שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

5 שאלות מטרידות שעולות מדו"ח שריג

האם המפקח על הביטוח היה צריך להשעות את מנכ"ל מנורה מתפקידו? האם הפיקוח עשה את מלאכתו נאמנה בפרשה?

רחלי בינדמן 08:2128.07.10
האם המנכ"ל צריך ללכת הביתה? "המנכ"ל טען כי סבר שמדובר בהלוואות מגובות בביטחונות, שמקורן בתיק הנוסטרו והיקפן לא עולה על 5 מיליון שקל. בפועל היקף ההלוואות היה 150 מיליון שקל".

 

סעיף 68 לחוק הפיקוח קובע: "היה המפקח סבור שנושא משרה בחברת ביטוח נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיה, רשאי הוא להשעותו מתפקידו לתקופה שיקבע לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו". ציטוט זה כילה עשרות שעות של ייעוץ משפטי, שבמהלכו ניסו עורכי הדין באוצר לקבל החלטה האם מכוח סעיף זה ניתן וראוי להדיח את ארי קלמן, מנכ"ל מנורה, מתפקידו.

 

רם כספי, עורך דינו של קלמן, טען כי הוראות החוק לא חלות בנסיבות העניין כיוון שמתן ההלוואות במנורה, שהסתכמו ב־150 מיליון שקל, לא איים לפגוע ביציבות חברת הביטוח, המחזיקה רזרבות של עשרות מיליארדי שקלים. בפיקוח השתכנעו בטיעון.

 

 

אלא שהסעיף לא מזכיר ולו במילה את המונח "יציבות", אלא עוסק ב"ניהול תקין". כל כולו שאלה של פרשנות משפטית, שלתוכה, לו רצה בכך, יכול היה שריג ליצוק תוכן. נשאלת השאלה, האם מנכ"ל שסבור במשך שנתיים כי הלוואות שהעניקה החברה שבבעלותו, בהיקף של 150 מיליון שקל מכספי העמיתים שלה, הן בכלל הלוואות שמקורן בתיק הנוסטרו של החברה, שהסתכמו בלא יותר מ־5 מיליון שקל, הוא מנכ"ל שמנהל חברה באופן תקין.

 

האם מנכ"ל שבסופו של דבר מגלה את הכשל ומורה לעצור אותו באופן מיידי, אך לא מצליח לאכוף את הוראתו על המשנה הבכיר שלו, מנהל אגף ביטוח חיים ירון דויק, מנהל את החברה באופן תקין. האם מנכ"ל שאישר בעצמו הלוואות שאינן עומדות בהוראות החוק, גם כשידע על הכשלים, רק משום שנציגי החברה כבר התחייבו להעמידן, מנהל את החברה באופן תקין? האם מנכ"ל שמשאיר את האחראי על מתן ההלוואות ירון דויק בתפקידו כשנתיים לאחר התפוצצות הפרשה, וממליץ לאשר לו בונוסים גבוהים, מנהל באופן תקין? ולבסוף: האם מנכ"ל שאינו מדווח על הכשלים לרגולטור, אלא רק שנתיים לאחר שנתגלו, פעל בדרך שאינה פוגעת בניהול התקין של החברה?

 

בהקשר זה ככל הנראה לקח שריג בחשבון את העובדה כי הפרשה נחשפה על ידי החברה עצמה, ונעצרה על ידי המנכ"ל. בנוסף, הוא קיבל את טענת קלמן כי אמנם לא ידע שההלוואות ניתנו מכספי העמיתים. שריג כנראה לא יכול היה להתעלם מההערכה שרוחש ענף הביטוח לקלמן, והחליט לעצור צעד אחד לפני הסנקציה החמורה ביותר.

 

האם העונש האישי שהוטל על המנכ"ל מעורר הרתעה?

 

"בכוונתנו להטיל עיצום כספי אישי על קלמן בסכום של 400 אלף שקל בשל מעורבותו באישור ההלוואות ואחריותו להעמדתן תוך הפרת החוק".

 

אף מפקח לא הטיל בעבר קנס אישי על מנכ"ל חברת ביטוח, ואם אלו ספגו קנסות היה זה במסגרת משפטית פורמלית. מעבר לסכום מדובר בפגיעה חמורה במוניטין של קלמן, ולא בפעם הראשונה. קלמן הוא אחד ממורשעי קרטל הביטוח שנחשף ב־1992.

