הרשת הפרטית עולה על אזרחי

בעת שהובלו נוסעיה של הספינה "מרמרה" לנמל אשדוד, לאחר השתלטותו של חיל הים הישראלי על הספינה, גילו האזרחים הזרים כי הם אינם יכולים להוציא ולקבל שיחות בטלפונים הסלולריים שלהם. מיסוך אלקטרוני שהטיל צה"ל על המקום נועד למנוע תקשורת בין אנשי הספינה לשולחיהם, ואולי גם חשיפתם לאמצעי התקשורת הזרים. נטרול הרשתות הסלולריות במקום היה מותיר גם את עובדי נמל אשדוד מנותקים מהיכולת לתקשר עם עמיתיהם, אולם הללו יכלו להמשיך בעבודתם בזכות השימוש במערכת תקשורת מסוג TETRA שהותקנה בנמל לפני כמה חודשים בידי מוטורולה.

TETRA (ומקבילתה APCO) היא טכנולוגיית קשר אלחוטית המוכרת בשם הנפוץ "ווקי טוקי" ודומה לטכנולוגיית ה־iDen, שבה משתמשת חברת מירס, אולם היא מעניקה יכולות הצפנה ושרידות טובות יותר, כנגזרת מהייעוד המקורי שלה - יצירת תקשורת בין גורמי ביטחון, שיטור ובריאות הציבור. בניגוד לרשת סלולרית, שבה נפרסות תחנות בסיס ואנטנות ברחבי המדינה והשירות ניתן בידי ספקית הסלולר, ב־TETRA האנטנות נפרסות במיקומים ספציפיים כדי ליצור מין "רשת פרטית" שבתוכה יכולים לתקשר רק כאלו המצוידים במכשירים ובהרשאות המתאימים.

הרשת שלא קורסת

היתרון בפריסה שכזו הוא שבמצבי עומס על הרשת היא אינה קורסת כמו רשתות הסלולר, שקורסות לעתים באזורים שבהם מתנהלת תנועה ערה במיוחד של ניסיונות חיוג, כמו בפיגוע המוני או, להבדיל, לאחר שער מרהיב במיוחד שנצפה בידי מאות אלפי אנשים. כמו כן, התקשורת יכולה להתנהל בין המשתמשים גם באופן ישיר. כך, למשל, שוטרים המצוידים במכשירי קשר שכאלה יכולים להמשיך ולשוחח ביניהם גם אם תחנות הבסיס יצאו מכלל פעולה, בכפוף למגבלות מרחק מסוימות.

עבור המשתמשים הנמצאים במצבי לחץ, הטכנולוגיה צריכה להיות חלק אינטגרלי מהחושים. המחשה

אולם, החיסרון העיקרי שלהן הוא קצב העברת נתונים אטי בצורה משמעותית לעומת ההתקדמות הטכנולוגית של רשתות הסלולר. באמצעות רשת שכזו ניתן להעביר נתונים במהירות שוות ערך לדור 2.5 בסלולר, כלומר כמעט ללא יכולת העברת וידיאו, אפילו באיכות נמוכה.

בסוף החודש שעבר נערך בסינגפור הכנס השנתי של ארגון ה־TETRA, הכולל כמה עשרות ספקי טכנולוגיה ושירותים. לא מעט עברית ניתן היה לשמוע בין המסדרונות, בחלקה מפיהם של גורמי ביטחון שהגיעו כדי לבחון את החידושים שהוצגו, וחלקה מפיהם של אנשי מוטורולה, שהסניף המקומי שלה מקווה להביא את בשורת ה־TETRA מחוץ לגופי הביטחון. לטענתם, אירועי ה־11 בספטמבר, פיגועי הרכבות התחתיות באירופה והאיום המתמיד בפני מתקפות כימיות האיצו את המעבר לשימוש ברשתות אלחוט פרטיות ועמידות, מהצבאות והמשטרות בעולם לעבר חברות התחבורה הציבורית וחברות התשתית כדוגמת גז, מים וחשמל.

ביטחון בתקשורת

תום קווירק, מנהל השיווק בחטיבת ה־EMS של מוטורולה, טוען כי חברות המפיקות נפט וגז נדרשות להשתמש במכשירי קשר שאינם בסכנת התלקחות, והדרך היחידה להתאים את המכשירים לדרישות אלו היא לוותר על שימוש בטלפונים סלולריים ולעבור למכשירים מותאמים במיוחד שפועלים ברשתות פרטיות המוצבות רק בשטח הפעילות עצמו.

בשווקים אחרים, דוגמת חברות המפעילות שירותי רכבת עילית ותחתית, נדרשת אמנם פריסה לאורכן של תשתיות התחבורה, אולם היכולת להסתמך על רשת עצמאית, ולא על רשת הסלולר הכלל־ארצית, מאפשרת לחברות אלו רמה טובה יותר של ביטחון בתקשורת.

