המאבק על הקו לאילת: "מנסים להציג את אל על כבריון שהגיע לשכונה ומנסה להרוס"

חשש ממחירי היצף, הבדלים בתמחור אגרות התעופה בנתב"ג, מדיניות פתיחת קווי תעופה בינלאומיים והליכי קבלת החלטה - נדמה שכל טיעון אפשרי נזרק הבוקר (ה') לחלל בית המשפט העליון בירושלים, בדיון בהרכב של שלושה שופטים. זאת, בהמשך לעתירות שהגישו ארקיע, ישראייר ואל על בחודש שעבר,

"קו המריבה" טרם החל לפעול, אולם הדיון בעניינו נמשך, אם כי החלטה סופית לגבי העתירות שהגישו הצדדים לא התקבלה עם תום הדיון.

עו"ד אבנר (נרי) ירקוני, בא כוחה של ארקיע, טען כי קיים חשש שאל על תציע כרטיסי טיסה לאילת במחירים נמוכים שיגרמו להפסדים כספיים אצל המתחרות: "בחודשים האחרונים נשמעו הצהרות שונות באל על, לפיהן החברה תמכור כרטיסים במחיר טורפני". עו"ד דרור שטרום, אף הוא מייצג את ארקיע, הוסיף: "אני מבקש שיקבע תנאי שיאמר להם לא להתנהל בצורה טורפנית".

השופטת אסתר חיות הגיבה כי בעצם בהחלטת משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית (רת"א), לבחון בתוך חצי שנה מכניסת אל על לקו לאילת, את השפעות כניסה זאת על השוק - יש בה כדי לומר שצפוי פיקוח על המחירים.

עו"ד ישראל לשם, שמייצג את אל על, הגיב לטענה: "מנסים להציג את אל על כבריון שהגיע לשכונה ומנסה להרוס. אל על חכמה להבין שאם תנסה לעשות בקו הזה שמות, לגרום נזקים ולא להביא תועלת - לשר התחבורה יש סמכויות נרחבות המאפשרות לו לגדוע כל ניסיון כזה. הטענה שאנחנו נפעל על פי מחירים טורפניים זו ספקולציה. גם אם אל על תמכור כרטיסים לאילת בשקל, עדיין יש לה את מגבלה לפעול רק ב-21% מהקו. לאל על אין אינטרס לאיים על ארקיע וישראייר".

עו"ד יורם בונן, שמייצג את ישראייר, העלה טענה לפיה לישראייר ולארקיע הובטח ממשרד התחבורה, כי הן יקבלו אישורים להפעיל קווים נוספים לחו"ל, במקביל לאישור שניתן לאל על לטוס לאילת: "איפה הקווים הבינלאומיים שהובטחו?", שאל, "זהו תהליך עקום שמוביל לתוצאה עקומה".

על כך ענה לו עו"ד לשם, בשם אל על, "ארקיע וישראייר קיבלו במשך שנים קווים בינלאומיים טובים מאוד. ישראייר קיבלה, למשל, אפשרות להטיס טיסות סדירות לניו יורק והפסיקה לטוס ב-2008 משום שהגיעה למסקנה כי הקו אינו רווחי. ארקיע קיבלה קווים לברלין, לרומא וליעדים נוספים - רובם כלל אינם מנוצלים על ידה".

על הטענה של ארקיע לפיה כניסתה לקו לפריז היוותה איום על אל על, כך שהאחרונה ביקשה "לנקום" בה באמצעות כניסה לקו לאילת, ענה עו"ד לשם: "מבחינת אל על המתחרה בקו לפריז היא אייר פרנס ולא ארקיע, ולכן החששות האלה הן ספקולציות והמניע הוא לא לתת לאל על אפשרות להיכנס לקו לאילת. ברור שכניסתו של מתחרה שלישי מצריכה את הצדדים להתאמץ יותר".

באל על טענו כי המגבלה לפיה בתום חצי שנה תיבחן שוב פעילותה של החברה בקו לאילת, פוגעת ביכולת היערכותה להפעלת הקו: "חצי שנה יוצר קושי, כי כניסה לקו חדש אינה דומה לשיווק אבקת מרק בסופר", אמר עו"ד לשם, "זה כרוך בלוגיסטיקה לא מבוטלת ואנו לא רוצים להיות במצב בגללו איננו מסוגלים להיערך באופן בלתי סביר".

השופטת חיות השיבה לו: "בהנחה שתתנהגו בתבונה, זה בידיכם. לחצי שנה לא תהיה משמעות. מנהל רת"א בהחלטתו זו, רוצה להבהיר לאל על שהיה והתנהלותה תהיה נגועה בתחרות בלתי הוגנת, אחרי חצי שנה לא יהיה לה רישיון".

"ברור שאל על שחקן גדול שעלול לפגוע בחברות האחרות", אמר עו"ד גלעד שרמן, שייצג את עמדת המדינה: משרד התחבורה ורת"א, "אבל זה לא חלק מהאינטרס הציבורי".

עורכי דינה של ארקיע העלו טענה נוספת לפיה ההנחה באגרות התעופה (אגרות חניה, נחיתה, סבלות, ניקיון ועוד), לה זוכה אל על בנתב"ג בשל היותה המוביל הגדול ביותר שפועל בנמל - יוצרת מצב שגם עלויות תפעול טיסותיה לאילת יהיו זולות יותר מאלו של ארקיע ושל ישראייר. על כך ענה עו"ד שרמן: "ברור מעתירת ארקיע שזה לא לב העניין, עובדה שבעתירה ההתייחסות לכך דלה מאוד. מי שקובע את האגרות זו רשות שדות התעופה והיא לא צד בעתירות הללו, נעשה כאן ערבוב".