הקאמבק של הדולר
אט אט צפוי הדולר להמשיך ולהתחזק מול השקל
בשבועות האחרונים נפל דבר. לאחר תקופה ארוכה בה השקל שמר על עוצמה ויציבות מול הדולר, הוא איבד את אחיזתו החזקה בקרקע וייצא לדרך חדשה - דרך של פיחות בהתאמה, גם אם חלקית, למגמה הכללית של הדולר בעולם.
התחזקותו של הדולר נוצרה מתוך שני מניעים עיקריים: האחד הוא ההתאוששות הכלכלית שנוצרה לאחר משבר 2008יחד עם החולשה, אולי הקריסה של היורו. הכלכלה חזרה לתת הטון לקראת סוף 2008 והאווירה השלילית שהיתה כלפי הדולר התחלפה באווירה חיובית כלפי המטבע של הכלכלה הגדולה בעולם, אשר נכנסה למגמת התאוששות. לעומתו, אירופה מדדה עם תגובה מאוחרת למשבר החוב, קושי בתיאום כלכלי ואי התאמה בצרכי המדיניות המוניטרית ובערך המטבע.
אבל, לא רק הכלכלה מדברת והמניע השני הוא פסיכולוגי - הבטחון במטבע האמריקאי נותן את הטון. ארה"ב הגיבה כיאות למשבר הכלכלי וניהלה מדיניות יוצאת דופן. גם הנטייה של העולם אל הדולר בעת המשבר הכלכלי וגם בעת התחממות כפי שראינו בקוריאה – מלמדת כי זהו עדיין מטבע המפלט של העולם.
לשקל סיבות משלו
ברננקי. ארה"ב התמודדה כיאות עם המשבר והדולר הוא המטבע אליו בורחים שיש צרות צילום: בלומברג גם לשקל יש סיבות להתחזק. הכלכלה הישראלית עברה ועוברת רפורמות מרחיקות לכת אשר איפשרו לה לעבור את המשבר בצורה קלה יחסית. גם המדיניות המוניטרית אחראית לכך וגם המדיניות הפיסקלית, המתנהלת תחת תרבות של משמעת ושל ירידה ביחס החוב לתוצר.
באווירה זו גם המשקיעים הזרים אוהבים את השקל, הן לצרכי ספקולציה המבוססת על השיפור הכלכלי והן לצורך השקעות ריאליות בחברות הזנק.
על רקע תמונת מצב שכזו, אין להתפלא על כך שהשקל גילה עוצמה. עוצמה זו של השקל הפעילה את בנק ישראל וחייבה אותו להמשיך במדיניות הרכישות, המונעת מהשקל להתחזק.
בנוסף לכל אלה, נראה כי קיימת מוטיבציה חזקה של הממשלה הנוכחית להביא להתעצמות כלכלית. מוטיבציה זו מבוססת על אמונה כי בהתעצמות כלכלית יש חשיבות אסטרטגית למשק והיא מהווה נדבך חשוב בבטחון המדינה. החשיבה הנ"ל חשובה ובכיוון הנכון והיא גם תומכת בשקל.
החיים לצד הר געש
די בצפייה במהדורת חדשות אחת כדי להזכר כי אנו חיים תחת איום מתמשך. אין צורך להזכיר את החששות מפני איראן במעגל הרחוק ואת לבנון ועזה, המוצבים הקדמיים שלה. ישראל נמצאת תחת איום תמידי, אשר לאורו העוצמה של השקל מעוררת פליאה, כמו גם הנטיה של זרים להשקיע בישראל למרות הסיכון.
גם החלפת מדדי הייחוס של ישראל יוצרת סיכון למטבע. ישראל מהווה משקל זניח במדד החדש וגם משקל זה מורכב בעיקר משלוש מניות. במקביל, המשקיעים המוסדיים בישראל מגלים כוונה להגדיל את משקל השקעותיהם במניות בחו"ל בתקופה הקרובה. סיכום פוטנציאל תנועות ההון מלמד על סיכון לפיחות.
לאן כל זה יכול להוביל?
סיכום הדברים הוא פשוט למדי: ברמת הכלכלה, הדולר בעולם עשוי להמשיך ולהתחזק, אולם התחזקות זו תקוזז על ידי צמיחה ישראלית והשפעה חיובית של הרפורמות במשק. במילים אחרות, גם לשקל יש סיבות להתחזק והדבר יקשה על התאמת השקל להתעצמות הדולר מול שאר המטבעות. קשה לנחש איזה כח יגבר אולם המשכותה ארוכת הטווח של התחזקות הדולר עשויה לגבור ולתת את הטון לאורך זמן.
במקביל, ברמת הסיכונים שאינם כלכליים נראה כי לדולר תהיה עוצמה מעת לעת. לא תהליך ממושך ואחיד כמו זה שעשויה ליצור ההתאוששות הכלכלית, אלא חד פעמי ועצמתי על פי אירועים בעולם אשר יחזקו את הדולר או אירועים מקומיים אשר יחלישו את השקל.
כך אנו מגיעים אל המסקנה: נראה כי המגמות הכלכליות תומכות בפיחות השקל ביחס לדולר, אך עוצמת השקל תגרום לפיחות להיות ממושך ואיטי, או חזרה למושג הוותיק: פיחות זוחל. במקביל, "קפיצות" כתוצאה מאירועים חריגים מעת לעת יכולות להאיץ את המגמה.
