוסרי וכלכלי ובאופן אנטי בטיחותית בעליל - הכול הודות לחוסר הניהול, המנהיגות והאכפתיות השורר במשרדי הממשלה השונים. ענף זה נשלט ברובו ע"י חברות הביטוח והליסינג, אשר באמצעות מוסכי ההסדר שלהן פועלות בכדי לחסוך בעלויות, גם אם חובת ההשבה לקדמותו של הרכב לא מתממשת, גם אם זה על חשבון האיכות והבטיחות וגם אם התוצאה היא בסופו של דבר מוצר ושירות ומוצר גרוע.
לאחרונה נתבשרנו כי ראש ממשלתנו החליט להקים ועדה לבחינת הריכוזיות המשק. לכאורה - צעד חיובי. הנה, מכירים בבעיה והנה, רק ישבו להם על המדוכה כמה גאונים כלכליים וכבר יוציאו לנו פתרונות פלאיים לחוליי המשק. האומנם? בפועל, ועל פי הלקח ההיסטורי (ועדת ברודט 1995, ועדת בכר 2005, ועדת גושן 2006), וועדת "מומחים" שכזו היא האמצעי המושלם להרגעת הציבור, וליצירת "פתרונות דמה" שהם לרוב בכייה לדורות.
ללא ספק, גם ועדה זו תפעל באופן דומה לקודמותיה. מדוע? ראשית, מי שיצר את בעיית הריכוזיות מלכתחילה - ע"י כניעה דה-פקטו לטייקונים - הוא מי שיושב כיום כחבר בוועדה (מצב הידוע לכולנו כ"נותנים לחתול לשמור על השמנת"). נוסף על זאת, חברי הוועדה, ברובם המכריע, אינם אלא אותם רגולטורים שבכוחם היה למגר את תופעת הריכוזיות כבר מזמן, ע"י אמצעים וכלים שכבר עומדים לרשותם. אולם, במקום זאת הם בחרו להצהיר בריש גלי מעל כל בימה כי היציבות היא ערך עליון. הלפתע ישנו חברבורותיהם? זאת ועוד, בעוד הציבור אינו מיוצג בוועדות אלו, הטייקונים מוצאים תמיד את הדרך להסתנן לשם ולהציג את טיעוניהם וחוות דעת מטעמם שודאי נרכשו ממומחים (שלרוב הינם פקידי ממשל לשעבר בעצמם) בממון רב (ממוננו). מומחים אלו ודאי יעידו, על בסיס "נתונים" ו"מחקרים", כי אין כל בעיה בעצם.
ונניח שהועדה תצא בהמלצות אלה ואחרות - הלוא ידוע הוא כי פרק הזמן הארוך שיעבור ממינוי הוועדה ועד מתן המלצותיה יקפיא דה פקטו את הטיפול בבעיה, וכך כולנו "נמתין" להמלצות ובינתיים מצבנו יורע עוד יותר, בעת שקברניטינו בממשלה "מרגיעים" אותנו בתרופות אליל. והגרוע מכל - כל חברי הוועדה שהיו עד יום המינוי רגולטורים עם סמכות ביצועית, הופכים בין לילה לגורמים מייעצים בלבד, ללא שיניים בתחום אחריותם למשך תקופת ההקפאה.
פירוק "כוחניות השוק" ניתן לביצוע באופן פשוט ומהיר באמצעים פשוטים והגיוניים, אך אלו לצערנו אינם בנמצא: הנהגה אמיצה, שימוש בסמכות, איסור מעבר לבכירים ולמחזיקי תפקידי מפתח מן השוק הציבורי לשוק הפרטי במשך זמן ניכר שיש בו כדי לנטרל את האינטרסנטיות, לטעמי - חמש שנות צינון לפחות.
את המחיר משלמים אזרחים רבים שמבחינת הרגולטור,כך נראה, הם ציבור של חסרי פנים וחסרי שמות.
הכותב הינו יו"ר איגוד המוסכים בישראל, בעל עסק בתחום הסחר והשירותים לרכב בירושלים, ראש ועדת המאבק העסקים הקטנים בריכוזיות במשק בלהב (לשכת העצמאים)