 

בכיר בענף הביטוח דווקא חושב שהקנס מוגזם: "אני חושב שהפיקוח הרחיק לכת. אני לא מצדיק את מה שנעשה, אבל זה כסף קטן יחסית לגודל החברה, ותקלות קורות. נראה שהמפקח פועל למען יראו וייראו, וזה הצליח לו".

 

האם הדירקטוריון פעל כנדרש? האם הוא צריך להטיל סנקציות על מנהליו?

 

"דירקטוריון החברה לא הבטיח קיומם של בקרות ודיווחים כנדרש, לא וידא עצירה מוחלטת של התהליך לאחר שהנושא הובא לידיעתו, לא דרש ביצוע תחקיר בנושא או הטלת סנקציה כלשהי על הגורמים המעורבים בו".

 

יו"ר דירקטוריון מנורה מבטחים הוא מנחם גורביץ', בעל השליטה, המקורב לקלמן דרך נישואים. חברי הדירקטוריון ננזפו קשות בדו"ח הפיקוח. אך נדמה כי בדו"ח החריף שלו ניסה שריג לרמוז להם משהו: מדוע לא מילאו את תפקידם והדיחו בעצמם את הנפשות המעורבות בפרשה. מנכ"ל בחברת ביטוח מתחרה אמר לנו: "אני לא חושב שהמפקח צריך להחליף את הדירקטוריון. המפקח רואה מעט מאוד ממה שמתרחש בתוך החברה, ומי שרואה טוב זה הדירקטוריון. התקשורת מקשקשת על ריכוזיות, אבל נדמה שדווקא החברות עם בעלי השליטה מאורגנות הרבה יותר, בעוד שהחברות בבעלות משפחתית לא פועלות כדי למצות את הדין עם הבכירים שלהן".

 

למה הפיקוח לא התריע על הסוכנים שעליהם ידע מפרשיות קודמות?

 

"האגף פועל למצות את הדין עם גורמים נוספים שנטלו חלק מהותי בהליך לרבות סוכנויות ביטוח ועובדים לשעבר".

 

מיקי גרובר ועזרא גבאי הם שני הסוכנים שתיווכו בין מנורה ללקוחות שלהם, שזכו לקבל את ההלוואות הבעייתיות. השניים חלשו על אופרציה רווחית למדי, שבמסגרתה הלווים פתחו פוליסות ביטוח במנורה והפקידו מדי חודש תשלומי פרמיה שמנים כדי להחזיר את ההלוואות. עם הלקוחות נמנו קטינים, ואף גורמים הקשורים לשוק האפור. בחדרי חדרים המפקח אפילו מדבר על מעורבות בפלילים שהועברה לטיפול המשטרה.

 

הסוכנים מצדם גזרו את הקופון באמצעות עמלת הסוכן. המפקח רומז לנו כי עוד ידובר בהם. אך סיפורו של גרובר הוא זה המעורר תמיהה. גרובר פעל בשיטה דומה גם בחברת הביטוח אריה (היום כלל ביטוח) עד אשר מנהליה עלו על השיטה ומיגרו אותה באופן מיידי. הדבר דווח במקביל גם לפיקוח, שמכיר את הסוכן. עולה השאלה מדוע הפיקוח לא וידא עוד אז, טרם הפרשה במנורה, שגרובר לא ימשיך להנהיג את השיטה במסגרת עבודתו בחברות נוספות. מדוע לא בדק אילו חברות עובדות עם גרובר ובאילו שיטות, והאם כעת הוא יכול להתכסות באמתלה כי "מנורה דיווחה לו על הפרשה באיחור של שנתיים".

 

האם הפיקוח פעל בשקיפות?

 

במילה אחת, כן. בשלוש מילים - אפשר היה יותר.

 

אפשר לבקר את הפיקוח: התמהמהות בפרסום הדו"ח, אי־הטלת סנקציות חמורות יותר על המנכ"ל, אי־גילוי בזמן של הפרשה ומיגורה (שני אנשים בלבד מפקחים על מנורה באופן שוטף). עם זאת, להבדיל מבנק ישראל שלא פירט עד היום את הסיבה האמיתית להדחתו של יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר, עודד שריג פעל בשקיפות. היקף הקנסות ותמצית הדו"ח (מדוע הדו"ח המלא לא פורסם לציבור?) פורסמו לכולי עלמא. שריג ייצר הרתעה ושקיפות. הוא אילץ את מנורה ואת מנכ"לה להתמודד עם ביקורת תקשורתית וציבורית שלעתים כואבת יותר מהפגיעה בכיס.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x