• תפריט
משפט

מ"זאב בעור של כבש" ועד "תפוח רקוב": מיהם עוה"ד שסרחו

בפסק דין חדש ומקיף ממפה בית הדין המשמעתי את העבירות של עורכי דין לארבע קבוצות; ההגנה על המקצוע - מעל לכל

ענת רואה 10:5516.03.10

ריבוי העבירות הפליליות המתבצעות על ידי עורכי דין הוביל את בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין לערוך מיפוי מקיף של ארבעה סוגי עבריינות חמורה אצל עורכי דין ולציין את הענישה המתבקשת בכל אחד מהמקרים.

 

ארבעת סוגי הנוכלים זכו לכינויים חריפים - החל ב"זאב בעור כבש" המתייחס לעורכי דין המנצלים את לקוחותיהם, ועד כאלו ש"חוצים גבולות עד כדי שאט נפש", המתייחס לעורכי דין שמבצעים עבירות פליליות רגילות שאין קשר ביניהן לבין עיסוקם בעריכת דין.

 

את החלוקה ערך עו"ד ליאור אפשטיין, חבר בית הדין המשמעתי, עם עו"ד ציון אמיר ועו"ד אבי אודיז במסגרת פסק דין משמעתי שדן בעו"ד שמואל קרקובר שהורשע בעבירות מס רבות, ובהן זיוף פנקסי חשבוניות.

 

 

"קרדום לחפור בו"

 

במסגרת פסק הדין כתב עו"ד אפשטיין, כי בהליך מסוג זה תפקידו היחיד של בית הדין המשמעתי הוא לגזור עונש לאחר הרשעתו של עו"ד בפלילים. לדבריו, משהורשע עו"ד בעבירה פלילית שיש עמה קלון יש להטיל עונש משמעתי, משום שהנאשם היה עורך דין בעת ביצוע העבירה.

 

אפשטיין עורך חלוקה לארבע רמות של עבירות, והרמה החמורה ביותר עוסקת בשימוש במקצוע עריכת הדין לשם ביצוע העבירות, אז נתפס עורך הדין הסורר כ"זאב בעור כבש".

 

במסגרת קטגוריה זו נכללים רבים מהמקרים שבהם מורשעים עורכי דין בגניבת כספי לקוחות ובהונאה של לקוחות. עבירות אלה, כותב אפשטיין, לא היו ניתנות לביצוע ללא האמון הנתון לעורך הדין מצד לקוחו, אמון שיש לו קשר הדוק ליוקרת המקצוע, ועצם ביצוע העבירה פוגע פגיעה אנושה באמון שהציבור רוחש לעצם המקצוע ולמעמדו בחיי החברה והקהילה.

 

מטרת עבירות אלו היא הפקת רווח כסף בגזל ובמרמה, ולכן העונש הראוי הוא השעיה לתקופה משמעותית ואפילו הרחקה לצמיתות מהלשכה. מאחר שעבירות מסוג זה נתפסות כחמורות ביותר, לנסיבות האישיות של עורך הדין שביצע את העבירה, קובע אפשטיין, יינתן משקל מועט אם בכלל, והחובה להגן על הלשכה מעצימה את העונש.

 

בקטגוריה השנייה מצויים מצבים שעורך הדין משתמש בארגז הכלים המקצועי העומד לרשותו לשם ביצוע העבירות, ולכן מוגדרים העבריינים ככאלה שעשו שימוש בתוארם כ"קרדום לחפור בו". עבירות אלו קשורות גם הן קשר הדוק למקצוע עריכת הדין, אך הנפגע אינו הלקוח אלא רשויות החוק והשלטון. כדוגמה לכך מציין אפשטיין מצבים של שימוש לרעה בתצהירים או באישור נוטריוני וכן מתן עדות שקר על ידי עורך דין.

 

תפוח רקוב בלשכה

 

גם בקטגוריה זו העונש שיוטל על עורך הדין הוא השעיה בפועל מהלשכה לתקופה "שאינה מצומצמת", אך בניגוד לעבירות בקטגוריה הראשונה, כאן ייקבעו אורך ועוצמת ההשעיה בהתאם לנסיבות כל מקרה, לנסיבותיו האישיות של עורך הדין ולנסיבות העבירה.

 

עורכי הדין הנתפסים כ"תפוחים רקובים" משתייכים לקטגוריה השלישית, שבה העבירות הפליליות לא קשורות להיותו של העבריין עורך דין, אך עיסוקו מחמיר את העונש שיוטל בבית המשפט ואת העונש המשמעתי, שכן העבירות "משחירות ומבזות את המקצוע בעיני הציבור".

 

בעבירות מסוג זה יוטל "כמעט תמיד" עונש של השעיה בפועל שעשוי להיות דומה לעונש שיוטל על עורכי דין מהקטגוריה השנייה, אך המידה המדויקת תיקבע בהתאם לנסיבות. מידת העונש תיקבע גם לפי הקשר בין המקצוע לעבירה.

 

הקטגוריה הרביעית והאחרונה כוללת עורכי דין שמבצעים עבירות באופן "חוצה גבולות עד שאט נפש". הכוונה היא לעבירות שמבצעים עורכי דין בכובעם כאזרחים מהשורה, והרשעתם אינה פוגעת בתפיסת הציבור את מקצוע עריכת הדין.

 

עו"ד אפשטיין מבהיר כי יש לשים לב שקטגוריה זו כוללת אך ורק עבירות שיש בהן קלון, ולדבריו, עו"ד המורשע בגרימת מוות ברשלנות, למרות חומרת המקרה, לא יועמד לדין משמעתי בגין העבירה משום שבעבירה זו "אין שמץ של קלון".

 

העונש שייגזר במקרים אלו אינו נגזרת של שלוש הקטגוריות הקודמות אלא תולדה של שאט הנפש מעצם המעשה, והוא יכול להשתרע על כל קשת העונשים ולא יהיה בהכרח השעיה בפועל מעיסוק במקצוע. אפשטיין כותב עוד כי איש לא יסבור שיש להטיל את אותו העונש אפילו במקרה קיצוני של רצח, כשהאחד נעשה על ידי עורך דין שבא לגאול את יקירו מייסוריו, והאחד על ידי עורך דין שעבר עבירה זו על רקע בצע כסף. גם עבירת התקיפה תבחין בין עו"ד ש"נקלע לתגרה עם בריונים בהגנת משפחתו" לעומת עו"ד ש"תקף אשה מבוגרת על רקע בריונות לשמה".

 

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x