$
משפט

משרדי עוה"ד: המשפחות מרוויחות פחות

המשרדים עוברים בשנים האחרונות שינוי מהיר, ממשרדים משפחתיים למשרדים המתנהלים כארגון לכל דבר. בחינת השיטה מעלה כי ניהול מתקדם יותר מגדיל את ההכנסות ואת ההגנה מפני תביעות רשלנות

ענת רואה 09:2331.05.10

יותר מ־50 שנה חלפו מאז הקים ב־1958 עו"ד יגאל ארנון את משרד עורכי הדין שלו. במשך השנים התרחב המשרד והיום הוא מונה 108 עורכי דין. משרד ש. הורוביץ, המונה כיום כ־100 עורכי דין, נוסד ב־1921 על ידי הפרקליט האנגלי שלום הורוביץ.

 

שתי דוגמאות אלה הן קומץ ממגמה מתמשכת, של מעבר ממשרדים משפחתיים קטנים לארגונים גדולים, הן בהיקף כוח האדם, שבעיקר בשנים האחרונות צמח בקצב מהיר, והן במעבר לתפיסה ארגונית מסודרת ושונה מאוד מזו שאפיינה אותם בתחילת הדרך.

 

אמנם אין עדיין אפשרות להשוות את קצב הצמיחה של המשרדים בישראל למשרדי הענק בעולם המערבי, שבו אפשר למצוא משרדים המונים אלפי עובדים, אך בשנים האחרונות נראה כי המשרדים בישראל נמצאים בתהליך של שינוי קונספטואלי.

עו"ד דודי זלמנוביץ עו"ד דודי זלמנוביץ צילום: גלעד קוולרצ'יק

 

לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBal העוסקת בייעוץ והשמה למשרדים, למעט חלק מהמשרדים הממוקמים בפריפריה או מיועדים לטפל במשקי בית, "המשרדים נוטשים אט־אט את המבנה האינדיבידואלי, הבנוי על עו"ד אחד או משפחתו, ויוצרים ארגונים בשלבי התפתחות שונים". לדברי זלמנוביץ, זהו מעבר מחשיבה "משרדית" לחשיבה של "ארגון".

 

הסיבות למעבר מתבססות הן על צורכי הלקוחות והתחרות הגוברת, והן על הצורך של המשרדים עצמם לספק אופק לדור הצעיר, באמצעות קידומו לעמדות מפתח בפירמה. "בהיבט הלקוחות", אומר זלמנוביץ, "התחרות ההולכת וגוברת גרמה למשרדים לבדל את עצמם מבחינת איכויות הניהול, ולהציג את עצמם כארגונים מסודרים. סיבה נוספת לשינוי היא הפריסה הגלובלית של הלקוחות, והעובדה שיותר ויותר עורכי דין בישראל משיקים לעבודה עם משרדים בינלאומיים".

 

שלוש רמות התפתחות

 

זלמנוביץ מזכיר כי בעוד שבעבר עו"ד יודע־כל נחשב ל"עילוי משפטי", עו"ד המתיימר כיום לתת שירות בכל תחום, גם אם אינו מתמחה בו, לא רק נוהג בניגוד למקובל, אלא אף עשוי לחשוף את עצמו לטענת רשלנות מקצועית. תופעה זאת חייבה את המשרדים להרחיב את תחומי פעילותם באמצעות קליטת עורכי דין המתמחים בתחומים ספציפיים מגוונים.

 

הדור הצעיר של עורכי הדין מגיע פעמים רבות לעבודה במשרדים כשהוא מצויד לא רק בידע משפטי, אלא בהשכלה ניהולית משלימה, ותורם בכך לשינוי הגישה הארגונית. לדברי עו"ד זלמנוביץ, "גם הסדרי השותפות וחילופי הדורות מחייבים את עוה"ד להידרש להסכמים ולסוגיות חובקי עולם, לגבי היבטי ניהול השותפות, למשל, כמו גם לסוגיות של הקמת דור ביניים, מודלים של פרישה וקבלת החלטות".

 

לבקשת "כלכליסט" ערכה חברת GLawBAL מיפוי של 100 המשרדים הגדולים בישראל, שבהם בין 15 ל־170 עורכי דין, כדי לבחון את רמת ההתפתחות של המשרדים בתחום הארגון והניהול. המשרדים נבחנו לפי שלוש רמות התפתחות: "ארגונים", "משרדים" ו"מצב ביניים".

