מחכים להכרעה: כך תנסה ועדת ששינסקי לדלג בין הטיפות

"המס בישראל על גז ונפט הוא הנמוך בעולם. גז הוא משאב שניתן מהמדינה, אולם יזמי הגז משלמים היום פחות מסים מיזמי הייטק. תשובה רוצה לקבל הטבות ושהבאים בתור ישלמו. הדרישה של יזמי תמר שלא להעלות תמלוגים היא דרישה שמיועדת לבסס אותם כמונופול" - כך אמר אתמול ל"כלכליסט" גורם בוועדת ששינסקי, בעקבות מסקנות הביניים של הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בתחום הנפט והגז הטבעי, שתוכנן הודלף לתקשורת בשבועות האחרונים.

ועדת ששינסקי עתידה להגיש את מסקנותיה ביום שני הקרוב, והטיוטה הפנימית שהופצה בקרב חברי הוועדה עוררה סערה ציבורית. שותפויות הגז טוענות כי מדינת ישראל לא היתה יעד אטרקטיבי לחיפושי גז ונפט, ולכן ניתנו ההטבות, וביטולן לאחר מציאת הגז כרוך בהפרת חוזים ובסנקציות בינלאומיות. מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור מודאג: "אם המסקנות המודלפות של ועדת ששינסקי נכונות, זהו גול עצמי אדיר לתעשיית האנרגיה בישראל. אני חושש ממצב שבו לא יהיה לא גז, לא תמלוגים ולא פרויקטים, והגז המצרי ינצח בגדול".

מתנגדיהן של שותפויות הגז טוענים כי הן צפויות לקבל רווחים אדירים משימוש במשאבים של מדינת ישראל, ולכן הטבות המס המופלגות אינן מגיעות להן. אתמול רמז שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונת נציגי משרדו בוועדה להתנגד לעמדת האוצר להעלות את התמלוגים: "בעקבות הנתונים שהודלפו מדו"ח ששינסקי כפי שפורסמו בעיתונות - לא מן הנמנע שבדו"ח הסופי תהיה דעת מיעוט", אמר בפגישה שכינס אתמול במשרדו. "יש לשמור על האטרקטיביות של ישראל בין משקיעים ומחפשים עולמיים ולדאוג שהתנאים כאן לא יהיו נחותים ממקומות אחרים".

בדיון שנערך אתמול בוועדת הכספים אמר שר האוצר יובל שטייניץ: "זהו נושא מאקרו־כלכלי לעשרות שנים קדימה - בייחוד אם יתברר כי הגילויים עומדים על מאות מיליוני דולרים. טענת הרטרואקטיביות היא עלבון לאינטליגנציה. לא ראינו בשום מדינה במערב הבחנה בין תגליות קיימות לעתידיות".

מהטיוטה הפנימית מסתמן כי הוועדה צפויה להציע שלוש הצעות מרכזיות: הטלת מס מגזרי פרוגרסיבי, ניכוי מס אזילה והעלאת תמלוגים. לכל אחת ממסקנות הוועדה יש יתרונות וחסרונות - תלוי, כמובן, בעיני המתבונן.

1. מיסוי נפרד לכל קידוח

אחת האופציות המרכזיות של הוועדה היא הטלת מס מגזרי, שייגבה באופן פרוגרסיבי בשיעור 20%–60%. בכוונת הוועדה ליצור הסדר מס נפרד וייחודי לכל פרויקט הפקת גז בישראל, שיתחשב בהיקף הפעילות של היזמים, ברווחיות המאגר ובמחיר המשאב בעולם.

מיסוי נפרד לכל קידוח צילום: אלבטרוס

פתרון המס המגזרי תלוי ברווחי חברות הגז ואינו פוגע בכספים שהושקעו בפרויקט. פתרון זה זוכה לתמיכה מצד מומחי המס, מאחר שכבר יש לו תקדים במדינות אחרות דוגמת אנגליה. התומכים בהטלת מס מיוחד סוברים כי פתרון זה אינו מעורר בעיה משפטית - שכן המדינה מעלה ומורידה מסים בתחומים שונים מדי שנה.

עם זאת, חברות הגז טוענות כי פתרון זה אינו מקובל עליהן, וכי הטלת מס כזה משמעה שינוי כללי המשחק לאחר שכבר נקבעו, מה שעלול להשפיע על מידת האטרקטיביות של הפרויקט. גורם בכיר באחת משותפויות הגז טוען: "הטלת מס תבריח משקיעים זרים, שגם ככה אינם רוצים להשקיע בישראל מאחר שהיא אינה אטרקטיבית".