בתסריטים שונים יכולים כמה גופים לאחד את רשתותיהם ולאפשר למשתמשים להגר בין רשתות. כך, למשל, יכול גוף ביטחוני להתחבר לרשת שכזו (בהרשאה) לצורך מבצע נקודתי באותו שטח, ומכשירים יכולים להחליף בפעולה קלה את סימן הזיהוי שלהם כך שיוכלו להיות מועברים משוטר אחד למשנהו, תוך מניעת בלבול בשטח.

מוטורולה שולטת בשוק

מוטורולה, שמפתחת ציוד שכזה כבר כמה שנים, נחשבת לבעלת נתח השוק הגדול ביותר בתחום, והיא מספקת הן את תחנות הבסיס והן את המכשירים הנישאים בידי המשתמשים. מתחרותיה כוללות בעיקר את EADS ו־SEPURA וגם חברות ציוד תקשורת כאלקטל־לוסנט. בסוף החודש יסתיים מועד הגשת ההצעות במכרז ענק של משטרת הישראל להחלפת מכשירי הקשר שלה, שהיקפו מוערך בכחצי מיליארד שקל.

מוטורולה כבר הקימה את מערך תחנות הבסיס של המשטרה, וכעת היא מתמודדת על אספקת המכשירים. "הפרויקטים הללו מתחדשים רק פעם ב־10–15 שנים, ולכן הגופים שבוחנים את הטכנולוגיות השונות המוצעות להם רוצים לדעת אם למוצר שיקבלו היום יש הכנה לפעילות עם טכנולוגיות שיציעו להם בעוד כמה שנים", מסביר קווירק. "כמובן שגם מהצד של המוכרים צריכה להיות מודעות לעובדה שכל מוצר שהם מנסים למכור מעכשיו והלאה צריך להיות תואם אחורה למוצרים שקיימים בשוק היום. לכן קודם כל חושבים על השירות הבסיסי ביותר שצריך להמשיך ולאפשר, היכולת לדבר, ואחר כך חושבים איך אפשר להוסיף שירותים מתקדמים יותר".

החיסרון: בלי וידיאו ומשחקים

בניגוד לטלפון סלולרי, המיועד להעניק למשתמש בו לא רק חוויית דיבור נוחה אלא גם שלל שירותי ערך מוסף המשמחים את העין ומכבידים על הארנק, בתחום מכשירי הקשר לרשתות פרטיות אין מקום למשחקים. "בסיטואציות שבהן המכשירים האלה נמצאים יש דברים שצריך להוסיף ולגרוע, לעומת טלפון סלולרי לשימוש אזרחי", מסביר קווירק. "כך, למשל, צריך לוודא שלא יהיו יותר מדי כפתורים על המכשיר, שמספר הפעולות שכל כפתור מבצע לא יבלבל את המשתמש, לנסות וליצור מכשירים שמכילים סוללות לשימוש ממושך אך לא מכבידות יותר מדי על מי שמחזיק את המכשיר ביד. כל מה שקשור לעיצוב המכשיר עובר המון תהליכים שמשלבים כמובן גם משוב מהמשתמשים עצמם", אומר קווירק.

"כמו כן, צריך לזכור שחלק גדול מהמשתמשים במכשירים הללו נמצא במצבי לחץ שבהם הוא צריך לקבל ולהעביר מידע, ולכן הטכנולוגיה חייבת להיות עבורו כמו חלק אינטגרלי מהחושים ותהליך החשיבה שלו. אנחנו פועלים עם מומחים למדעי ההתנהגות, שבוחנים את המשתמשים הפוטנציאליים במצבי לחץ, ומהם למדנו, למשל, שאם רוצים להעביר מידע שייקלט בצורה המהירה ביותר, צריך לעשות זאת באמצעות איתות קולי, לא ויזואלי. אם שוטר יצטרך להתעמק בקריאה של טקסט ממסך המכשיר שלו, לא רק שבזבזת לו זמן, גם יכולת ההבנה שלו תהיה פחותה מאשר במצב שבו המוקדן מעביר לו הוראות בעל פה. מנגד, בסביבה רועשת חייבים להסב את תשומת לבו של השוטר באמצעות איתותים ויזואליים מהמכשיר, כמו אורות מרצדים, כך שצריך לאפשר דרכים שונות של התראה ולהפוך את הבחירה בהן בזמן מצב החירום לכזו שתסייע לשוטר לפעול, לא תסרבל את תהליך המחשבה שלו", מסביר קווירק.

הכותב היה אורח מוטורולה בכנס