דן פרופר: "להתאים את מודל התגמול לביצועי החברה לטווח ארוך"

"באופן כללי רמות השכר הגיעו למקומות בלתי סבירים, בחלק מהחברות הציבוריות השכר ניתן ללא קשר לביצועים. ישנן אפילו חברות שבהן התוצאות לטווח קצר עוותו על חשבון הטווח הארוך על מנת שיניבו למנהליהן את אותן המשכורות", כך אמר אתמול (א') ל"כלכליסט" יו"ר אסםדן פרופר. לדבריו, "אני מוחה על הסברה כאילו אי אפשר לגייס מנהלים מצוינים בשכר סביר".

פרופר שלל בדיון את הצעת החוק לפיקוח על שכר הבכירים בטענה "שהיא גוזרת גזירה שווה על חברות מצליחות ונכשלות וקובעת שכר מקסימום שקל לעקוף אותו". פרופר שלל את ההצעה של יו"ר רשות ניירות ערך: "פיקוח על ידי מוסדיים באסיפה הכללית לא יכול להיות הפתרון כיוון שלגופים המוסדיים יש מערכות יחסים עם החברות הציבוריות ולכן אי אפשר לשים אותם בעמדת הפיקוח".

על פי המלצתו, "הדירקטוריון הוא זה שצריך להמשיך ולהכריע בנושא, אבל תוך שהוא מחויב לקיים דיון מעמיק ולבחון נתונים השוואתיים ונתונים סטטיסטיים. ההחלטה תהיה חייבת להיות מגובה על ידי שני הדירקטורים החיצוניים של החברה והיא תעבור לבחינת הרשות לניירות ערך. אם הרשות תמצא בה פגם הדירקטוריון יהיה חשוף לתביעות ייצוגיות".

לדבריו, "מודל התגמול צריך לכלול שלושה מרכיבים בלבד. שכר, בונוס קצר ותגמול ארוך טווח. הבונוס הקצר יקבע על פי הישגי אותה השנה ועל פי עמידה בקריטריונים מדידים שיפורסמו מראש. האופציות יהיו מרכיב התגמול לטווח ארוך (3-5 שנים). אם מנהל לא עמד ביעדים הקצרים יוכלו לנכות לו מהאופציות".