1 דולר = 1 יורו?
מה הסיכוי שהדולר והיורו יגיעו לשוויון
דרמה גדולה מתרחשת באירופה. יוון מגיעה לחדלות פירעון דה-פקטו ולחוסר תיפקוד ציבורי, המדינות באיחוד מתנהלות כצפוי בחוסר תיאום המקשה על ניהול המשבר ונוצר איום על גוש היורו. האיום כבר מקבל ביטוי באמון של העולם במטבע האחיד של אירופה והוא סובל מדעיכה הנמשכת כשישה חדשים, במהלכם היורו נחלש משיאו בקרוב ל- 19% מול הדולר. האם אנו צפויים להיחלשות של 19% נוספים עד לשיוויון עם הדולר? תרחיש זה תלוי ועומד ואין להתעלם ממנו. עם זאת, יש לשאול כמה שאלות בנוגע לאיחוד ולהתייחס אל השלבים שבדרך.
למה כן
עצם הבהלה בשווקים עלולה ליצור את המהלך. המשבר הציף את בעיות התיאום של אירופה ואת הקושי בניהול משבר. ההנהגה באירופה נמצאת כנראה בפאניקה עקב חוסר יכולת התיאום והעולם מאבד אמון במטבע. היורו הוא נכס כלכלי המשמש לשמירת רזרבות של מדינות ובנקים גדולים. כולם צופים על המתרחש באירופה והם עלולים להחליט להטות את היתרות מהיורו אל הדולר, המתברר בשנים האחרונות כנכס הראוי ביותר בעתות משבר.
נגיד הבנק האירופי, טרישה, מדבר על משבר הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השניה. נשמע מוכר? אם נחזור לשיאו של המשבר בארה"ב היה זה ברננקי שאמר את אותם דברים בדיוק. ההכרה בעומק המשבר מביאה לגיוס כל הכוחות ולקבלת החלטות דרמטיות, דבר העשוי להביא למפנה. קברניטי הכלכלה באירופה מתגייסים לטובת היורו (לא לטובת יוון...) אולם אין בידיהם כלים לעשות זאת.
למה לא
במקביל, לשוקי ההון בכלל ולשוקי המטבע בפרט יש כלל התנהגות המבטא במחירים הקצנה של המציאות. כאשר הדולר נחלש - ללא הצדקה - לפני חצי שנה מול היורו ועלה לשער של 1.52 דולר ליורו, רבים דיברו על קריסתו של הדולר. זמן לא רב לאחר מכן אנו רואים כי למרות האווירה, התמונה הכלכלית היא זו שיצרה את המהלך הפונדמנטלי של המטבע והדולר החל להתאושש עוד טרם המשבר באירופה. ברמה הכלכלית, שחיקת היורו בשיעור של 19% מהשיא יש השפעה מהותית המביאה פירות ולא נדרשת שחיקה נוספת.
למרות הלחץ הנוכחי על היורו, נראה כי די בהיחלשות עד כה כדי "לעשות את העבודה": לשחוק את החובות ולהגביר את כושר התחרות של אירופה – בוודאי של המדינות המייצאות ובראשן גרמניה. תנאי הסחר של אירופה משתנים ומחזקים את הכוחות החזקים שיש בה. עם כל הכבוד ליוון, כלכלת האיחוד האירופי לא נבנתה עליה או על פורטוגל, אלא על צרפת, גרמניה ושכנותיהן.
כמו כן, נראה כי ההתגייסות באירופה תנסה להחזיר את האמון, אף כי אין בידי ההנהגה די כלים מעשיים כדי לעצור ההדרדרות במטבע. ניתן גם להניח כי ארה"ב תתגייס לסייע ויש לתת לכך סיכוי סביר.
לאן זה יכול להוביל?
בינתיים, עיננו הרואות, היורו הוא אבן צוללת ונראה כי הפסימיות תפעיל עליו לחץ נוסף. השחיקה המתאימה למצבה של יוון יכולה להיות 25% או 30% במטבע, אבל לא נראה כי זה מה שדרוש למשל לגרמניה, אשר כלכלתה מתחזקת בהובלת מגזר היצוא שלה. איך פותרים את המשוואה?
כדי לסגור את הפערים בין המדינות, נראה כי נדרשים כללי משחק שונים באירופה, כאלה אשר יוסיפו גמישות ויאפשרו לנהל מדיניות שתתאים למצבה של כל מדינה, לפחות בעיתות משבר. לא מדובר בהתפרקות אלא בשינוי הגוש באמצעות מנגנון הפרדות זמנית כדי לפתור בעיות, יצירת מדיניות מטבע וריבית למדינות החלשות ואולי אף יציאתן מהגוף המרכזי של האיחוד – לצמיתות.
נפילתה של יוון לא צריכה להפיל את אירופה כולה או לכל הפחות, אין כל הגיון בכך. לכן, נראה שבכדי להציל את הגוף המרכזי, החזק ובעל היתרונות שנוצר באירופה, האיחוד יוותר על האיברים החלשים שחוברו אליו.
טיפול מסוג זה יכול לעצור את היורו בסביבה הקרובה ל-1.20 ואף מעט מתחת לכך אך ברמה ההגיונית אין סיבה מעשית לקריסה מוחלטת של המטבע. די בשחיקה של 25% כדי להביא את השינוי הדרוש ואין הכרח בירידה לשיוויון בו 1 דולר = 1 יורו. בכל זאת, השווקים נמצאים בלחץ ואין להוציא מכלל אפשרות את השאלות הקשות: שאלת מיליון הדולר או מיליון היורו, או שניהם?
