"יכולתו של שר למנות בלתי מוגבלת"
עו"ד אלון גלרט היה היועץ המשפטי של אהוד ברק ואריק שרון, אבל נזהר מניצול קשרים כדי "לא לככב בכתבה או בחקירה". למרות הביקורת על המינויים במגזר הציבורי, הוא רואה גם יתרונות שמחלחלים למגזר הפרטי, כמו ועדות איתור ושימוע לפני פיטורים
"היום לשרים יש יכולת למנות את מי שהם רוצים כנושאי משרה בכירה בחברה ממשלתית, ואלה, במקרים מסוימים, לא תמיד פועלים לטובת החברה, אלא על פי הנחיית הממשלה. זה משפיע עלינו בלי שנשים לב לכך" - כך אומר עו"ד אלון גלרט, שותף בכיר במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין.
לצד פעילותו במגזר הפרטי מכהן גלרט גם כיו"ר הוועדה המייעצת של רשות החברות הממשלתיות, וכחבר בוועדה העוסקת במינוי מנכ"לים ונושאי משרה בכירים אחרים במשרדי הממשלה. בתקופת כהונתם של אהוד ברק ואריאל שרון כראשי ממשלה כיהן כיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה.
"שרים יכולים למנות דירקטורים בחברות ממשלתיות בלי להסביר מדוע, למעט לוועדת שפניץ שבודקת האם כישוריהם עומדים בתנאי החוק", אומר גלרט. "יכולתו של שר למנות את מי שהוא רוצה בלתי מוגבלת ברפאל, חברת החשמל, מקורות ורכבת ישראל, וכל הניסיונות להעביר בכנסת הצעות חוק שמשנות את התנאים ולחייב מינוי דירקטורים מתוך מאגר, כשלו.
"אני מעריך", מוסיף גלרט, "שבתוך תקופה מסוימת גם השרים יהיו חייבים לעשות תהליך של סינון. זאת אבולוציה בדיוק כפי שהיה במקרים של מינוי מנכ"לים בחברות ממשלתיות.
".
מודל ועדות האיתור, אומר גלרט, הוא דוגמה להובלה של המגזר הציבורי על הפרטי: "הוועדות האלה קיימות בשירות הציבורי עשר שנים, ועכשיו רואים סנונית ראשונה של השפעה על המגזר הפרטי, כמו במינוי מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן. דוגמה נוספת היא זכות השימוע לעובד לפני פיטורים. לפני עשור, אם הייתי מספר למישהו שמעסיק פרטי יחויב בשימוע, הוא היה מתגלגל מצחוק. היום זה חלק בלתי נפרד מהמציאות".
עתירה על כל מכרז
תחום התמחותו העיקרי של גלרט הוא המשפט המינהלי, וכמומחה הוא סבור שיוזמת ראש רשות ניירות ערך זוהר גושן לאפשר לרשות לקיים הליך מינהלי לצד ההליך הפלילי היא הכרחית: "אחת הבעיות בישראל היא שעבורנו העולם נחלק לשחור או לבן: או שנעשה מעשה לא חוקי, או שנעשה מעשה כשר. אם נבחר ציבור או נושא משרה בחברה ציבורית לא הועמד לדין, הכל נראה בסדר, אבל יש דברים שהם בלתי מוסריים, גם אם אינם מחייבים לשאת אות קלון. אם דירקטור עשה דבר בניגוד לנורמה אבל שאינו עבירה פלילית, הוא חייב לפחות לתת הסבר לבעל המניות ולדירקטוריון, כדי שיחליטו אם הם רוצים בהמשך כהונתו. כיום, הרשעה פלילית כמעט מחסלת את היכולת להמשיך בתפקידים בכירים".
אחת הסיבות לכך שידיו של גלרט עמוסות נובעת מהעובדה שכמעט כל מכרז שהמדינה מוציאה מותקף באמצעות עתירה מינהלית. רק בחודש החולף לבדו טיפל בכמה עתירות, דוגמת העתירה נגד מכרז רכבת ישראל בתחום הכרטוס; עתירתם של שלמה דברת ואבי זאבי נגד משרד האוצר בנושא קרנות המנוף; בג"ץ נגד המדינה בנושא הניהול והפיקוח על מכינות קדם אקדמיות, ועוד.
"כל גורם שמפסיד במכרז אומר לעצמו שכדאי לו להגיש עתירה", אומר גלרט, "ובמיוחד במכרזים גדולים. אפילו אם יפסיד, תמורת הוצאות של כמה עשרות אלפי שקלים משתלמת לו, כי היא יוצרת עוד הרבה עבודה. כל גוף שמכבד את עצמו ניגש למכרז בליווי משפטי צמוד כדי שיהיה מוכן לכל תקיפה, וכמעט בכל מכרז אפשר למצוא את העילה לתקיפה".
לא סחבק של ברק
לעורכי הדין יש חלק במגמת העתירות: "אנחנו כעורכי דין מחפשים את הדברים הקטנים. למשל, לקוח שלנו זכה במכרז, אבל ועדת המכרזים החליטה להעביר את הזכייה לגורם אחר בגלל מחיר נמוך יותר. בדקנו את כל החומר ומצאנו שבערבות הבנקאית שלו נעדר המשפט שהיה תנאי במכרז, שלפיו אין להעביר את הערבות באמצעות פקס. זה אולי נראה חסר חשיבות, אבל בשל כך זכיית אותו הגורם בוטלה".
גלרט לא סבור שבחירת הלקוחות בו נובעת מהניסיון שצבר במשרד רה"מ או מהקרבה לבעלי השפעה: "להיכרות עם אנשים במערכת יש חשיבות משנית. אם רוצים לפעול באמצעות היכרות אישית או השפעה, יש את הלוביסטים. היתרון שלי הוא בהכרת האופן שבו פועלת המערכת, לדעת מהם הדברים החשובים למקבלי ההחלטות. כיום, היכרות עם גורמים בתוך המערכת מזיקה בגלל החשש לניגוד עניינים. אם אתה לא מעוניין למצוא את עצמך מככב בכתבה או בחקירה, אתה משתדל לא לפעול מול הגורמים האלה".
גלרט, שניהל את המו"מ הקואליציוני עבור מפלגת העבודה בבחירות האחרונות, מעיד שלמרות הקרבה לבעלי השפעה, הקשר איתם נותר מקצועי: "אף אחד מהם לא ראה את עצמו חבר שלי, ועם אף אחד מהם לא נוצר מצב שבו ארגיש בנוח לבוא אליו הביתה או לשתות איתו קפה".
קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה
