ביה"ד הרבני החרים, המדינה תפצה

פרקליטות המדינה מערערת לבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטה שנתנה לפני כחודש וחצי שופטת השלום בתל אביב אביגיל כהן, ולפיה תימחק בקשת הפרקליטות לחשיפת דו"חות המס של עורך הדין רפאל שטוב. האחרון הגיש ב־2006 תביעה נגד הנהלת בתי הדין הרבניים לפיצוי של 2.5 מיליון שקל על אובדן הכנסות במשך כעשור, מאז נפסל מלהופיע בפני שני דיינים בבית הדין הרבני בירושלים, אברהם צבי שיינפלד וישראל יפרח.

שטוב טוען בתביעה כי הפסילה מנעה ממנו רווח שנתי של כ־200 אלף שקל. בין היתר, הוא טוען, נמנעה ממנו האפשרות להופיע ב־21 תיקים שהתנהלו בפני ההרכב שבו חברים הדיינים, שהוא היחיד העוסק בדיני הקדשות - חלק מרכזי מעיסוקו בעבר. נוסף על כך תובע שטוב פיצויי לשון הרע. הפרקליטות טוענת כי שטוב מחויב להוכיח על בסיס הכנסותיו בעבר כי דרישתו לפיצוי ריאלית.

"הדיין כותב ביודעין עובדות כוזבות"

החרם הוטל בעקבות התבטאויות של שטוב. בין היתר הוא כתב במסגרת ערעור, כי שיינפלד "מנסה לחבל ולהפריע בניהול הערעור", כי הוא "החליט להכשיל את כבוד דייני בית הדין הגדול", ואף כי "הדיין כותב ביודעין עובדות כוזבות".

שיינפלד הגיש נגד שטוב תלונה משמעתית. בית דין מחוזי בלשכת עורכי הדין קבע כי ההתבטאויות "חורגות מחובתו של עורך הדין לנקוט לשון מנומסת ומאופקת", וגזר על שטוב קנס של 1,500 שקל. בית הדין הסתייג מהחרם שהטיל בית הדין הרבני. ביה"ד הארצי של הלשכה דחה את ערעורו של שטוב אך העיר גם הוא על החרם, אף שבפועל דבר לא נעשה כדי לסיימו.

השופט חשין. נזף בנציגי לשכת עורכי הדיןצילום: עמית שאבי

שטוב ערער על הרשעתו בדין המשמעתי לבית המשפט העליון, שם קיבל תמיכה מסוימת מהרכב שופטים בראשות מישאל חשין, שנזף בחריפות בנציגי לשכת עורכי הדין על כך שהיא אינה פועלת לסיום החרם. חשין והשופטות עדנה ארבל ואסתר חיות ביקשו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ביחס לחרם. מזוז קבע כי ההחרמה אפשרית, משום שלשיינברג יש זכות לפסול עצמו מלדון בתיקים שבהם מופיע שטוב.

המשך הערעור בעליון נעשה מול הרכב שופטים אחר, שכלל את ארבל, איילה פרוקצ'יה ויהונתן עדיאל.

בספטמבר 2005 דחו השופטים את ערעורו של שטוב על ההרשעה בלשכת עורכי הדין, ולא נקטו צעדים להפסקת החרם נגדו.

"לא 'פסילה' כי אם פעולה כוחנית"

בעקבות הפסיקה יצא שטוב למלחמה על שמו הטוב ופרנסתו. תחילה הוא הגיש תביעה בגובה 2.5 מיליון שקל נגד הדיינים, אך היא נדחתה על הסף בשל החסינות השיפוטית שממנה הם נהנים. לאחר מכן תבע שטוב את הנהלת בתי הדין הרבניים. שטוב טוען כי ההחלטה למנוע ממנו לייצג בפני הדיינים איננה החלטת "פסילה" כטענת היועץ מזוז, כי אם פעולה כוחנית ושרירותית שבה נושא משרה שיפוטית מנצל לרעה את סמכותו, ומעניש עורך דין שכבר נענש בדין משמעתי.

השאלה שעומדת כעת בלב ההליך המשפטי היא כיצד יוכיח שטוב את הפסדי ההשתכרות בזמן החרם. עורכת הדין שושי נרי מפרקליטות מחוז תל אביב, המטפלת בתיק, כתבה כי "כדי להתגונן ולבדוק את סבירות ואמיתות הטענות נדרשת המדינה לבדוק את היקף הפעילות של התובע

כעו"ד עצמאי". עו"ד נרי הוסיפה כי "האמצעי היחיד לקבלת פרספקטיבה על היקף הפעילות הוא על ידי בדיקת דיווחיו לרשויות המס... יש לבדוק את התנהלותו מול לקוחות אחרים ורמת שכר הטרחה שאותה נהג לבקש".

שטוב הגיב באומרו שהוא מעוניין לשמור על צנעת הכנסותיו ולקוחותיו, ולכן יוותר על חלק מהתביעה. הוא התחייב למחוק את הסעיף העוסק באי־גידול הכנסותיו בעתיד וכן את הציטוט הבא מתצהיר שהגיש: "אני מעריך שאם הדיינים ועובדי הציבור לא היו נוקטים כלפיי את פעולות החרם והנידוי, היתה הכנסתי השנתית גבוהה ב־200 אלף שקל בממוצע לכל הפחות. על פני עשר שנים מסתכמת פגיעה זו ב־2 מיליון שקל בתוספת מע"מ".