 

קבוצת הארגונים כללה משרדים שבהם גישה מסודרת לתהליכי ניהול, בניית דור ביניים של שותפים, ניהול פלורליסטי באמצעות אקזקוטיבה או שותף־מנהל, שימוש במערכות טכנולוגיות, גישת כוח אדם מתקדמת וכו'.

קבוצת המשרדים כללה משרדים שקבלת ההחלטות בהם מתבצעת לרוב על ידי שותף מרכזי אחד, שהוא גם השותף־המנהל. במשרדים אלה אין כמעט חשיבה על המשכיות ודור ביניים, ובסביבת העבודה אין מנהלים מלבד השותף־המנהל.

 

משרדים שהוגדרו כקבוצת ביניים הם משרדים שגישת הניהול בהם מתבססת לרוב על שותף־מנהל ולעתים על מנהלים. דפוסי הניהול במשרדים אלה הם ריכוזיים בחלקם המכריע, אך קיימת מידה מסוימת של פלורליזם. הגישה במשרדים אלה לסוגיות הנוגעות לדור הביניים אינה מובנית, אך יש בהם מידה של חשיבה תקציבית המאפיינת ארגונים.

 

הממצאים מלמדים כי מתוך 100 המשרדים הגדולים 37 מתנהלים כארגון ו־14 מתנהלים כמשרד משפחתי. 49 משרדים מצויים במצב הביניים, ואפשר להעריך שבשנים הקרובות יעברו יותר ויותר מהם לדפוסי התנהלות ארגונית.

 

 

גדולים מדי לקונצנזוס

 

בקרב המשרדים הגדולים, שבהם יותר מ־80 עו"ד, המגמה מובהקת יותר: 10 מהם מנוהלים כארגונים ושניים מצויים במצב ביניים. לדברי זלמנוביץ, "למשרדים גדולים אלה, שברובם יותר מ־30 שותפים, אין ברירה אלא להפריט את תשומות הניהול והארגון למנהלים שכירים. הם אינם יכולים להתנהל עוד באמצעות קונצנזוס או דמוקרטיה, אלא באמצעות ועדת ניהול".

 

זלמנוביץ מציין עוד כי בשמונה מתוך 10 משרדים שהוגדרו כארגונים בקבוצה זאת רמת הביצועים הפיננסיים היא גבוהה, ובשניים הנותרים הרמה בינונית־גבוהה. באופן מובהק, הוא אומר, "אחד המנועים לביצועים פיננסיים טובים יותר קשור לשלב הארגוני שבו מצוי המשרד - ככל שאתה מנוהל טוב יותר, אתה מרוויח יותר".

 

הבדיקה העלתה כי בישראל ישנם 13 משרדים שבהם 41–80 עו"ד. תשעה מהם מתנהלים כארגונים, בדומה לנהוג במשרדים הגדולים, וארבעה נמצאים במצב ביניים. בדומה לקבוצת המשרדים הגדולים ביותר, גם בקבוצה זאת התגלה קשר ישיר בין ניהול ארגוני מתקדם לבין ביצועים פיננסיים גבוהים. נקודת דמיון נוספת: בשני המקרים אין אף משרד משפחתי.

 

בקטגוריית המשרדים שבהם 21–40 עורכי דין ישנם 36 משרדים: שבעה מהם מתנהלים כארגונים, 21 מצויים במצב ביניים ושמונה עדיין מתנהלים כמשרדים משפחתיים. "המוטיבציה למעבר מהגישה המשפחתית לארגונית במשרדים אלה נובעת בין השאר מכללי תחרות, התייעלות וחיסכון, ומכניסת שותפים צעירים לתפקידי מפתח בארגון", אומר עו"ד זלמנוביץ. "בדיקת הביצועים הפיננסיים של המשרדים המוגדרים כארגונים בקטגוריה זו מלמדת גם היא שיש קשר בין ניהול נכון לבין ביצועים פיננסיים".

 

בקבוצה האחרונה, של משרדים שבהם 15–20 עו"ד, נכללים 39 משרדים. רק שישה מהם מתנהלים כמשרדים משפחתיים, 22 מצויים במצב ביניים ו־11 מתנהלים כארגונים.

 

"המעניין הוא שדווקא בקבוצה זאת, שבה היינו מצפים לראות יותר משרדים הקופאים על שמריהם מבחינה ארגונית, משרדים רבים נוטים להתקדם ברמת הארגון והניהול. שתי סיבות עיקריות למגמה זאת הן אופי המשרדים ואופי הלקוחות. חלק ממשרדים אלה הם בוטיקים שפעילים מול חו"ל, ובגלל אופי הלקוחות הם משקיעים ברמה הארגונית והניהולית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x