העליון: לבתי הדין המשמעתיים אין שיקול דעת בהפעלת עונשים על תנאי
השופט סלים ג'ובראן: "בכל הנוגע לחוק לשכת עורכי הדין, הדבר יעמוד בסתירה לתכליתם הבסיסית של כללי המשמעת החלים על עו"ד"
11:15
28.04.10
בתי הדין המשמעתיים הפועלים לפי חוק לשכת עורכי הדין אינם יכולים להימנע מהפעלת עונש השעיה על תנאי, אם התקיים התנאי להפעלתו. כך קבע לאחרונה בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, והפך בכך את החלטות של בתי הדין המשמעתיים במחוז תל-אביב והארצי.
מדובר בחוב של 3,000 שקל שהיתה חייבת עורכת הדין מירי טל לטובת אריאל קטן. עו"ד טל השיבה לקטן רק שליש מהסכום, ובעקבות זאת פנה קטן בתלונה ללשכה. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע בשנת 2006 את עורכת הדין בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, מכיון שנמנעה מלהגיב לפניות לשכת עורכי הדין בעניין.
כאשר בית הדין בא לגזור את העונש, ההרכב החליט להתעלם מהעובדה שכשנתיים לפני כן הורשעה עורכת הדין בעבירות זהות, ובאותו מקרה נגזר עליה עונש של שלושה חודשי השעיה על תנאי, התנאי היה שלא תעבור עבירת משמעת בתקופה של שלוש שנים. דבר שכאמור התקיים.
בית הדין קבע שלמרות שבחוק לשכת עורכי הדין אין הוראה מקבילה לזו שבחוק העונשין (שמאפשרת לשופט לא להפעיל עונש על תנאי, גם אם התנאי התקיים), לא מדובר בהסדר שלילי אלא בלקונה בחוק. ולכן, בית הדין החליט להאריך את תקופת ההשעיה של עו"ד טל על תנאי לפרק זמן נוסף של שנתיים. הערעור לבית הדין המשמעתי הארצי לא שינה דבר בעניין העונש, שאישר את הקביעה של הערכאה הנמוכה יותר.
בית המשפט העליון החליט כאמור להפוך את ההחלטה. "לא ניתן לקבל את קביעתם של בתי הדין המשמעתיים", קבע השופט סלים ג'ובראן, "בכל הנוגע לחוק לשכת עורכי הדין הדבר יעמוד בסתירה לתכליתם הבסיסית של כללי המשמעת החלים על עורכי הדין – השמירה על כבודו, רמתו וטוהרו של המקצוע המשפטי".