עו"ד גידי בר־זכאי, לשעבר סמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות המסים, מוסיף: "לא מטילים מס מיוחד על מגזר ספציפי, זה סותר פסיקה של בית המשפט העליון. המדינה עשתה עסקה. כעת היא חושבת שהעסקה לא טובה, והיא מנצלת את כוחה כמחוקק ומטילה מס כדי לשפר את התנאים. זה לא צודק ולא חוקי".

גם עו"ד אודי ברזילי, לשעבר סגן נציב מס הכנסה, סבור כי פתרון זה אינו תקין: "מס צריך להיות אחיד. מס אינו כלי ליצירת איזונים חוזיים בין המדינה לזכייניות הנפט. היום זה הגז, ומחר המדינה תרצה להטיל מס מיוחד על מכוניות פרטיות בכבישים. זה לא יתפוס, כי מס הוא לא פתרון לעקיפת בעיות".

2. ביטול הטבות מס

הטבת מס אזילה מוענקת כיום לחברות הגז והנפט, כדי לפצותן על ירידת נפח המאגר שממנו הן שואבות. ההטבה מחושבת על ידי רשויות המס כאחוז ממחזור המכירות של החברות, ומנוכה מההכנסה החייבת במס. היקף ההטבה יכול להגיע עד ל־27.5% ממחזור המכירות של החברות, וביטולה יגדיל את היקף התשלום שמועבר מדי שנה לקופת האוצר.

פתרון זה זוכה לתמיכה של פרופ' ברק מדינה, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. מדינה כתב חוות דעת עבור ועדת ששינסקי, שלפיה אין כל פסול בהעלאת תמלוגים, אולם הוא סבור כי ביטול מס אזילה הוא פתרון טוב יותר: "ביטול מס אזילה הוא מהלך לגיטימי. אם אין אינטרס ציבורי להשאיר את ההטבה - ניתן לבטלה". עוד תומכים בביטול מס האזילה סבורים כי מדובר בהטבת מס שהיא ייחודית בעולם, וקיזוז ההשקעות גורם לכך שבעצם שותפויות הגז והנפט לא שילמו תמלוגים כלל למדינה.

שותפויות הגז טוענות כי ביטול הניכוי פירושו העלאת התמלוגים בכ־9% ופגיעה בתזרים המזומנים של הפרויקט. גורם בכיר בשותפויות הגז טוען כי ים תטיס שילמה 700 מיליון שקל תמלוגים עד שנת 2009, ולכן הטענה כי השותפויות לא שילמו כלל תמלוגים אינה נכונה. "בנקים מסתכלים על תזרים המזומנים החודשי, וכשפוגעים בתזרים - פוגעים ביכולת המימון. יש לזה השפעה מיידית על כל הגז בישראל".

3. העלאת התמלוגים

האופציה השלישית שעומדת בפני חברי הוועדה היא הגדלת התמלוגים - אופציה שכבר דובר בה רבות. עיקר המחלוקת נע בסוגיית הרטרואקטיביות לתנאי הזיכיון שיגדילו את שיעור התמלוגים, ויש הטוענים כי אופציה זו בעייתית מאוד מאחר שמדובר בחוזה שכבר נחתם בין המדינה לחברות הנפט והגז הטבעי. נוסף על כך, שינוי שיעור התמלוגים יחייב שינוי בחוק הנפט, והדבר יקשה על ביצוע המהלך.

למרות טענות אלו נגד העלאת התמלוגים, עו"ד ברזילי סבור כי זוהי האופציה הסבירה ביותר. "לדעתי, מעבר לוויכוח הציבורי, העלאת התמלוגים היא הפתרון הנכון", אומר ברזילי. "כרגע למדינה יש משאב והיא העמידה אותו לזכות מישהו שמשלם לה תמורת העמדת המשאב. מותר לה להעלות את התמלוגים, בעיקר כי שאר הפתרונות הם רק תחליפים. מעקפים זה פחות יפה, פחות אסתטי ופחות ציבורי. אם יש בעיה אמיתית של רטרואקטיביות, היא לא יכולה לעקוף את הבעיה בדרך של הטלת מס".