שבב זיכרון מתעתע

"הדבר הראשון והמיידי שצריך לעשות בקומברס זה להחליף את ההנהלה ואת הדירקטוריון. מישהו שנכשל כך, פשוט צריך להחליף אותו". את הציטוט הזה השמיע שלשום כרמל ורניה, לשעבר מנכ"ל טאואר, בראיון שהעניק ל"גלובס" שבו תקף בחריפות את אנדרה דהן, המשמש כיום מנכ"ל קומברס.

אין ספק שהביקורת של ורניה היא במקומה. כפי שכתבנו כאן לפני יומיים, דהן אחראי לאחד הכישלונות העסקיים הגדולים של העשור האחרון. קומברס מודל 2010 היא חברה פצועה ומדממת ואין פלא שהדבר מכאיב לוורניה, מדור המייסדים שלה.

מצבה של קומברס כל כך מכאיב לוורניה עד שהוא לא הצליח להתאפק ומיהר לשחרר קצת לחץ לעיתונות הכלכלית. הוא גם נתקף געגועים לאיזו תקופת צנע מדומה בעת שדיבר על עצמו ועל המייסד לשעבר של קומברס, קובי אלכסנדר ("המנהלים היו סופר צנועים ומסורים").

אבל כדאי להיזכר בעובדות הלא כל כך רחוקות: רק לפני כחמש שנים וחצי נאלץ ורניה לפנות את כיסאו כמנכ"ל טאואר, לא לפני שחטף זובור פומבי מהבעלים עידן עופר שאמר בזמנו כי "נתנו לו את כל האמצעים והוא לא הביא את התוצאות המקוות". עופר הוסיף כי היקף המכירות הנמוך של טאואר אינו נובע מקשיים בענף, כיוון שחברות שבבים אחרות דווקא הצליחו להגדיל את מכירותיהן.

למעשה, מדהים לגלות עד כמה הביצועים הכושלים של ורניה דומים לאלו של דהן: הכנסותיה של טאואר צנחו בתקופתו של ורניה ב־19% ואילו אצל דהן הן ירדו ב־29%; במהלך כהונתו של ורניה ראו המשקיעים כיצד נחתכת מניית טאואר ב־65%, ואילו דהן חתך את מחירה של קומברס ב־75%. אבל יש הבדל: דהן מכהן כמנכ"ל באחת התקופות הקשות ביותר לכלכלה העולמית, ואילו בתקופת כהונתו של ורניה שוק השבבים דווקא נהנה מצמיחה. טאואר, לעומת זאת, רשמה אז ירידה בהכנסותיה והעמיקה את הפסדיה.

במאי 2005, שלושה חודשים לאחר שוורניה פינה את כיסאו, מינתה טאואר את ראסל אלוואנגר לתפקיד המנכ"ל. שנה אחר כך נראה היה שאלוואנגר אכן הצליח להציל את טאואר מקריסה. בזכות ניסיונו הרב בענף השבבים הצליח המנכ"ל החדש לחתום על חוזי ייצור ארוכי טווח בעשרות מיליוני דולרים ופעל להגדלה מהירה של כושר הייצור.

כבר ב־2006 הציגה טאואר הכנסות של 187 מיליון דולר, צמיחה של 83% לעומת השנה שלפניה, ומאז נמשכת הצמיחה בעקביות. את 2010 צפוי אלוואנגר לסיים עם מכירות של יותר מחצי מיליארד דולר ולהעביר את החברה סוף סוף לפסים של רווחיות לאחר שהקמת מפעל FAB 2 שנעשתה ללא תוכנית מימון מלאה, כמעט שגרמה לקריסתה של טאואר. בדבר אחד צודק ורניה: "מי שנכשל, צריך להחליף אותו". מי כמוהו יודע.