שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הסיכוי הגדול הוא גם הסיכון הגדול

ההזדמנות: קצב הילודה הגבוה בישראל מבטיח כי אצלנו, בניגוד למרבית מדינות המערב המזדקנות, לא יהיה בעתיד מחסור בידיים עובדות. הבעיה: חלק גדול מדור העתיד של ישראל אינו מחונך לחיים עצמאיים ויצרניים ולהשתלבות בשוק העבודה

מיקי פלד 08:0403.08.10

במדינה כמו ישראל לא חסרים רגעים דרמטיים, כאלה שנדרשת בהם הכרעה לשבט או לחסד, לתקוף או לחכות, לשנות חוקים ומדיניות או להימנע. בכל פעם מועלות ספקולציות ותיאוריות, וכל צד אומר מהו התרחיש הסביר העומד לנגד עיניו אם יוחלט לפנות ימינה או שמאלה. בהקשר של המשק הישראלי יש הכרעה אחת שהתוצאות במקרה של הימנעות אינן תיאורטיות - הן ברורות.

 

הסיכוי הגדול של המשק הישראלי הוא גם הסיכון הגדול ביותר שעומד בפניו. האם נחליט להתעלם מהמגמות הדמוגרפיות בישראל וההשלכות הכלכליות הנובעות מהן? האם נבחר לנצל את הילודה הגבוהה בישראל ביחס למערב ולתת לדור העתיד של ישראל את הכלים להצעיד את המשק לעולם הראשון המפותח, או להשאיר חלק גדול מהילדים שלנו בלי חינוך שמתאים לחברה מודרנית ועם נורמה של הימנעות מעבודה.

 

ההזדמנות הגדולה, אומר ד"ר דן בן־דוד ממרכז טאוב ואוניברסיטת תל־אביב, מסתתרת בגודל המשפחה הישראלית הממוצעת. "מדינות המערב, בעיקר אירופה ויפן, הולכות ומזדקנות. ממוצע הילדים למשפחה במדינות ה־OECD עומד על 1.7, בעוד שבשביל לשמור על גודל אוכלוסייה קבוע צריך 2.1 ילדים למשפחה". זו הסיבה מדוע במדינות אלו יש צורך גדל והולך לייבא עובדים זרים, כדי שיהיה מי שיעבוד ויממן את התשלומים לביטוח לאומי, לפנסיה ואת הוצאות הבריאות של הפנסיונרים, וכמובן גם יטפל באלו מהם שזקוקים לטיפול סיעודי צמוד.

 

בישראל הסיפור שונה לגמרי. ממוצע הילדים למשפחה עומד על 2.9, כך שהאוכלוסייה הישראלית ממשיכה לגדול, יחד עם עליית תוחלת החיים והעלייה במספר הפנסיונרים. כך, על פי תחזית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2050 כ־35% מהאוכלוסייה במערב אירופה יהיו בני 60 ומעלה, בעוד שבישראל השיעור יעמוד על 25%.

 

 

הסיכוי טמון בפוריות

 

נתוני ה־OECD אף חוזים עתיד פחות טוב למדינות המפותחות: בעוד 40 שנה במדינות החברות בארגון, היחס בין בני 65 ומעלה לבני 20 עד 64 יהיה 47%, לעומת 22% בשנת 2000. כלומר, על כל פנסיונר יהיו שני אנשים בגיל העבודה, לעומת כארבעה לפני עשר שנים.

 

הנתונים האלה מראים בבירור כי בפוריות של המשפחה הישראלית טמון הסיכוי של המשק הישראלי לסגור את הפער ברמת החיים מול המדינות המערביות, ואולי אף לעקוף אותן בתוך דור או שניים. בעוד מדינות מערביות מזדקנות במהירות, האוכלוסייה בישראל תהיה צעירה יחסית גם בעוד 40 שנה.

 

הפסדים של מיליארדים

 

עכשיו נשאלת השאלה מאיזה מגזר מורכב כבר היום דור העתיד של ישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־48% מהתלמידים כיום בבתי הספר היסודיים מגיעים ממערכת החינוך החרדית והערבית. בשנת 2040 שיעור זה יעלה ל־78%, בעוד שיעורם של התלמידים מבתי הספר הממלכתיים יירד ל־14%, בהנחה שהמגמה הדמוגרפית תישמר.

 

על פי המועצה הלאומית לכלכלה, שיעור אי־התעסוקה בקרב המגזר החרדי עומד כיום על 65.1%, במגזר הערבי על 27%, ואילו במגזר הלא־חרדי על 15% בלבד.

 

 

ההערכה היא כי ההפסד הנוכחי הנגרם למשק הישראלי כתוצאה מאי־שילובם של חרדים וערבים בשוק העבודה הוא גדול מאוד. על פי משרד האוצר, מדובר בהפסד של כ־7 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מאי־השתלבותם של חרדים בשוק העבודה ובצה"ל. זאת, על פי הערכה שמרנית מאוד של 28 אלף חרדים בלבד שיכולים לעבוד אך אינם עושים זאת ב־2010. לעומת שנת 2000, מדובר בגידול של פי שלושה.

 

אם מגמה זו תימשך, בתוך זמן לא רב יפסיד המשק עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה. לזה ניתן להוסיף את ההפסד של המשק הישראלי מאי־תעסוקה של ערבים, כ־31 מיליארד שקל בשנה, על פי מחקר שנערך עבור פורום קיסריה האחרון. למעשה, גם אם מספרים אלו הם בסך הכל אומדנים גסים, התמונה המתבררת עגומה במיוחד.

 

אך לצד הסיכון הגלום בנתונים אלה טמון גם הסיכוי. "השאלה המרכזית היא איזה חינוך אנחנו נותנים לילדים שלנו היום, כי זה יקבע לא רק את גורלם האישי בעוד דור, אלא את גורל המדינה", אומר ד"ר בן־דוד.

 

"הפקק שיוצר אבסורד"

 

"יש היום איזשהו פקק שיוצר אבסורד במשק הישראלי. בניגוד למדינות אחרות עם הישגים חינוכיים נמוכים כמו שלנו, לנו יש אוניברסיטאות שהן מהטובות בעולם, מהנדסים, רופאים, ובתחומים מסוימים אנחנו נוגעים בקצה של מעטפת הידע האנושית. הידע כאן, הכל כאן, השאלה היא האם נסכים לשחרר את הפקק ולהביא את הידע לכל ילדי ישראל", הוא מוסיף. הסיכוי, אם כך, הוא לשחרר את הפקק ולהרחיב את לימודי הליבה לכלל מערכת החינוך בישראל, כולל זו של המגזר החרדי, תוך העלאת הרמה שלה.

 

"אם הילדים שלנו יקבלו את ארגז הכלים הכי טוב בעולם - השמים הם הגבול", אומר ד"ר בן־דוד. "אנחנו צעירים, דינמיים, ויש גם משהו בדנ"א הישראלי שגורם לנו לא להסס ולחשוב מחוץ לקופסה. אם לא נעשה את זה, בעוד דור הילדים האלה יתקשו מאוד להתמודד במשק מודרני ולהחזיק מדינה ברמה של העולם הראשון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x