האם עורכי דין במשרד וינרוט זייפו את חתימותיו?
צחי שני, עו"ד במשרדו של וינרוט העיד בביהמ"ש כי היה זה שטיפל בתיקו האישי של ויטה ואף חתם את שמו של וינרוט במקומו וללא ידיעתו על מסמכים משפטיים. "זה היה הנוהג במשרד", אמר
בבית המשפט המחוזי בתל אביב החלו להישמע היום (ד') עדי ההגנה מטעם הנאשמים, עו"ד יעקב וינרוט ואיש המס הבכיר שוקי ויטה. תחילה העיד צחי שני שהיה מתמחה של וינרוט ואחר כך עורך דין במשרדו בשנים 2001-2003. שני סיפר כי הוא היה זה שטיפל בתיקו האישי של ויטה ואף חתם את שמו של וינרוט במקומו וללא ידיעתו על מסמכים משפטיים, לרבות כתב התביעה לסעד הצהרתי שהוגש עבור ויטה.
"עם מי התייעצת לגבי שאלות שהיו לך בעניין הטיפול בתיק של שוקי ויטה?", שאל סנגורו של ויטה, עו"ד אלון רון. "עיקר השאלות נגעו לסדרי הדין והתייעצתי בעיקר עם שותף אחר במשרד. לשאלת עו"ד רון מי החליט החלטות בתיק ומי מנסח את המסמכים, ענה שני: "המעורבות של יעקב במקרה הטוב הייתה "יעקב, עשיתי ככה וככה", והוא אמר לי "בסדר". זה לא היה משהו מיוחד, הוא לא יושב על כל פרט ופרט. זה לא סגנון העבודה שלו".
"אתה יכול להעריך את היקף העבודה שלך ושל המשרד על התיק הזה?", שאל רון. שני השיב: "קשה לי להעריך, המשרד לא עובד לפי שעות, זה תיק פיקס, אחרי שנים שעברו מאז אני יכול לומר שהשקענו אולי 60-70 שעות, שביחס לתיקים אחרים זה כלום. גם בהיקף הניירת. היה קלסר אחד. כמות החומר בתיק הזה היא נמוכה מאוד".
"מה ידעת משוקי ויטה על היחס שהוא מקבל מעו"ד וינרוט?" שאל רון. "שוקי כל הזמן קיטר. הוא אמר שיעקב לא מוכן לראות אותו. 'הוא לא משקיע בי זמן, איך אני מצליח להגיע אליו?'. כשנמאס לי לשמוע את זה, אמרתי לו 'פשוט תיכנס אליו'. אשר לשכר הטרחה שקיבל המשרד בתיק, העיד שני: "אני ידעתי כמה הוא מקבל כי הסכם שכר הטרחה היה בתיק. זה לא הפתיע אותי. זאת אמירה קצת מצחיקה, אבל היו מקרים שזה היה התיק הכי מכניס. אני עבדתי על כמות עצומה של תיקי פרו-בונו".
בהמשך הדיון טען שני כי מכתבים שנמצאו בתיק של ויטה בחתימתו של יעקב וינרוט לא נחתמו בידי וינרוט. "חלק מהדברים אנחנו חותמים. במצבים אחרים היינו נכנסים אליו למשרד והוא היה פשוט חותם אחרי שהסברנו לו מה יש שם".
בחקירה ראשית לסנגורו של וינרוט, עו"ד נבות תל צור, סיפר שני כי "המעורבות של וינרוט היא מינימאלית ומי שעבד איתו עבד באופן חופשי לגמרי", ואף גילה כי וינרוט עצמו אינו מקליד דבר במחשב אלא מכתיב מסמכים, וכי במשרדו ישנם שני מסכי מחשב, באחד מהם הוא צופה מה כותב זה שמכתיבים לו."יעקב מביט במסך, מכתיב לנו, אני מקליד, הוא רואה מה אני כותב, וככה העניינים מתקדמים".
שני העיד כי כל מעורבותו של וינרוט הסתכמה בכ-5 שעות עבודה, וכי "מדיניות התמחור במשרד של וינרוט היא שונה לחלוטין ממה שנהוג במשרדים מובילים". שני סיפר: "אין כמעט תמחור של שעות. בדרך כלל זה תמחור 'פיקס'. בתיקי פרו בונו הסכום הוא אפס. זה בדרך כלל או שהתיק מאוד מעניין את יעקב או שזה אנשים באמת מאוד מסכנים. ממספר השיחות שהיו לי איתו בנושא הזה הייתה לו פינה חמה בלב לעובדי ציבור. הוא אמר שאי אפשר לגבות מהם אותו שכר טרחה".
בהמשך ניסה תל צור, להמחיש באמצעות תיקים של לקוחות אחרים במשרד כיצד שכר הטרחה הנמוך לכאורה ששילם ויטה, לטענת הפרקליטות כחלק מהמערכת השוחדית בניהם, לא היה חריג וכי במשרדו של וינרוט התנהלו תיקים רבים שבהם לא נגבה שכר טרחה כלל. השופט גלעד נויטל הטיל צו איסור פרסום על שמותיהם של הלקוחות, חלקם בכירים בשירות הציבורי.
בחקירה הנגדית טענה התובעת, עו"ד שרון כהנא מפרקליטות מיסוי וכלכלה כי מעורבותו של וינרוט בתיק של ויטה הייתה רבה הרבה יותר, והמחישה כיצד מעורבותו הייתה גדולה יותר מ-5 שעות. חקירתה של כהנא עסקה גם באותו נוהג לחתום את שמו של יעקב וינרוט ללא ידיעתו:
"סיפרת שהיה נוהג במשרד שאתם חתמתם על מכתבים של יעקב וינרוט על מסמכים ללא ידיעתו. (נכון). זה אומר שאתה כותב 'ב/' ואת שמך?".
"לא. זה אומר שאני משרבט את שמו של עו"ד וינרוט".
"מתי אתה חותם את שמו ומתי את שמך?"
"בהתאם למה שנראה לי נכון באותו רגע. אין משנה סדורה לגבי החתימות".
"כלומר ההחלטה היא שלך. אנחנו מדברים על תקופה שהיית מתמחה. מיומך הראשון כמתמחה חתמת בשמו של יעקב וינרוט?".
"זה היה הנוהג במשרד", אמר שני.
"אתה אומר שפנית לעו"ד שותף במשרד בהתייעצות בעניינים פרוצדוראליים. ולבית המשפט, שבו אתה לא מכיר את סדר הדין, מגיש מסמכים בשירבוט חתימת יעקב וינרוט? זה מה שאתה אומר?". שני השיב "כן". "כבר מיומך הראשון?", שני השיב "כן". כהנא המשיכה לחקור: "אבל איך זה יתכן? בכל הבקשות הקרדינאליות יעקב וינרוט חותם. למה במקרה אחד שונתה החתימה? למה פה מזייפים את החתימה של וינרוט? זה לא מתנהל ככה במשרד וינרוט".
שני ענה: "אז את טועה. בגלל שאני עבדתי במשרד וינרוט ולא את, אני אומר לך שהיה גם היה נוהג כזה". כהנא ביקשה לציין בפי השופט נויטל כי וינרוט מעולם לא העלה טענה שמשרבטים את החתימה שלו.
בעניין שכר הטרחה שאלה כהנא: "אמרת שתיק ויטה היה יחסית רווחי. אבל הוא הכניס למשרד 20 אלף שקל. ההכנסות של וינרוט באותה שנה היו של 33 מיליון שקל. אתה יכול לתת דוגמה לתיק שאתה טיפלת שתורם לסכום כזה?". שני ענה: "המשרד הזה לא מתנהל כלכלית כמו משרדים אחרים. פעם בשנה מגיע למשרד לקוח אחד שמשלם הרבה מאוד כסף, וככה אנחנו מגיעים למספרים שאת מדברת עליהם.
לאחר מכן העידה עורכת הדין הדס ליס, שותפה במשרד וינרוט, שהחליפה את שני בטיפול בתיק של ויטה. שמה של ליס פורסם לאחרונה כמי שמייצגת את בועז הרפז החשוד בזיוף מסמך גלנט. ליס העידה כי כל הטיפול בתיק של ויטה נעשה מול אבי וינרוט, אחיו של יעקב וינרוט. בהמשך ניסה סנגורו של וינרוט, תל-צור, להמחיש שוב באמצעות תיקים של לקוחות אחרים כיצד שכר הטרחה הנמוך לכאורה ששילם ויטה לא היה חריג. ליס אישרה את הדברים באריכות.


